ג'ני לבל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:25, 18 באוקטובר 2018

קובץ:ג'ני לבל.jpg

ג'ני לבל

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ג'ני לבל (במקור: ז'ני לבל, Ženi Lebl ,Жени Лебл; ‏20 ביוני 1927 - 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה. רנטגנאית במקצועה.

ביוגרפיה

ג'ני נולדה בעיירה אלכסינאץ (Aleksinac) שבמחוז נישאבה (Nišava) בסרביה לאנה ולאון, מהנדס ולויטננט קולונל במילואים. אמה נשלחה למחנה הריכוז סיימישטה ושם מצאה את מותה במשאית גז. אביה נשבה על ידי הגרמנים. אחיה הצטרף לכוחות הפרטיזנים לאחר שהות במחנה הריכוז ראב. היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר ניש, שם הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שנעצרו בפברואר 1943. גלבשקי הוצאה להורג ולבל נשלחה לגרמניה ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-1945 היא שוחררה מכלא הגסטפו בברלין וחזרה לבלגרד.

עם שובה לבלגרד סיימה לבל בית ספר תיכון ובהמשך למדה משפטים, דיפלומטיה ועיתונאות באוניברסיטת בלגרד. במקביל עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה, שחשק במשרתה, הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על המרשל טיטו. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי גולי אוטוק (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי דנילו קיש ערך ב-1989 בישראל ראיון (בשם "Goli Život") עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'^[1].

בספטמבר 1954, לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה, ולאחר מכן עבדה שנים אחדות בבית החולים פוריה. מאוחר יותר עבדה כמרצה וניהלה את בית הספר לרדיוגרפיה בבית החולים איכילוב.

לצד זאת, חקרה לבל את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים בעברית ובסרבו-קרואטית. על מחקרה ההיסטורי זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר והיא שימשה כעורכת בטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום ספרות עברית לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.

פרסומים בעברית

ספרים

אוטוביוגרפיות

הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים, תל אביב: עם עובד, 1993.
פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה, ירושלים: יד ושם, 1997.

עיון

גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
(עורכת), חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995, תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
חאג' אמין וברלין, תל אביב: חמו"ל, תשנ"ו 1996.
אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521–1942, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.

מאמרים

"לתולדות יהודי יוגוסלאביה", פעמים 8, תשמ"א, עמ' 115–121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, Jews of Yugoslavia: A Quest for Community, Jewish Publication Society of America, 1979]
"מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", במערכה 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", פעמים 12, תשמ"ב, עמ' 140–142. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", שבט ועם ה (י), תשמ"ה, עמ' 110–128.
"שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו", פעמים 27, תשמ"ו, עמ' 72-75. באתר מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב

.

"הדומה בלגראד לירושלים?", קתדרה 58, תשנ"א, עמ' 70–73. [תעודה]
"'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו", פעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21–48.
"הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 116–139. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", דימוי 8, תשנ"ד, עמ' 28–32.
"עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", דימוי 11, תשנ"ו, עמ' 22–29.
"שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", דימוי 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22–28.
"שואת יהודי יוגוסלביה", בשביל הזיכרון 33, תשנ"ט, עמ' 41–45.
"מיהו יהודי יוגוסלבי", פעמים 82, תש"ס, עמ' 179–183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, Voices of Yugoslav Jewry, State University of New York Press, 1998]
"נוכחות חזקה", פעמים 105-106, תשס"ו, עמ' 266–277. [ביקורת על: דינה קטן בן-ציון, נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
"ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", עת־מול 209, תש"ע, עמ' 4–7.

לקריאה נוספת

בצלאל, יצחק, "לזכרם: גני לבל", פעמים 122-123, תש"ע, עמ' 222–225.
לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927] (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.

על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"

לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", פעמים 31, תשמ"ז, עמ' 163–165. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

הספרים של ג'ני לבל, באתר "סימניה"
רשימת המאמרים של ג'ני לבל באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של ג'ני לבל, בקטלוג הספרייה הלאומית
בן-ציון, דינה קטן, ג'ני לבל, 1927-2009, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009

Jennie Lebel Her Life And Work, El Mundo Sefarad באתר (באנגלית)
Schwanitz, Wolfgang G., "The Mufti of Jerusalem", Jewish Political Studies Review, 21(1-2), Spring 2009.

הערות שוליים

^ ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003

[1] ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''ג'ני לבל''' (במקור: '''ז'ני לבל''', Ženi Lebl ,Жени Лебл; {{כ}}[[20 ביוני]] [[1927]] - [[20 באוקטובר]] [[2009]]) הייתה [[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[היסטוריון|היסטוריונית]], חוקרת [[יהדות יוגוסלביה]] [[ישראלי]]ת ילידת [[סרביה]]. [[טכנאי רנטגן|רנטגנ]]אית במקצועה.
 ==ביוגרפיה==
 ג'ני נולדה בעיירה [[אלכסינאץ]] (Aleksinac) שב[[מחוז נישאבה]] (Nišava) ב[[סרביה]] לאנה ולאון, מהנדס ו[[לויטננט קולונל]] ב[[כוחות מילואים|מילואים]]. אמה נשלחה ל[[מחנה הריכוז סיימישטה]] ושם מצאה את מותה ב[[משאית גז]]. אביה [[שבוי|נשבה]] על ידי ה[[ורמאכט|גרמנים]]. אחיה הצטרף לכוחות ה[[פרטיזנים]] לאחר שהות ב[[מחנה הריכוז ראב]].
 היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר [[ניש]], שם הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שנעצרו בפברואר [[1943]]. גלבשקי הוצאה להורג ולבל נשלחה ל[[גרמניה]] ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמתית. ב-[[1945]] היא שוחררה מכלא ה[[גסטפו]] ב[[ברלין]] וחזרה ל[[בלגרד]].
 עם שובה לבלגרד סיימה לבל [[בית ספר תיכון]] ובהמשך למדה [[משפטים]], [[דיפלומטיה]] ו[[עיתונאות]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. במקביל עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה, שחשק במשרתה, הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על [[המרשל טיטו]]. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי ב[[גולאג]] היוגוסלבי [[גולי אוטוק]] (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי [[דנילו קיש]] ערך ב-[[1989]] בישראל ראיון (בשם "Goli Život") עמה ועם אסירה-לשעבר יהודיה נוספת, אווה פאניץ'{{הערה|1={{הארץ|ורד לוי-ברזילי|בחירתה של אווה|1.894396|8 ביולי 2003}}}}.
 בספטמבר [[1954]], לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת [[טכנאי רנטגן]] ב[[חיפה]], ולאחר מכן עבדה שנים אחדות ב[[בית החולים פוריה]]. מאוחר יותר עבדה כ[[מרצה]] וניהלה את בית הספר ל[[רדיוגרפיה]] ב[[בית החולים איכילוב]].
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==פרסומים בעברית==
 ===ספרים===
 ;אוטוביוגרפיות
 *'''הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים''', תל אביב: עם עובד, 1993.
 *'''[[פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה]]''', ירושלים: יד ושם, 1997.
 ;עיון
 *'''גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית''', ירושלים: מורשת - ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
 *(עורכת), '''חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945-1995''', תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל - הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
 *'''חאג' אמין וברלין''', תל אביב: חמו"ל, תשנ"ו 1996.
 *'''אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ''', תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה, 1999.
 *'''[http://www.daat.ac.il/daat/v-articles/belgradshoa.pdf עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521–1942]''', בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.
 ===מאמרים===
-*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_8.9(1).pdf לתולדות יהודי יוגוסלאביה]", '''[[פעמים]]''' 8, תשמ"א, עמ' 115-121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, '''Jews of Yugoslavia: A Quest for Community''', Jewish Publication Society of America, 1979]
+*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_8.9(1).pdf לתולדות יהודי יוגוסלאביה]", '''[[פעמים]]''' 8, תשמ"א, עמ' 115–121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, '''Jews of Yugoslavia: A Quest for Community''', Jewish Publication Society of America, 1979]
 *"מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", '''במערכה''' 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
-*"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", '''פעמים''' 12, תשמ"ב, עמ' 140-142. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423649}}
+*"תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", '''פעמים''' 12, תשמ"ב, עמ' 140–142. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423649}}
-*"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", '''שבט ועם''' ה (י), תשמ"ה, עמ' 110-128.
+*"הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", '''שבט ועם''' ה (י), תשמ"ה, עמ' 110–128.
 *{{מה-יא"ה||שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו|1000332010|'''פעמים''' 27, תשמ"ו, עמ' 72-75}}.
-*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_58.6.pdf?SearchParam= הדומה בלגראד לירושלים?]", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 58, תשנ"א, עמ' 70-73. [תעודה]
+*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_58.6.pdf?SearchParam= הדומה בלגראד לירושלים?]", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 58, תשנ"א, עמ' 70–73. [תעודה]
-*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_40.2(1).pdf?SearchParam= 'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו]", '''פעמים''' 40, תשמ"ט, עמ' 21-48.
+*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_40.2(1).pdf?SearchParam= 'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו]", '''פעמים''' 40, תשמ"ט, עמ' 21–48.
-*"הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", '''פעמים''' 52, תשנ"ב, עמ' 116-139. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23428589}}
+*"הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", '''פעמים''' 52, תשנ"ב, עמ' 116–139. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23428589}}
-*"חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", '''דימוי''' 8, תשנ"ד, עמ' 28-32.
+*"חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", '''דימוי''' 8, תשנ"ד, עמ' 28–32.
-*"עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", '''דימוי''' 11, תשנ"ו, עמ' 22-29.
+*"עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין - תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", '''דימוי''' 11, תשנ"ו, עמ' 22–29.
-*"שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", '''דימוי''' 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22-28.
+*"שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", '''דימוי''' 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22–28.
-*"[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201411.pdf שואת יהודי יוגוסלביה]", '''בשביל הזיכרון''' 33, תשנ"ט, עמ' 41-45.
+*"[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201411.pdf שואת יהודי יוגוסלביה]", '''בשביל הזיכרון''' 33, תשנ"ט, עמ' 41–45.
-*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.11(1).pdf מיהו יהודי יוגוסלבי]", '''פעמים''' 82, תש"ס, עמ' 179-183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, '''Voices of Yugoslav Jewry''', State University of New York Press, 1998]
+*"[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.11(1).pdf מיהו יהודי יוגוסלבי]", '''פעמים''' 82, תש"ס, עמ' 179–183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, '''Voices of Yugoslav Jewry''', State University of New York Press, 1998]
-*"נוכחות חזקה", '''פעמים''' 105-106, תשס"ו, עמ' 266-277. [ביקורת על: [[דינה קטן בן-ציון]], '''נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23429555}}
+*"נוכחות חזקה", '''פעמים''' 105-106, תשס"ו, עמ' 266–277. [ביקורת על: [[דינה קטן בן-ציון]], '''נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23429555}}
-*"ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", '''[[עת־מול]]''' 209, תש"ע, עמ' 4-7.
+*"ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", '''[[עת־מול]]''' 209, תש"ע, עמ' 4–7.
 ==לקריאה נוספת==
-*[[יצחק בצלאל|בצלאל, יצחק]], "לזכרם: גני לבל", '''[[פעמים]]''' 122-123, תש"ע, עמ' 222-225.
+*[[יצחק בצלאל|בצלאל, יצחק]], "לזכרם: גני לבל", '''[[פעמים]]''' 122-123, תש"ע, עמ' 222–225.
 *לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), '''ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל - סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 2009-1927]''' (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד - תל אביב: צ'יגויה, 2013.
 על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"
-*לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", '''פעמים''' 31, תשמ"ז, עמ' 163-165. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423574}}
+*לוקר, צבי, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", '''פעמים''' 31, תשמ"ז, עמ' 163–165. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23423574}}
 ==קישורים חיצוניים==
 * {{סימניה|26885|ג'ני לבל}}
 * {{רמב"י|לבל ג'ני|ג'ני לבל|ג'ני לבל}}
 * {{הספרייה הלאומית|לבל, ג’ני, 1927-2009|Lebl, Ženi|ג'ני לבל}}
 * {{הארץ|בן-ציון, דינה קטן|ג'ני לבל, 1927-2009|1.1287672|30 באוקטובר 2009}}
 {{ltr|
 *[http://elmundosefarad.wikidot.com/jennie-lebel-her-life-and-work Jennie Lebel Her Life And Work], El Mundo Sefarad באתר {{אנגלית}}
 *Schwanitz, Wolfgang G., "[http://jcpa.org/article/wolfgang-g-schwanitz-on-haj-amin-el-husseini-and-national-socialism-by-jennie-lebel-translated-by-paul-munch-from-serbian-belgrade-cigoja-stampa/ The Mufti of Jerusalem]", '''Jewish Political Studies Review''', 21(1-2), Spring 2009.
 }}