סלנג להט"בי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב דוברי העברית בישראל. השימוש בלשון דיבור זו אינו חורג בדרך כלל מגבולות הקהילה ההומו-לסבית, ומשמש כאמצעי לבידול מאוכלוסיית דוברי העברית הכללית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה בישראל החל משנות ה-70 ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח בשנות ה-80 במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף שנות ה-90 פרסם רונן פארי את מילון אבן שושנה בעיתון "הזמן הורוד", בו ליקט את המילים והביטויים שאיפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים‏[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון אנגלית, צרפתית וערבית, משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש תמידי בלשון נקבה. להלן מספר מילים לדוגמה:

  • אוחצ', אוחצ'ה: כינוי להומואים נשיים.
  • בוד: גוף. מבוסס על body באנגלית.
  • בוצ': כינוי ללסבית המתנהגת בצורה גברית.
  • ג'ונג': מילה מקורית לאבר המין הזכרי.
  • וִיֶיזָ'ה: הומו זקן. מבוסס על המילה הספרדית vieja (שנהגית וִיֶיחָה במקור), שפירושה "זקנה".
  • ז'ורדל: גן העצמאות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. שילוב של שני ביטויים בצרפתית - ז'רדין ליברטה (גן העצמאות) ובורדל (בית זונות).
  • לִירְד: חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord.
  • לְלָרְלֶר: לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מג'והורי[2] וגם אונומטופיאה.
  • "מה קורוש?": שאלה לבדיקת מצב הרוח, וריאציה על השאלה: "מה קורה?".
  • קוּקִיצָה: הומו צעיר, לרוב מוחצן, נשי וססגוני. מבוסס על המילה cookie, "עוגייה" באנגלית.
  • יאחטי: הלחם של "יא אחותי", גרסה הומואית ל-"מה קורה אחי?".
  • שטריך: מילה הלקוחה מגרמנית שמשמעותה "טיילת", ובהשאלה, גן המהווה מקום מפגש להומואים לקיום יחסי מין.

הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה "נשבר לי הכוס", תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של אנטי לשון - שימוש בביטוים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה "אתה יוצא למקומות?", מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, "מה איתֶ'ך" (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של עמוס גוטמן. ב-2013 הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "ארץ נהדרת", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרה "אמא ואבאז" ששודרה בהוט.

בשיר תל אביב של הזמר עומר אדם, לקראת אירוע הגאווה 2013, שולבו מילות סלנג להט"בי.

שפת הלבנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנג להט"בי באנגלית קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics)‏[3], והחל להתקיים בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה בהלת הלבנדר, התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם סיבת פיטורין רשמית של "הומוסקסואליות". במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו בארון לדבר בקודים הידועים רק להם.

השינוי ביחס החברתי להומוסקסואליות התרחש בסביבה דוברת אנגלית כשם שהתרחש בסביבה דוברת העברית, וכיום משמש גם הסלנג הלהט"בי באנגלית כאמצעי חברתי, ולא על מנת להסתתר מהשלטונות.‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg מעריב, 19 במרץ 2009
  2. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg מעריב, 26 במאי 2011
  3. ^ ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית
  4. ^ ראו להלן סרטון הומוריסטי בנוגע לסלנג להט"בי באנגלית, בערוץ היוטיוב של דייבי ווייבי.