לדלג לתוכן

חסידות קאפוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות קאפוסט
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקור השם קופוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
התפלג מ חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד קופוסט (האימפריה הרוסית) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סיום שנות ה־20 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יהודה לייב שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר יהודה לייב שניאורסון, שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה), שלמה זלמן שניאורסון, שמריה נח שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מרכז קופוסט, רצ'יטסה, בוברויסק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות קאפוסט הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שהתפצלה וניהלה חצר בפני עצמה. החצר התקיימה ופעלה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 במקביל לענפים אחרים של חב"ד. מייסד השושלת היה המהרי"ל (בנו של האדמו"ר השלישי מחב"ד, הצמח צדק) לאחריו כיהן בנו כאדמו"ר ולאחריו שני בנים נוספים. לאחר שני דורות שבה החצר והתמזגה עם חסידות חב"ד ליובאוויטש. למעשה חצי מהזמן שבו התקיימה שושלת קאפוסט שימשו באדמורו"ת שני אדמו"רים במקביל. הענף היה קיים במשך חמישים ושבע שנים, מתרכ"ו עד תרפ"ג.[1]

רבי יהודה לייב שניאורסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהודה ליב שניאורסון

מייסד השושלת היה רבי יהודה לייב שניאורסון (מהרי"ל מקאפוסט; 1808–1866), בנו השני של האדמו"ר ה"צמח צדק". לאחר פטירת אביו, עבר לעיירה קאפוסט והחל לכהן כאדמו"ר. שאר אחיו נהגו אף הם כאדמו"רים מלבד האח הבכור, אולם לחצרו של רבי יהודה לייב נהרו חסידים רבים, בין השאר בגלל שהיה המבוגר מבין אחיו האדמו"רים ואף הספיק להכיר את רבי שניאור זלמן מלאדי, אבי סבו ומייסד שושלת חב"ד. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי האח הצעיר, רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש) הוא זה שאמור למלא את מקום ולשבת על כיסא אביו בליובביץ'. רבי יהודה לייב נפטר כחצי שנה לאחר אביו ונקבר בעיר קאפוסט. את מקומו מילא בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון.

רבי שלמה זלמן שניאורסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שלמה זלמן שניאורסון

רבי שלמה זלמן שניאורסון (1830–1900), בנו הבכור של המהרי"ל מקאפוסט, כיהן כאדמו"ר בקאפוסט במשך 34 שנים. בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר תולדות חב"ד, "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים היה שייך במקורו לחסידיו.[2]

מאמריו התאפיינו בהסברת עניינים עמוקים בלשון קצרה ובהירה. ספרו "מגן אבות" (מגן אבות בגימטריה שלמה זלמן), יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת תרס"ב. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. בספר שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. ספר נוסף של רבי שלמה זלמן שניאורסון הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס בווילנה בשנת תרס"ג.

לאחר פטירתו בשנת תר"ס (1900) החלו שני אחיו הצעירים לכהן כאדמו"רים.

רצ'יצה - רבי שלום דובער שניאורסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שלום דובער שניאורסון (רצ'יצה)

רבי שלום דובער שניאורסון (1834–1908) היה נשוי לנכדתו של רב ייבי, מראשוני תנועת החסידות. כיהן כרב בעיר רצ'יצה (Rechytsa), הסמוכה לעיר הומל בפלך מינסק, ומשנת תר"ס גם כאדמו"ר. היה ידוע כפוסק הלכה מובהק, ותשובות ממנו נתפרסמו בכתבי עת רבים[דרוש מקור]. חלק מתלמידיו היו מגדולי הרבנים ברוסיה ובפולין. על תלמידיו נמנו בין השאר הרב שלמה יוסף זוין והלל צייטלין.

בברויסק - רבי שמריה נח שניאורסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמריה נח שניאורסון
האדמו"ר מבברויסק

הרב שמריה נח שניאורסון (1842–1923), בנו השלישי של המהרי"ל מקאפוסט. משנת תרל"ב כיהן כרב לחסידי העיר באברויסק, ומשנת תר"ס כיהן גם כאדמו"ר מקאפוסט במקביל לאחיו, תפקיד אותו מילא במשך 20 שנה עד לפטירתו. בשנת תרס"א (1901) ייסד ישיבה בעיר בוברויסק שנוהלה בידי בנו הרב מנחם מנדל שניאורסון וממנה יצאו תלמידים רבים שחלקם כיהנו ברבנות קהילות שונות ברוסיה. היה מראשי כולל חב"ד ועמד בראש "כולל חב"ד המיוחד" בארץ ישראל.

ספרו "שמן למאור" מכיל דרשות שנאמרו על ידו החל משנת תרס"א. דרשות אלו נדפסו על ידי צאצאיו, חלק ראשון בשנת תשכ"ד וחלק שני בשנת תשכ"ז. הספר מכיל שני כרכים עבים והדרושים הם בסגנון המקובל בחב"ד, של דרושים חב"דיים ארוכים.

לאחר מותו סירבו בניו לכהן כאדמו"רים ובכך נסתיימה תקופת הפיצול בחב"ד, כאשר החסידים קיבלו עליהם את מנהיגותו של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ).

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ משפחת אדמו"רי קאפוסט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שניאור
זלמן מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה
אלטשולר[א]
 
רבי דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הצמח צדק, רבי
מ"מ שניאורסון
 
חיה מושקא
שניאורסון
(אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זלטא
שניאורסון[ב]
 
רבי ישראל
נח שניאורסון
 
שרה
שניאורסון[ג]
 
(1) רבי יהודה
לייב שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
בתו של שלמה פריידעס[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום שניאורסון[ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר ליבא
שניאורסון
 
רבי שמריה
נח שניאורסון
 
 
 
רחל מוניסזון[ו]
 
רבי שלמה זלמן שניאורסון
 
 
 
 
רבקה[ז]
 
 
 
 
 
רבי שלום דובער
שניאורסון (רצ'יצ'ה)
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מנדל[ח]
שניאורסון (בברויסק)
 
מוסיא (אשת
דוד ברבש)[ח]
 
גב' גינזבורג[ח]
 
גב' הנלין[ח]
 
(2) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
גב' וישלצקי[ח]
 
הרב שניאור[ט][ח] זלמן שניאורסון
 
רחל מגזניק[ח]
 
 
משה
שניאורסון[ח]
 
(3) יהודה לייב
שניאורסון[ח]
 
ביילא
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שניאורסון[י]
 
ישראל משה ברבש[י"א]
 
שיינה רבקה[י"ב]
 
שמואל בזפלוב[י"ג]
 
 
 
דבורה לאה שניאורסון[י"ד]
 
יצחק שניאורסון (אנ') [ט"ו]
 
פישל
שניאורסון
 
חיים ישעיה שניאורסון[ט"ז][ח]
 
אשתו
 
פנחס
שניאורסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל שניאורסון
 
שניאור זלמן ברבש[י"ז]
 
 
 
מנחם ברבש
 
שטרה דובקין[י"ח]
 
אליהו דובקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה בזפלוב[י"ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גבי ברבש
 
אורי ברבש[כ]
 
בני ברבש[כ"א]
 
נחמה דקל
 
יהודה דקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי דקל

- עץ זה הוא חלק ממשפחת שניאורסון ענף מהרי"ל מקאפוסט, והוא מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת אדמור"י חסידות קאפוסט, חוליה המקשרת בין דורות, סבי המשפחה, ילדי מהרי"ל מקאפוסט וילדיהם של שאר אדמו"רי קאפוסט
- להרחבה על שושלת האדמור"ים ראו בעץ שושלת חב"ד, להרחבה על סבי המשפחה וחלקים אחרים של המשפחה ראו בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון[כ"ב]
- אדמור"י בית קאפוסט סומנו בצבע כזה | קישור לענף אחר במשפחת שניאורסון סומן בבצבע תכלת | מספור בצבע אדום כגון זה: (2) - כדי להבדיל בין שלושת ה"יהודה לייב" השונים

הערות:

  1. דבורה לאה אלטשולר (Q29348543)
  2. זלטא שניאורסון (Q91481822).
  3. מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 2 בשורת הנשים
  4. ספר הצאצאים עמוד 135
  5. לענף שלו ראו כאן
  6. ספר הצאצאים עמוד 172
  7. מסמכי אזרח נכבד לדורותיו, אגרות קודש הצמח צדק, עמוד קכ"ב, מספר 3 בשורת הנשים
  8. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 ספר הצאצאים, עמוד 214
  9. שניאור זלמן שניאורסון (רעפקא) (Q90392481)
  10. מספר 591 בספר הצאצאים, עמוד 292
  11. מספר 593 בספר הצאצאים, עמוד 293
  12. מספר 597 בספר הצאצאים, עמוד 293 | כרטיס ביד ושם
  13. שימש כרב העיר בברויסק, במקום הסבא שמריה נח שניאורסון עד להירצחו בשואה | אביו הוא יעקב מרדכי בזפלוב - יעקב מרדכי בזפלוב (Q117074631)
  14. ספר הצאצאים עמוד 294, קטע מספר 623, ועמוד 386 קטע מספר (623) 578
  15. ספר הצאצאים עמוד 291, קטע מספר 578
  16. חיים ישעיה שניאורסון (Q93565199) | התחתן עם בת המשפחה, הנדל - בתו של הרה"ק רבי מרדכי דב מהורנסייפול. הוא ואשתו מופיעים גם בעץ משפחת טברסקי
  17. מספר 1186 בספר הצאצאים, עמוד 387
  18. או: שטערנא | מספר 599 בספר הצאצאים, עמוד 293
  19. בעלה שניאור זלמן בזפלוב בן יעקב מרדכי בזפלוב - יעקב מרדכי בזפלוב (Q117074631)
  20. מספר 2169 בספר הצאצאים
  21. מספר 2170 בספר הצאצאים
  22. מקורות העץ כאן הם מספר הצאצאים אלא אם כן נכתב אחרת

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב עמרם בלוי, שמע שלמה: תולדות ושיחות כ"ק אדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט, קובץ 'היכל הבעש"ט', גיליון יז, כסלו תשס"ז עמודים קט-קמג.
  • הרב עמרם בלוי, דובר שלום: תולדות ימי חייו של הרה"ק רבי שלום דובער שניאורסהן מרעציצא זי"ע, 'קובץ היכל הבעש"ט' כרך כ"ג, תמוז תשס"ח, עמ' קמט-קסב
  • הרב עמרם בלוי, 'קובץ היכל הבעש"ט' חלק כ"ב, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע, ניסן תשס"ח, עמודים צה-קלא
  • הרב עמרם בלוי, בני הצמח צדק - תולדות חייהם של בני ונכדי האדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש, תשפ"א

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ, עמודים: 290, ,276-277, 296
  2. בית חסידים הראשונים, עם ניחוח חב"די עתיק ● מרתק, באתר www.shturem.net