מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־04:40, 3 באוקטובר 2017

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת ה'שי"ח (1558). אביו רבי גדליה היה בנו של המקובל רבי אשר מקראקא. כבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם נשא את אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מוינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שיטת לימוד ופסיקה

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי המהרש"א והמהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השלחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מוינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, לא ביטלו הרבנים את הגט. המהר"ם כתב תשובה ארוכה בעניין, והתיר לאשה לחזור לבעלה, על ידי ביטול הגט. למרות שרבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, מכיוון שהמהרש"א והסמ"ע התנגדו, אחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

תלמידים מפורסמים

השל"ה, רבי ישעיה הלוי הורביץ.
רבי מאיר כ"ץ, אביו של הש"ך.
רבי אפרים זלמן שור, מחבר תבואות שור.
הרב יהושע העשיל חריף, מחבר מגיני שלמה ושו"ת פני יהושע.

קישורים חיצוניים

"מאיר בן גדליה מלובלין", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 76–78, באתר היברובוקס
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ גדליה) מלובלין (מהר"ם)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1018-1016, באתר היברובוקס
מאיר מלובלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ד"ר יהודה רוזנטל, תולדות המהר"ם וקוים לאישיותו, באתר "דעת"

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 המהר"ם היה [[פלפול|פלפלן]], ודן רבות בדברי [[רש"י]] וה[[תוספות]], דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי ה[[תלמוד בבלי]] תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי ה[[מהרש"א]] ו[[המהרש"ל]] החל ממהדורת אמסטרדם [[ה'תקט"ו]]. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי ה[[ראשונים]].
-בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שלחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעינים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
+בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שלחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראה למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
 הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.