חיל המשלוח המצרי (1916)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוללת תותחים בריטית מול עזה, 1917

חיל המשלוח המצריאנגלית: Egyptian Expeditionary Force – EEF) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הכוח הייתה בקהיר וייעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ, עורק החיים העיקרי למושבות האימפריה הבריטית שבמזרח. על הכוח פיקד גנרל ארצ'יבלד מארי, שהיה תקופה קצרה ראש המטה הכללי של הצבא הבריטי האימפריאלי (Chief of the Imperial General Staff), ולאחר שכשל בניסיונותיו לכבוש את העיר עזה הוחלף בידי הגנרל אלנבי. במקור הורכב החיל מחיילים מצריים, הודיים ואחרים, ברובם מוסלמים. לאחר שהוכרז על ג'יהאד הועמדה נאמנותם בספק. לפיכך, שונה הרכב חיל המשלוח המצרי והורכב בעיקר מגייסות בריטיים, אוסטרלים וניו זילנדים, וכשחלק מהכוחות הללו הופנו לחזית המערבית באביב 1918, החליפו אותם הגדודים העבריים וחיילים הודיים נוספים.

כיבוש סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיל הגן על תעלת סואץ מפני התקפות עות'מאניות ואחר כך יצא למתקפת-נגד לתוך חצי האי סיני על-מנת להרחיק את האיום על התעלה. הכוח, בפיקודו של מארי, כבש את סיני, אך התעכב בניסיונותיו להתקדם לארץ ישראל כשלא הצליח לפרוץ את הקו העות'מאני בקרב עזה הראשון ובקרב עזה השני באביב 1917.

תחת פיקודו של אלנבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי הוחלף על ידי אלנבי שהטעה את העות'מאנים וכבש את באר שבע בקרב באר שבע. הכוח פרץ לארץ ישראל, כבש את ירושלים בדצמבר 1917, צלח את מעברות הירקון, התייצב למשך תשעה חודשים על קו שתי העוג'ות, וגבר על הצבא העות'מאני בקרב מגידו. בסופו של דבר, הגיע הכוח לדמשק ולחלב והכניע סופית את הכוחות העות'מאניים באזור.

הרכב הכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות של חיל המשלוח המצרי השתנה במהלך שנות המלחמה בארץ ישראל:

קרבות תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה (כולל קרב רומני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

  • הבריגדה הרכובה ה-5 ("יומנרי")
  • הדיביזיה הרכובה האוסטרלית ניו-זילנדית (אנזא"ק) בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי שובל הכוללת:
    • הבריגדה ה-1 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א).
    • הבריגדה ה-2 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א).
    • הבריגדה ה-3 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א).
    • בריגדת הרובאים הרכובים הניו-זילנדית
  • הדיביזיה ה-52.
  • הדיביזיה ה-53.
  • הדיביזיה ה-43
  • קורפוס הגמלים הקיסרי.

קרבות רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקרבות באזור רצועת עזה (כולל כיבוש אל עריש, קרב מגדבה, קרב רפיח, קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

  • "שדרת המדבר" בפיקוד פיליפ צ'טווד:
    • דיביזיית אנזא"ק בפיקוד הנרי שובל (הכוללת את הבריגדה ה-2 של הפ.ק.א, הבריגדה של הרובאים הרכובים הניו-זילנדי ואת הבריגדה הרכובה ה-22).
    • הדיביזיה הרכובה הקיסרותית בפיקוד הודג'סון (הכוללת את הבריגדה ה-3 של הפ.ק.א והבריגדות הרכובות ה-5 וה-6).
    • הדיביזיה הרגלית ה-53 הוולשית בפיקוד דאלאס (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
  • "הכוח המזרחי" בפיקוד צ'ארלס דובל:
    • בריגדת הגמלים הקיסרותית.
    • הדיבזיה ה-52 הסקוטית בפיקוד סמית (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-155, ה-156 וה-157).
    • הדיביזיה הרגלית ה-54 (של אנגליה המזרחית) בפיקוד האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161 ה-162 וה-163)
    • הדיביזיה ה-74 "יומנרי" בפיקוד גירדווד (הכוללת את בריגדת הרגלים ה-229).

כיבוש באר שבע, מרדף פלשת וכיבוש ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרבות מרכז ארץ ישראל (קרב באר שבע, קרב עזה השלישי, הקרב על גבעות מע'אר, קרב עיון קרא וכיבוש ירושלים) כלל חיל המשלוח את הכוחות הבאים:

  • קורפוס המדבר הרכוב בפיקוד הנרי שובל:
    • הדיביזיה הרכובה "יומנרי" בפיקוד בארו (הכוללת את הבריגדות הרכובות ה-6, ה-8 וה22).
    • הדיביזיה הרכובה האוסטרלית והני-זילנדית בפיקוד אדוארד צ'ייטור (הכוללת הבריגדות ה-1 וה-2 של הפ.ק.א ואת בריגדת הרובאים הרכובים הניו-זילנדית)
    • הדיביזיה הרכובה האוסטרלית בפיקוד הודג'סון (הכוללת הבריגדות ה-3 וה-4 של הפ.ק.א והבריגדה הרכובה ה-5).
    • הבריגדה הרכובה ה-7.
    • בריגדת קורפוס הגמלים הקיסרי
  • הקורפוס ה-10 בפיקוד פיליפ צ'טווד:
    • הדיביזיה ה-10 (האירית) בפיקוד לונגלי[1] (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
    • הדיביזיה ה-53 הוולשית בפיקוד מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
    • הדיביזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד שי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180 וה-181).
    • הדיביזיה ה-74 ("יומנרי") בפיקוד גירדווד (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-229, ה-230 וה-231).
    • רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי"
  • הקורפוס ה-11 בפיקוד באלפין:
    • הדיביזיה ה-52 של שפלת סקוטלנד בפיקוד היל (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-155, ה-156 וה-157).
    • הדיביזיה ה-54 של מזרח אנגליה בפיקוד האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161, ה-162 וה-163).
    • הדיביזיה ה-75 בפיקוד פאלין (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-232, ה-233 וה-234)[2].
    • רגימנט הפרשים של הקורפוס "יומנרי".

מערכת מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין קרב צליחת מעברות הירקון ליציאה למערכת מגידו ערך הפיקוד הבריטי שינויים משמעותיים בסדר הכוחות. שינויים אלו נבעו מהחלטת הפיקוד להעביר לחזית אירופה יחידות בריטיות בעלות נסיון ולהביא במקומן יחידות הודיות בעלות נסיון מועט. תהליכים אלו הביאו לסדר הכוחות הבא:

  • קורפוס המדבר הרכוב בפיקוד הנרי שובל:
    • דיביזית הפרשים ה-4 בפיקוד בארו (הכוללת את בריגדות הפרשים ה-10, ה-11 וה-12).
    • דיביזית הפרשים ה-5 בפיקוד מאק-אנדריו (הכוללת את בריגדות הפרשים ה-13, ה-14 וה-15).
    • הדיביזיה האוסטרלית הרכובה בפיקוד הודג'סון (הכוללת את בריגדות הפ.ק.א ה-3 וה-4).
  • הקורפוס ה-10 בפיקוד פיליפ צ'טווד:
    • הדיביזיה ה-53 בפיקוד מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
    • הדיביזיה ה-10 בפיקוד לונגלי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
    • חיל ווטסון (הכולל את רגימנט הפרשים הקורפוסי ה"יומנרי" ובטליוני חפרים.
  • הקורפוס ה-11 בפיקוד באלפין:
    • הדיביזיה ה-3 של לאהור בפיקוד הוסקינס (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-7, ה-8 וה-9).
    • הדיביזיה ה-7 ההודית בפיקוד פיין (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-19, ה-21 וה-28).
    • הדיביזיה ה-54 של אנגליה המזרחית בפיקוד האר (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-161, ה-162 וה-163).
    • הדיביזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד שי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180, ה-181, בריגדת פ.ק.א ה-5 ורגימנט הפרשים של הקורפוס ה"יומנרי").
  • חיל צ'ייטור בפיקוד אדוארד צ'ייטור:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדיביזיה הובאה מסלוניקי לתיגבור זירת ארץ ישראל
  2. ^ הדיביזיה הוקמה במצרים זמן קצר לפני כן מיחידות אנגליות והודיות