שמעון נתן נטע בידרמן (השני) – הבדלי גרסאות
לא נחוץ |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
||
נולד לרבי [[משה מרדכי בידרמן]], האדמו"ר מלעלוב בארץ ישראל. התגורר |
נולד לרבי [[משה מרדכי בידרמן]], האדמו"ר מלעלוב בארץ ישראל. התגורר ב[[בני ברק]], ב[[צפת]], ב[[קראון הייטס]] וב[[בורו פארק]]. למד בצעירותו בישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[חידושי הרי"ם]] ב[[תל אביב]]. נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא". לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מ[[חסידות קרלין|קרלין]]-ללוב. בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. |
||
עם זאת, נחשב בעיני רבים כאדמו"ר לרבים מחסידויות אחרות ששאלו בעצתו, ביקשו את ברכתו וניאותו בקרבתו. |
עם זאת, נחשב בעיני רבים כאדמו"ר לרבים מחסידויות אחרות ששאלו בעצתו, ביקשו את ברכתו וניאותו בקרבתו. |
||
בית מדרשו המרכזי היה |
בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר רוב ימות הקיץ בצפת, כשהוא שב לימים הנוראים ולקראת שמחות בחצרו לבני ברק. |
||
בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]] חש ברע ולאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם [[פטירה|נפטר]]. במוצאי [[יום]] הכיפורים [[קבורה|נקבר]] במעמד רבבות ב[[בית עלמין|בית העלמין]] [[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. |
בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]] חש ברע ולאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם [[פטירה|נפטר]]. במוצאי [[יום]] הכיפורים [[קבורה|נקבר]] במעמד רבבות ב[[בית עלמין|בית העלמין]] [[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. |
הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. |
||
רבי אליהו עזריאל (חתן |
רבי אליהו עזריאל (חתן הרב [[יהושע משה אהרונסון]]), מכהן ב[[בני ברק]]. |
||
השני, רבי אהרן, מכהן ב[[בית שמש]] אשר רובו של הציבור הלכו אחריו, |
השני, רבי אהרן, מכהן ב[[בית שמש]] אשר רובו של הציבור הלכו אחריו, |
||
גרסה מ־11:28, 4 באוקטובר 2017
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (טבת ה'תרצ"א - יום כיפור ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.
תולדותיו
נולד לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב בארץ ישראל. התגורר בבני ברק, בצפת, בקראון הייטס ובבורו פארק. למד בצעירותו בישיבות תומכי תמימים וחידושי הרי"ם בתל אביב. נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא". לאחר פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר מקרלין-ללוב. בשל המחלוקת עם חסידות קרלין החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד.
עם זאת, נחשב בעיני רבים כאדמו"ר לרבים מחסידויות אחרות ששאלו בעצתו, ביקשו את ברכתו וניאותו בקרבתו.
בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר רוב ימות הקיץ בצפת, כשהוא שב לימים הנוראים ולקראת שמחות בחצרו לבני ברק.
בליל יום הכיפורים תש"ע חש ברע ולאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר. במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות בבית העלמין הר הזיתים שבירושלים.
משפחתו
הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים.
רבי אליהו עזריאל (חתן הרב יהושע משה אהרונסון), מכהן בבני ברק.
השני, רבי אהרן, מכהן בבית שמש אשר רובו של הציבור הלכו אחריו,
הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים.
חתניו הם:
- האדמו"ר מנדבורנא צפת רבי יששכר דב לייפער
- אליהו (אייליש) בוכנער מארצות הברית
- שמחה אברהם קורנרייך, חסיד באבוב, מארצות הברית
- מנדל גולד, בנו של האדמו"ר מאשוואר. רב קהל בית אשר בבורו פארק
- אברהם משה גרוס, חסיד סקווער
- ישראל ארנסטר, בנו של הרב מנחם ארנסטר (חתנו ואחיינו של האדמו"ר מויז'ניץ)
