אמירות עבר הירדן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:
| אירועי פירוק=הקמת [[ממלכת ירדן]]
| אירועי פירוק=הקמת [[ממלכת ירדן]]
| תאריכי פירוק =[[1946]]
| תאריכי פירוק =[[1946]]
| ישות קודמת=[[מנהלת שטחי הכיבוש]] מזרח
| ישות קודמת=[[מנהלת שטחי האויב הכבושים]] מזרח
| ישות יורשת={{דגל|ירדן}} [[ירדן]]
| ישות יורשת={{דגל|ירדן}} [[ירדן]]
| שליטים בולטים=
| שליטים בולטים=

גרסה מ־19:09, 11 באפריל 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים ריקים [ תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת דגל, מפה מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אמירות עבר הירדן
إمارة شرق الأردن
Transjordan Emirate
ממשל
משטר אמירות
שפה נפוצה ערבית, אנגלית
עיר בירה עמאן
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה ועידת סן רמו
תאריך 11 באפריל 1921
פירוק  
הקמת ממלכת ירדן 1946
ישות קודמת מנהלת שטחי האויב הכבושים מזרח
ישות יורשת ירדןירדן ירדן
דמוגרפיה
דת אסלם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמירות עבר הירדןערבית: إمارة شرق الأردن) הייתה מדינת חסות בריטית שהוקמה באפריל 1921.

באוקטובר 1918 לאחר כיבושו מידי העות'מאנים על ידי חיל המשלוח המצרי (1916) בקרב עבר הירדן השלישי (1918), הוכפף עבר הירדן המזרחי למנהלת שטחי האויב הכבושים(אנ') מזרח, ובפועל עם נסיגת הכוח הבריטי היה תחת אחריות כוחותיו של פייסל הראשון, שבתורם היו כפופים למפקד כוח המשלוח הגנרל אלנבי, עד קיצה של הממלכה הערבית של סוריה ביולי 1920. מקץ הממלכה ועד אפריל 1921 עת התכנסה ועידת קהיר נותר עבר הירדן המזרחי שטח הפקר.

השושלת ההאשמית שלטה במדינת חסות זו, כמו גם בשכנתה עיראק המנדטורית, בעקבות ועידת קהיר. השטח היה באופן רשמי תחת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בתחילה כונה השטח "אזור עבר הירדן", אך מסוף 1927 שונה השם ל"אמירות עבר הירדן"[1], במקביל להחלטה להקים לאמירות פרלמנט[2] ולתת לה ולממשלתו של עבדאללה את האחריות המלאה לעניינים הפנימיים של האמירות, כך שהאמירות של עבר הירדן אוטונומית לחלוטין מארץ ישראל המנדטורית. בתחילת דרכה התנועה הציונות טענה לבעלות על שתי גדות הירדן (ניתן לראות זאת לדגומה בשירו של זאב ז'בוטינסקי, שתי גדות לירדן). האמירות ניתנה לעבדאללה כתגמול על המרד הערבי שיזם אביו. הנציב העליון של ארץ ישראל נותרו סמכויות ההגנה על הגבולות והענקת זכיונות[3]. חוזה רשמי על ההסדרים החדשים נחתם בירושלים בסוף פברואר 1928[4]. על פי החוזה, הותר לבריטים להכניס צבא לאמירות לצורך הגנתה וממשלת האמירות הייתה תחת פיקוח הממשלה האנגלית בענייני חוץ, כספים וחוקים המשפיעים על אזרחי בריטניה[5]. ב-1946, האמירות הפכה למדינה עצמאית. מספר שנים לאחר מכן, בעקבות כיבוש וסיפוח טריטוריה בגדה המערבית של נהר הירדן, השם נהיה לא רלוונטי, ושונה ל"הממלכה ההאשמית של ירדן".

הלגיון הערבי

על קיומה של האמירות הגן הלגיון הערבי שאורגן ומומן בידי הבריטים[6]. הלגיון שימש בידי עבדאללה כמכשיר לאיחוד חלקי ירדן והזדהות איתה. אחד מתפקידיו החשובים היה גיוס הבדואים שגרם לחדרתה של נאמנות מצידם לאמירות. הגיוס גם יצר תלות בינם לבין השלטון כנותן להם את המשכורת. ראש הלגיון, גלאב פאשא הלך בדרך זו בניגוד לגישה הבריטית המסורתית אשר גרסה כי רק הפלאחים הכפריים המעבדים את אדמתם להוטים לשמור עליה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמירות עבר הירדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.