יהודה קולודצקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת קישור לאתר youtube לתבנית תבנית:יוטיוב (תג) (דיון)
Tzvich (שיחה | תרומות)
הוספת תאריך פטירה עברי. "ראביל" הוא סתם שיבוש, הנכון הוא ר' יידל.
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''יהודה קולודצקי''' (ידוע בכינויו '''ר' יידל'''/'''ראביל''' ; [[1913]] - [[6 במרץ]] [[2006]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת היישוב החדש]] (ישיבת הרב עמיאל) ב[[תל אביב]] במשך כ-60 שנה.
הרב '''יהודה קולודצקי''' (ידוע בכינויו '''ר' יידל''' ; [[1913]] - [[6 במרץ]] [[2006]], [[ו' באדר]] [[ה'תשס"ו|התשס"ו]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת היישוב החדש]] (ישיבת הרב עמיאל) ב[[תל אביב]] במשך כ-60 שנה.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־11:54, 21 בפברואר 2018

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יהודה קולודצקי (ידוע בכינויו ר' יידל ; 1913 - 6 במרץ 2006, ו' באדר התשס"ו) היה ראש ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל) בתל אביב במשך כ-60 שנה.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1913 בעיירה סקידל שליד הורדנה (כיום בלארוס). בצעירותו למד בישיבת שער התורה שבגרודנא, ונמנה עם תלמידיו של ראש הישיבה הרב שמעון שקופ. בגיל 19 בערך התייתם מאביו. בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה בווילנה, אולם הצליח לעלות לישראל בשנת ה'תש"א (1941) באמצעות סרטיפיקט שהושג בשבילו על ידי אחיו, משה בארי (קולודוצקי), שכבר התגורר בישראל. הרב קולודצקי היה בין השרידים הבודדים שניצלו מקרב בני הישיבה.

בישראל נישא לדבורה, בתו של יונה מרגליות, חסיד ראדזין, ואחותו של חוקר התלמוד והמדרש מרדכי מרגליות. התקרב לחזון אי"ש. היה מיודד גם עם הרב שלמה גורן.

בישיבת היישוב החדש

ערך מורחב – ישיבת היישוב החדש

בתחילה שימש כר"מ ומשגיח בישיבה, וכאשר חלה ראש הישיבה, הרב ראובן טרופ, מילא הרב קולודצקי את מקומו. בתפקידו זה שימש כ-60 שנה. תקופת כהונתו הארוכה, ונוכחותו הדומיננטית מאוד בישיבה הפכו אותו לדמות שישיבת היישוב החדש הייתה מזוהה עמה לחלוטין במשך שנים רבות. בישיבה נלמדו לימודי קודש בשעות הבוקר והצהריים, ולימודי חול בשעות הערב, גישה שהייתה חלוצית באותה תקופה.
היה ידוע כבעל גישה חינוכית נוקשה (ראו להלן). חינוך התלמידים היה חשוב לו יותר מכל: הרב הקפיד למסור שיעור יום-יום, במשך עשרות שנים, עד לארבעה ימים בלבד לפני פטירתו.

פטירתו

נפטר בו' באדר ה'תשס"ו (2006) בגיל 93, לאחר ששהה מספר ימים בבית החולים איכילוב בתל אביב. באותו יום הוא נקבר בבית הקברות קריית שאול. על פי בקשתו לא נתלו מודעות אבל ולא נשאו הספדים, אם כי הספד קצר אכן נישא על ידי חתנו הרב בן ציון קרמר.

עם היוודע דבר פטירתו של הרב קולודצקי, פרסם הרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו הודעת אבל:

הוא הגיע ארצה כפליט מליטא בשנת ת"ש (1940), והצליח להעמיד רבבות תלמידים, המעורים בכל התחומים התורניים ובחיי המעשה – בארץ ובעולם. הוא היה נאמן שיטתו החינוכית של ראש ישיבת גרודנא, הגאון ר' שמעון שקאפ, שיטה מיוחדת בעולם הלמדנות הליטאי, אותה הנחיל לתלמידיו. מן הישיבה הזאת יצאו רבנים חשובים, אבות בתי-דין, גדולי תורה ואישי ציבור, הפעילים בכל שטחי החיים. עם פטירתו היום, בגיל 94, תחסר לעיר ולעולם התורה אחת הדמויות המרכזיות, המרתקות והכובשות, של תל אביב של מעלה. חבל על דאבדין ולא משתכחין

הרב ישראל מאיר לאו

לעילוי נשמתו נכתב על ידי תלמידו הרב דניאל ישגר הספר "זיכרון ליהודה", בעניין דין "העוסק במצווה פטור מן המצווה".

בכ"ב באדר ב' ה'תשע"א נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו בהשתתפות בוגרי הישיבה לדורותיה.

משנתו החינוכית

שיטת החינוך אותה הנהיג הרב קולודצקי בישיבת היישוב החדש נבעה מתפיסה חינוכית ליטאית שהייתה קיימת ברוב ישיבות ליטא. עיקרה הוא המוטו "זרוק מרה בתלמידים" ועל פיה ראשי הישיבה והרמי"ם מתייחסים בראש ובראשונה לאתגרים הלימודיים ולטובים שבתלמידים ובמקביל לא מתייחסים לזוטות ורודים בעצלים שבחבורה כדי לדרבנם, מתוך מגמה ליצור תסיסה חברתית שתוביל למצוינות ולאיכות התלמידים.
הרב קולודצקי נהג גם הוא באופן נוקשה בתלמידיו. הוא דרש מהם מצוינות, סדר ודיוק, ובראש ובראשונה - שמירה על סדרי הישיבה, לרבות זמני הארוחות וזמני לימודי החול.
בישיבה פעל מערך של "משגיחים" (כונו על ידי התלמידים שטינקרים) שניהלו מעקב אחרי התלמידים אף בין הסדרים והשיעורים, מתוך התפיסה כי אדם איכותי ניכר בכל רגע בחייו. משגיחים אלה, בשונה ממשגיחים רוחניים בישיבות, לא יצרו קשר עם התלמידים על פי הגדרתם. תפקידם היה לעקוב בשתיקה אחר פעילות התלמידים ולדווח לרב קולודצקי על כל מעשה חריג.
הרב חוקק בישיבה חוקים רבים ונוקשים, ושיטתו הייתה לא להסביר את טעמם של החוקים הללו.
בדרך כלל לא שיתף את תלמידיו בסיפורים על חייו האישיים ועל עברו, למעט במקרים חריגים, ובכך שמר על ריחוק מהם. עם זאת הרבה להזכיר את רבו הרב שמעון שקופ ולומר דברי תורה בשמו.
רבים מבוגרי הישיבה, גם לאחר שנים רבות, חשו יראה בזמן שפגשו את הרב.

משפחתו

לרב שלוש בנות ובן: בנו הוא הרב כתריאל קולודצקי, אשר ירש את ראשות הישיבה, וחתניו הם הרב (יעקב) בן ציון קרמר והרב פנחס קצבורג, שניהם מלמדים בישיבה, והרב יעקב שולביץ (עורך ספרי "חברותא" על התלמוד).

לקריאה נוספת

  • גבריאל יצחק רוונה, פיתוח כושר ההסברה כמפתח ליכולת ההבנה – על דמותו ומשנתו הדידקטית של הרב יהודה קולודצקי ז"ל, שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007

קישורים חיצוניים