סלנג להט"בי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב דוברי העברית בישראל. השימוש בלשון דיבור זו אינו חורג בדרך כלל מגבולות הקהילה הגאה, ומשמש כאמצעי לבידול מאוכלוסיית דוברי העברית הכללית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה בישראל החל משנות ה-70 ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח בשנות ה-80 במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף שנות ה-90 פרסם רונן פארי את מילון אבן שושנה בעיתון "הזמן הוורוד", בו ליקט את המילים והביטויים שאפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים.[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון אנגלית, צרפתית וערבית, משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש בלשון נקבה.

הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה "כואב לי הכוס", תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של אנטי לשון - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה "אתה יוצא למקומות?", מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, "מה איתֶ'ך" (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעיתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של עמוס גוטמן. ב-2013 הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "ארץ נהדרת", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "אמא ואבאז" ו "תמיד אותו חלום" ששודרו ב-HOT.

בשיר תל אביב של הזמר עומר אדם לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "מלכת השושנים" של הזמרת עדן בן זקן, בשירה של הזמרת שרית חדד "קרקס", בשירו של הזמר דודו אהרון "קצפת עם תות" ובשירה של הזמרת מרגלית צנעני "פה זה לא אירופה" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי.

שפת הלבנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג להט"בי באנגלית קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics),[2] והחל להתקיים בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה בהלת הלבנדר, התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו בארון לדבר בקודים הידועים רק להם, כמו הביטוי Friend of Dorothy.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מספר מילים לדוגמה:

  • אוחץ', אוחצ'ה - כינוי להומואים נשיים.
  • בּוץ'/בּוצ'ה - כינוי ללסבית עם מבע מגדרי גברי.
  • ג'וׂנְג' - מילה מקורית לאבר המין הזכרי.
  • דוב - כינוי לגבר מלא גוף, שעיר, ובדרך כלל מזוקן.
  • וודג' - פנים. במקור מערבית وجه.
  • וִיֶאז'ה - הומו זקן. מבוסס על המילה בלאדינו vieja, שפירושה "זקנה".
  • ז'ורדל - גן העצמאות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. שילוב של שני ביטויים בצרפתית - ז'רדין ליברטה (גן העצמאות) ובורדל (בית זונות).
  • כּוּס פַאלש - תשובה הומואית מקורית המורכבת משילוב בין שם עצם בערבית ושם תואר בגרמנית (falsch) השטחת אבר המין הגברי במסגרת יצירת הופעה נשית.
  • לִירְד/לארד - חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord.
  • לְלָרְלֶר - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מג'והורי[3] וגם אונומטופיה.
  • נֶש - נשיות.
  • פָּאטוץ' - ביי או תנוחי או להתראות.
  • פאלש - לא אמיתי, מזויף, מגרמנית (falsch) או כינוי לאדם שאינו דובר אמת.
  • קוּקִיצָה - הומו צעיר, לרוב מוחצן, נשי וססגוני. מבוסס על המילה cookie, "עוגייה" באנגלית.
  • קרוּזינג - סיור במקומות ציבוריים, בעיקר גנים ציבוריים לצורך קיום יחסי מין מזדמנים אנונימיים.
  • שְׁטריך - מילה הלקוחה מגרמנית (Strich) שמשמעותה קו,[4] בהשאלה, כינוי לטיולים לאורך הטיילת בתל אביב בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 למטרות קרוזינג (חיפוש פרטנר ליחסי מין).
  • תרימי (להרים/הרמות) - ביטוי בהשאלה מעברית, "תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.[1] זו גם תשובה מחאתית לכינוי הגנאי "מתרומם" המכוון להומו הנשי הנחדר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009
  2. ^ ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית
  3. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011
  4. ^ ר' Strich בוויקימילון הגרמני, משמעות מס' 1