חיל המשלוח המצרי (1916)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוללת תותחים בריטית מול עזה, 1917

חיל המשלוח המצריאנגלית: Egyptian Expeditionary Force – EEF) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הכוח הייתה בקהיר וייעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ, עורק החיים העיקרי למושבות האימפריה הבריטית שבמזרח. על הכוח פיקד גנרל ארצ'יבלד מארי, שהיה תקופה קצרה ראש המטה הכללי של הצבא הבריטי האימפריאלי (Chief of the Imperial General Staff), ולאחר שכשל בניסיונותיו לכבוש את העיר עזה הוחלף בידי הגנרל אלנבי.

במקור הורכב החיל מחיילים מצריים, הודיים ואחרים, ברובם מוסלמים כשהחיילים ההודים השתייכו לכוח E של חיל המשלוח ההודי. לאחר שטורקיה הכריזה שמלחמתה היא מלחמת ג'יהאד מול הכופרים הנוצרים הועמדה נאמנותם של החיילים המוסלמים בספק. לפיכך, שונה הרכב חיל המשלוח המצרי והורכב בעיקר מגייסות בריטיים, אוסטרלים וניו זילנדים, וכשחלק מהכוחות הללו הופנו לחזית המערבית באביב 1918, החליפו אותם הגדודים העבריים וחיילים הודיים נוספים.

כיבוש סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל הגן על תעלת סואץ מפני התקפות עות'מאניות ואחר כך יצא למתקפת-נגד לתוך חצי האי סיני על-מנת להרחיק את האיום על התעלה. הכוח, בפיקודו של מארי, כבש את סיני, אך התעכב בניסיונותיו להתקדם לארץ ישראל כשלא הצליח לפרוץ את הקו העות'מאני בקרב עזה הראשון ובקרב עזה השני באביב 1917.

תחת פיקודו של אלנבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי הוחלף על ידי אלנבי שהטעה את העות'מאנים וכבש את באר שבע בקרב באר שבע. הכוח פרץ לארץ ישראל, כבש את ירושלים בדצמבר 1917, צלח את מעברות הירקון, התייצב למשך תשעה חודשים על קו שתי העוג'ות, וגבר על הצבא העות'מאני בקרב מגידו. בסופו של דבר, הגיע הכוח לדמשק ולחלב והכניע סופית את הכוחות העות'מאניים באזור.

הרכב הכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות של חיל המשלוח המצרי השתנה במהלך שנות המלחמה בארץ ישראל:

קרבות תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה (כולל קרב רומני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

קרבות רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקרבות באזור רצועת עזה (כולל כיבוש אל עריש, קרב מגדבה, קרב רפיח, קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

כיבוש באר שבע, מרדף פלשת וכיבוש ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרבות מרכז ארץ ישראל (קרב באר שבע, קרב תל חווילפה, קרב תל א-שריעה, קרב עזה השלישי, הקרב על גבעות מע'אר, קרב עיון קרא וכיבוש ירושלים) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

מערכת מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין קרב צליחת מעברות הירקון ליציאה למערכת מגידו ערך הפיקוד הבריטי שינויים משמעותיים בסדר הכוחות. שינויים אלו נבעו מהחלטת הפיקוד להעביר לחזית אירופה יחידות בריטיות בעלות ניסיון ולהביא במקומן יחידות הודיות בעלות ניסיון מועט. תהליכים אלו הביאו לסדר הכוחות הבא:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיל המשלוח המצרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדיוויזיה הובאה מהחזית המקדונית לתיגבור זירת ארץ ישראל
  2. ^ הדיוויזיה הוקמה במצרים זמן קצר לפני כן מיחידות אנגליות והודיות