העדפת הבן הבכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:31, 25 באפריל 2018

העדפת הבן הבכור או פרימוגנטורה (באנגלית: Primogeniture) היא כלל במשפט המקובל לפיו רק הבן הבכור יורש את משפחתו.

מקורה של מסורת זו במסורת הנורמנית והיא הובאה אל המשפט המקובל לאחר כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים בשנת 1066.

בהתאם לכלל זה, יורש הבן הבכור, או ראשון הבנים (אם יש בת בכורה לפניו בסדר ההורשה). בהיעדר ילדים, יורשים בני משפחת המוריש לפי כלל זה (כלומר אחיו הבכור של המוריש יירש אותו). כלל זה נשמר כאשר מתרחקים מהמוריש בחיפוש אחר יורש, כך כשמוריש ללא בנים נפטר - יירשו אותו בניו הבכורים של אחיו הבכור, או בניו הבכורים של דודו הבכור, וכן הלאה.

ישנם כללי הורשה דומים, כגון זה שהיה נהוג בבית המלוכה הבריטי עד שנת 2011 לפיו בהיעדר בן בכור יורשת העצר היא הבת הבכורה.

שבע מונרכיות באירופה ביטלו את ההעדפה הגברית: שוודיה ב-1980, הולנד ב-1983, נורווגיה ב-1990, בלגיה ב-1991, דנמרק ב-2009, לוקסמבורג וממלכות חבר העמים הבריטי ב-2011. נכון ל-2015, המדינות היחידות בעולם בהן יורש העצר היא אישה הן שוודיה (הנסיכה ויקטוריה), הולנד (הנסיכה קתרינה אמיליה) ובלגיה (הנסיכה אליזבת).

בהלכה היהודית הבכורות מועדפים באופן חלקי: הירושה מחולקת רק בין הבנים הזכרים (או יורשיהם), והבכור שביניהם מקבל כפליים מכל אחד מהאחרים. בהיעדר בנים, הבנות יורשות בשווה.^[1] המלוכה בממלכות ישראל בתקופת המקרא הייתה עוברת לאחד הבנים הזכרים, לאו דווקא לבכור שביניהם.^[2]

ראו גם

החוק הסאלי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ מתקנת חכמים, לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. כמו כן, כיום רבים עוקפים את הלכות הירושה באמצעות צוואה שמקבלת תוקף בתורת מתנה פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.
^ אולם הייתה העדפה לבכור, ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ג'

[1] מתקנת חכמים, לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. כמו כן, כיום רבים עוקפים את הלכות הירושה באמצעות צוואה שמקבלת תוקף בתורת מתנה פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.

[2] אולם הייתה העדפה לבכור, ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ג'

[1]

[2]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 שבע מונרכיות ב[[אירופה]] ביטלו את ההעדפה הגברית: [[שוודיה]] ב-[[1980]], [[הולנד]] ב-[[1983]], [[נורווגיה]] ב-[[1990]], [[בלגיה]] ב-[[1991]], [[דנמרק]] ב-[[2009]], [[לוקסמבורג]] ו[[ממלכות חבר העמים הבריטי]] ב-2011. נכון ל-2015, המדינות היחידות בעולם בהן יורש העצר היא אישה הן שוודיה (הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|ויקטוריה]]), הולנד (הנסיכה [[קתרינה אמליה, נסיכת הולנד|קתרינה אמיליה]]) ובלגיה (הנסיכה [[אליזבת, נסיכת בלגיה|אליזבת]]).
-ב[[הלכה|הלכה היהודית]] הבכורות מועדפים באופן חלקי: הירושה מחולקת רק בין הבנים הזכרים (או יורשיהם), והבכור שביניהם מקבל כפליים מכל אחד מהאחרים. בהיעדר בנים, הבנות יורשות בשווה.{{הערה|מ[[תקנת חכמים]], לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. כמו כן, כיום רבים עוקפים את הלכות הירושה באמצעות צוואה שמקבלת תוקף בתורת [[מתנה#היבט הלכתי על מתנות|מתנה]] פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.}} המלוכה ב[[ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכות ישראל]] ב[[תקופת המקרא]] הייתה עוברת לאחד הבנים הזכרים, לאו דווקא לבכור שביניהם.
+ב[[הלכה|הלכה היהודית]] הבכורות מועדפים באופן חלקי: הירושה מחולקת רק בין הבנים הזכרים (או יורשיהם), והבכור שביניהם מקבל כפליים מכל אחד מהאחרים. בהיעדר בנים, הבנות יורשות בשווה.{{הערה|מ[[תקנת חכמים]], לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. כמו כן, כיום רבים עוקפים את הלכות הירושה באמצעות צוואה שמקבלת תוקף בתורת [[מתנה#היבט הלכתי על מתנות|מתנה]] פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.}} המלוכה ב[[ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכות ישראל]] ב[[תקופת המקרא]] הייתה עוברת לאחד הבנים הזכרים, לאו דווקא לבכור שביניהם.{{הערה|אולם הייתה העדפה לבכור, {{תנ"ך|דברי הימים ב|כא|ג}}}}
 ==ראו גם==