קרב וינה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יאן סובייסקי |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[אלסנדרו פוליאטי]], [[מלחין]] ונגן [[עוגב]] ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה. |
[[אלסנדרו פוליאטי]], [[מלחין]] ונגן [[עוגב]] ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה. |
||
לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 [[הסכם קרלוביץ]], שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של [[האימפריה העות'מאנית]], ושושלת [[בית הבסבורג|ההבסבורגים]] האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור. |
לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים בראשותו של [[יאן סובייסקי]] הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 [[הסכם קרלוביץ]], שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של [[האימפריה העות'מאנית]], ושושלת [[בית הבסבורג|ההבסבורגים]] האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור. |
||
הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את ה[[קפה]] השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא, לפי האגדה, גם לחם הסהרונים ([[קרואסון]]), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית. |
הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את ה[[קפה]] השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא, לפי האגדה, גם לחם הסהרונים ([[קרואסון]]), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית. |
||
גרסה מ־21:17, 5 בפברואר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה שני, צד שני-אבידות, ראש מדינה ראשון, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||
| קרב וינה | ||||||
| מערכה: המלחמה הטורקית - פולנית (1683 – 1699) | ||||||
| מלחמה: המלחמה הטורקית הגדולה | ||||||
| תאריכי הסכסוך | 12 בספטמבר 1683 – 12 בספטמבר 1683 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | וינה | |||||
| קואורדינטות |
48°12′30″N 16°22′23″E / 48.20833°N 16.373064°E | |||||
| תוצאה | ניצחון מוחץ לאימפריה הרומית הקדושה ולאיחוד הפולני-ליטאי | |||||
| ||||||
קרב וינה (בגרמנית: Schlacht am Kahlenberg; בטורקית II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, האיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי.
הקרב נערך ב-12 בספטמבר 1683, לאחר מצור ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים מנהרה ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר, הפתיעו הכוחות העות'מאנים את המגינים האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.
אלסנדרו פוליאטי, מלחין ונגן עוגב ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה.
לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים בראשותו של יאן סובייסקי הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 הסכם קרלוביץ, שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, ושושלת ההבסבורגים האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.
הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את הקפה השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא, לפי האגדה, גם לחם הסהרונים (קרואסון), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית.
לתוצאות הקרב היה ביטוי גם במוזיקה: האופרה של מוצרט, החטיפה מן ההרמון, שבמרכזה עומדים פחה טורקי ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בזיקה להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.
כמו כן הקרב מאוזכר גם בשירה של להקת ה״מטאל״ השוודית ״סבטון״ (sabaton)- ״ההוסארים המכונפים״ (winged hussars) על שם יחידת הפרשים של הצבא הפולני שהצטרפותה לקרב היא זו שהיטתה את הכף ובסופו של דבר הביאה לניצחון על העותמאנים.
