בית רוק – הבדלי גרסאות
מ סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
משפחת רוק הייתה משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. הם הקימו את הבית בלב ה[[פרדס]]ים של המשפחה. בדומה לבתי באר אחרים שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]]. |
|||
בשנת [[1902]] רצח בן המשפחה, [[אלפרד רוק]], את יעקב אברמוביץ, איכר יהודי מ[[ראשון לציון]]. זאת לאחר שאברמוביץ דרש ממנו להפסיק ולהציק לבנות המושבה. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], אלפרד נמלט מהארץ. משפחתו הגיעה להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים [[פרנק צרפתי|פרנק]]. הכספים הושקעו ב[[קרן (תאגיד)|קרן]] לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו לצורך הקמת [[מרפאה]]. מאוחר יותר, חזר אלפרד רוק ל[[ארץ ישראל]]. הוא כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]]. |
|||
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] מכרה משפחתו של אלפרד את הבית והפרדס. לפי גרסה אחת, מכר אותה למשפחות יהודיות משכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]], למרות שהתנגד למכירת בתים ליהודים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. הפרדס נעקר ובשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמותו. |
|||
ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. לאחר הקמת התחנה התגוררו בבית משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים. [[באר מים|הבאר]] נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. עקב ההזנחה, קירות הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין שונה במראהו ביחס לבנייה העירונית בסביבתו. |
|||
בבית רוק עצמו, שהיה עתה בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות ב[[דמי מפתח]]. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם [[פרזול סוסים|מפרזל סוסים]], [[פסל (מקצוע)|פסל]], [[ריתוך|רתך]], [[משתלה]] ומפעל ל[[מוזאיקה]]. [[באר מים|הבאר]] נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים. |
|||
משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]]. לאחר מכן. רוב בני המשפחה עזבו את הארץ והתפזרו בעולם, בעיקר ב[[אירופה]], [[ירדן]] ו[[לבנון]]. |
|||
במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. פעלו בו בתי מלאכה ובתי עסק שונים. עקב הזנחה רבה, קירותיו של הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר |
* מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, [http://web.archive.org/web/20080820094636/http://www.bateibeer.com/www/11.pdf בית משפחת רוק] באתר בתי הבאר |
||
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|6.2.2008}} |
* {{הארץ|דליה קרפל|זוהי יפו, ילדה|1.1303343|6.2.2008}} |
||
גרסה מ־00:51, 21 בינואר 2019
בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19 המצוי כיום ברחוב השומרון, באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
היסטוריה
משפחת רוק הייתה משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם. הם הקימו את הבית בלב הפרדסים של המשפחה. בדומה לבתי באר אחרים שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג רעפים. הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל.
בשנת 1902 רצח בן המשפחה, אלפרד רוק, את יעקב אברמוביץ, איכר יהודי מראשון לציון. זאת לאחר שאברמוביץ דרש ממנו להפסיק ולהציק לבנות המושבה. כדי להיחלץ מעונש מוות, אלפרד נמלט מהארץ. משפחתו הגיעה להסדר של פיצוי כספי עם אנשי ראשון לציון. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק. הכספים הושקעו בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו לצורך הקמת מרפאה. מאוחר יותר, חזר אלפרד רוק לארץ ישראל. הוא כיהן כסגן נשיא המפלגה הערבית הפלסטינית וכחבר הוועד הערבי העליון.
בשנות ה-20 מכרה משפחתו של אלפרד את הבית והפרדס. לפי גרסה אחת, מכר אותה למשפחות יהודיות משכונת נווה שאנן, למרות שהתנגד למכירת בתים ליהודים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. הפרדס נעקר ובשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך יריד המזרח על אדמותו.
ב-1937 תרמו המשפחות את הקרקע לעיריית תל אביב, לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. לאחר הקמת התחנה התגוררו בבית משפחות יהודיות בדמי מפתח. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים. במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים שהתגוררו בו. עקב ההזנחה, קירות הבית נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין שונה במראהו ביחס לבנייה העירונית בסביבתו.
משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד 1948. לאחר מכן. רוב בני המשפחה עזבו את הארץ והתפזרו בעולם, בעיקר באירופה, ירדן ולבנון.
קישורים חיצוניים
- מירב גזית, עמית עמיהוד, יונתן שטיין, בית משפחת רוק באתר בתי הבאר
- דליה קרפל, זוהי יפו, ילדה, באתר הארץ, 6.2.2008
- אלי אלון, בית רוק ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"א, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בדצמבר 2015