יהונתן אליאשברג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''יהונתן אליאשברג (עליאשברג)''' ([[ג' באלול]] [[ה'תר"י]], [[11 באוגוסט]] [[1850]], [[קובנה]] - [[ח' בכסלו]] [[ה'תרנ"ט]], [[22 בנובמבר]] [[1898]], [[וולקוביסק]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטא]]י ובלארוסי, שכיהן כרבן של [[פומפיאן]], [[מריאמפולה]] ו[[וולקוביסק]]. מעסקני [[חובבי ציון]].
הרב '''יהונתן אליאשברג (עליאשברג)''' ([[ג' באלול]] [[ה'תר"י]], [[11 באוגוסט]] [[1850]], [[קובנה]] - [[ח' בכסלו]] [[ה'תרנ"ט]], [[22 בנובמבר]] [[1898]], [[וולקוביסק]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטא]]י ובלארוסי, שכיהן כרבן של [[פומפיאן]], [[מריאמפולה]] ווולקוביסק. מעסקני [[חובבי ציון]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[קובנה]] בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) לרב [[מרדכי אליאשברג]], שהיה רבה של [[בויסק]] ומראשי חובבי ציון. למד את תורתו מפי אביו, ולצד השכלתו התורנית עסק בספרות ימי הביניים. בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאשה בת יהודי עשיר מהעיר [[פומפיאן]], ועבר לבית חותנו ועסק שם בתורה. בשנת [[ה'תרל"ה]] התמנה לרב בפומפיאן, ואת משכורותו נתן ל[[צדקה (יהדות)|צדקה]], תוך שחותנו ממשיך לפרנסו. בשנת [[ה'תרל"ז]] חמיו ירד מנכסיו, והוא נאלץ לקבל על עצמו את רבנות העיר [[מריאמפולה]].
נולד ב[[קובנה]] בשנת [[ה'תר"י]] ([[1850]]) לרב [[מרדכי אליאשברג]], שהיה רבה של [[בויסק]] ומראשי חובבי ציון. למד את תורתו מפי אביו, ולצד השכלתו התורנית עסק בספרות ימי הביניים. בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאשה בת יהודי עשיר מהעיר [[פומפיאן]], ועבר לבית חותנו ועסק שם בתורה. בשנת [[ה'תרל"ה]] התמנה לרב בפומפיאן, ואת משכורותו נתן ל[[צדקה (יהדות)|צדקה]], תוך שחותנו ממשיך לפרנסו. בשנת [[ה'תרל"ז]] ירד חמיו מנכסיו, והוא נאלץ לקבל על עצמו את רבנות העיר [[מריאמפולה]].


בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת [[חובבי ציון]]. נמנה עם מארגני [[ועידת דרוסקניק]]. בוועידה נבחר, יחד עם הרב [[שמואל מוהליבר]], לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה עם משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על [[אדמו"ר]]י [[חסידות לובביץ']] ו[[חסידות קאפוסט]] להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנה]] בשנת תרמ"ח, בניסיון לשכנעו לתמוך ב[[היתר המכירה]]. היה מהדוחפים לכינוס הוועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת [[ה'תר"ן]] ([[1890]]), ושלח את ברכתו אליה.
בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת [[חובבי ציון]]. נמנה עם מארגני [[ועידת דרוסקניק]]. בוועידה נבחר, יחד עם הרב [[שמואל מוהליבר]], לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה עם משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על [[אדמו"ר]]י [[חסידות לובביץ']] ו[[חסידות קאפוסט]] להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנה]] בשנת תרמ"ח, בניסיון לשכנעו לתמוך ב[[היתר המכירה]]. היה מהדוחפים לכינוס הוועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת [[ה'תר"ן]] ([[1890]]), ושלח את ברכתו אליה.
בעקבות הביקורת על המצב הרוחני הירוד במושבות, פרסם מאמר ובו קרא לאמץ את יזמתו של אביו למינוי שליח שיסתובב בין המושבות ויפעל לקרב את החלוצים לשמירת מצוות. את מאמרו חתם בתיאור: "אחד אחוז בעבותו אהבה לארצו ועמו".
בעקבות הביקורת על המצב הרוחני הירוד במושבות, פרסם מאמר ובו קרא לאמץ את יזמתו של אביו למינוי שליח שיסתובב בין המושבות ויפעל לקרב את החלוצים לשמירת מצוות. את מאמרו חתם בתיאור: "אחד אחוז בעבותו אהבה לארצו ועמו".


בעקבות פרסום מאמרו של [[אחד העם]] "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz006.html תורה שבלב]" בעיתון [[הפרדס]] בשנת [[1894]], כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz007.html דברי שלום]" בעיתון [[המליץ]].
בעקבות פרסום מאמרו של [[אחד העם]] "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz006.html תורה שבלב]" בעיתון "[[הפרדס]]" בשנת [[1894]], כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "[http://benyehuda.org/ginzberg/Gnz007.html דברי שלום]" בעיתון "[[המליץ]]".


לאחר [[הקונגרס הציוני הראשון]] הצטרף אל [[הציונות המדינית]] של [[בנימין זאב הרצל]].
לאחר [[הקונגרס הציוני הראשון]] הצטרף אל [[הציונות המדינית]] של [[בנימין זאב הרצל]].
שורה 28: שורה 28:
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35140&st=%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&pgnum=107&hilite= שאלה ותשובה] בתוך "שיבת ציון" מאת אברהם יעקב סלוצקי, ורשה ה'תרנ"א, באתר HebrewBooks.
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35140&st=%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94+%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94&pgnum=107&hilite= שאלה ותשובה] בתוך "שיבת ציון" מאת אברהם יעקב סלוצקי, ורשה ה'תרנ"א, באתר HebrewBooks.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44032&st=&pgnum=5 תולדות מרדכי]''' ביוגרפיה של אביו. צורפה לספרו של אביו "שביל הזהב" שהוציא בשנת [[ה'תרנ"ז]].
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44032&st=&pgnum=5 תולדות מרדכי]''' ביוגרפיה של אביו. צורפה לספרו של אביו "שביל הזהב" שהוציא בשנת [[ה'תרנ"ז]].
{{מיון רגיל:אליאשברג, יהונתן}}
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]

גרסה מ־11:22, 10 ביולי 2018

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ח' בכסלו ה'תרנ"ט, 22 בנובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק. מעסקני חובבי ציון.

ביוגרפיה

נולד בקובנה בשנת ה'תר"י (1850) לרב מרדכי אליאשברג, שהיה רבה של בויסק ומראשי חובבי ציון. למד את תורתו מפי אביו, ולצד השכלתו התורנית עסק בספרות ימי הביניים. בהיותו כבן תשע עשרה, נשא לאשה בת יהודי עשיר מהעיר פומפיאן, ועבר לבית חותנו ועסק שם בתורה. בשנת ה'תרל"ה התמנה לרב בפומפיאן, ואת משכורותו נתן לצדקה, תוך שחותנו ממשיך לפרנסו. בשנת ה'תרל"ז ירד חמיו מנכסיו, והוא נאלץ לקבל על עצמו את רבנות העיר מריאמפולה.

בעקבות אביו, הצטרף גם הוא לעסקנות ציבורית, והיה פעיל בולט בתנועת חובבי ציון. נמנה עם מארגני ועידת דרוסקניק. בוועידה נבחר, יחד עם הרב שמואל מוהליבר, לאחראי מינוי רבנים ודוברים למסעי התעמולה של התנועה. הוא עצמו נמנה עם משלחת של רבנים שניסתה להשפיע על אדמו"רי חסידות לובביץ' וחסידות קאפוסט להצטרף לתומכי יישוב ארץ ישראל. נמנה גם על המשלחת שנשלחה אל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה בשנת תרמ"ח, בניסיון לשכנעו לתמוך בהיתר המכירה. היה מהדוחפים לכינוס הוועדה של "החברה לתמיכת יהודים עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובפלשתינה" שהתקיימה בקובנה בשנת ה'תר"ן (1890), ושלח את ברכתו אליה. בעקבות הביקורת על המצב הרוחני הירוד במושבות, פרסם מאמר ובו קרא לאמץ את יזמתו של אביו למינוי שליח שיסתובב בין המושבות ויפעל לקרב את החלוצים לשמירת מצוות. את מאמרו חתם בתיאור: "אחד אחוז בעבותו אהבה לארצו ועמו".

בעקבות פרסום מאמרו של אחד העם "תורה שבלב" בעיתון "הפרדס" בשנת 1894, כתב לו הרב אליאשברג מכתב, שבו ביקש ממנו "לסבול במתינות את הדעות המתנגדות ואם כי אינן כדעתנו, הרי אין דעות בני האדם שוות". אחד העם ענה לו בכבוד רב במאמר "דברי שלום" בעיתון "המליץ".

לאחר הקונגרס הציוני הראשון הצטרף אל הציונות המדינית של בנימין זאב הרצל.

בשנת ה'תרמ"ח התמנה לרבה של וולקוביסק, ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו. נפטר בפתאומיות בח' בכסלו ה'תרנ"ט, 22 בנובמבר 1898, ימים ספורים לאחר שובו מוועידה ציונית בווילנה.

ספריו

  • דרכי הוראה - חיבור הלכתי הכולל שני חלקים: "קנה המדה": על שיעורי תורה ו"דרכי הוראה" - שו"ת. בהקדמת הספר, לה קרא "דרכה של תורה", עסק במ"ח קנייני התורה.
  • קסת יהונתן - קונטרס שצרף לחיבורו של אביו "תרומת יד" שהוציא ר' יהונתן לאור בשנת ה'תרל"ה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמריו