קונדיטוריה – הבדלי גרסאות
שורה 8: | שורה 8: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=קונדיטוריה}} |
{{מיזמים|ויקימילון=קונדיטוריה}} |
||
* {{ |
* {{nrg|יעל עופר|פינה מתוקה: הקונדיטוריות הטובות בישראל|233/275|20 באפריל 2011|55|2}} |
||
* {{עכבר העיר|רותם מימון|זמן סוכר: הקונדיטוריות הכי טובות בארץ|999,209,74334|24 באוקטובר 2013}} |
* {{עכבר העיר|רותם מימון|זמן סוכר: הקונדיטוריות הכי טובות בארץ|999,209,74334|24 באוקטובר 2013}} |
||
* {{וואלה!|ריטה גולדשטיין|קרייבינג למתוק: שועטים אל הפטיסרי|2738374|3 ביוני 2014}} |
* {{וואלה!|ריטה גולדשטיין|קרייבינג למתוק: שועטים אל הפטיסרי|2738374|3 ביוני 2014}} |
גרסה מ־10:09, 28 בספטמבר 2017
קוֹנְדִּיטוֹרְיָה, או מגדנייה, היא חנות העוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי מגדנאות - דברי מאפה מתוקים (עוגות, עוגיות וכו'). פעמים רבות כוללת החנות גם אזור לייצור המוצרים הנמכרים בה, בנוסף למוצרים שמקורם בספק סיטונאי. לעתים פועלת הקונדיטוריה גם כבית קפה, כלומר מאפשרת אכילה במקום של מוצריה (בתפקוד זה כוללת הקונדיטוריה גם מכירה של משקאות).
ציוד עיקרי בקונדיטוריה הוא מקרר בעל חלון זכוכית, המאפשר לקונים לראות את העוגות שיש לאחסן בקירור. מדפי תצוגה משמשים לאחסון מוצרים שאינם דורשים קירור.
לאחר שבמהלכה של המאה ה-15 התבסס העיסוק באפיית לחם, היו שהוסיפו לבצק דבש, פירות יבשים ותבלינים, ובשנת 1643 הקימו העוסקים בכך גילדה בנירנברג ובסביבתה. מעיסוק זה צמחו הקונדיטוריות. בתחילת המאה ה-19 הגיע השוקולד לגרמניה, והחל לתפוס מקום מרכזי בהכנתן של עוגות בקונדיטוריה. עוגת שוקולד בולטת היא זאכרטורטה, שהומצאה על ידי הקונדיטור היהודי-אוסטרי פרנץ זַאכֶר בשנת 1832 עבור המדינאי האוסטרי הנסיך קלמנס ונצל פון מטרניך בווינה, אוסטריה, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמטבח האוסטרי ומהמטבח הוינאי בפרט.
קישורים חיצוניים
- יעל עופר, פינה מתוקה: הקונדיטוריות הטובות בישראל, באתר nrg, 20 באפריל 2011
- רותם מימון, זמן סוכר: הקונדיטוריות הכי טובות בארץ, באתר עכבר העיר, 24 באוקטובר 2013
- ריטה גולדשטיין, קרייבינג למתוק: שועטים אל הפטיסרי, באתר וואלה!, 3 ביוני 2014