אתה הנחלת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הערות שוליים)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פיוטים]]

גרסה מ־21:01, 22 במאי 2019

אתה הנחלת תורה לעמך הוא פיוט אזהרות הקדום ביותר הנמצא בידינו. נתחבר ככל הנראה בבבל בראשית תקופת הגאונים.

דרך מנין המצוות באתה הנחלת


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

על פי פרופ' יונה פרנקל[1], אין ספק שהפייטן לא נתכוון למנות את כל המצוות, שהרי החסיר מספר מצוות עיקריות כגון פריה ורבייה (שהיא המצווה הראשונה בתורה), אכילת מרור או נתינת מחצית השקל; מצוות נוספות אף חוזרות על עצמן כמה פעמים, בהתאם לחזרת התורה עליהן.

זמן הפיוט ומחברו


שגיאות פרמטריות בתבנית:לעדכן

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

את רוב פיוטי האזהרות האשכנזיים חיבר ר' אליהו הזקן, שהיה גיסו של רב האי גאון ותלמידו של רבינו גרשום[2]; פיוטיו מצוטטים מספר פעמים אצל בעלי התוספות. עד שנמצאו אזהרותיו המקוריות, היו שטעו לחשוב[3] שהוא גם מחברה של אזהרה זו, "אתה הנחלת". על פי דעה זו נטען כי ר' אליהו חיבר פיוט זה בעת שישב בבית האסורים, וכיוון שלא הייתה לו שם גישה לספרים – מנה בפיוטו את המצוות שלא לפי סדרן. אחרים סברו שהוא שייך לרבי אלעזר הקליר, מחברם של רוב הפיוטים המצויים בידינו[4], ורבים נוספים מביאים אותו כמיוחס לפייטן רבינו שמעון הגדול בן ר' יצחק[5].

כיום מקובל כי אי אפשר לאחר את זמנו של פיוט זה לתקופת רבינו שמעון הגדול ורבי אליהו הזקן, ולמעשה מחברה האמיתי של אזהרה זו הוא רבינו שמעון ממאנש[6], פייטן צרפתי שחי בסביבות השנים ד'ת"ר-ד'תר"ן (המאה ה-9) והיה מאבותיו של רבי שמעון הגדול[7]; כיוון שהפיוט היה ידוע כבר בתקופת אחרוני הגאונים ומוזכר אצל רבי סעדיה גאון[8], משוער כי נכתבה על ידי רבינו שמעון ממאנש[9]. ישנם גם המקדימים את זמנו של המחבר למאה הששית[10], וטוענים שהיה בבלי; אחרים סוברים כי האזהרה נתחברה בישיבת ר' יוסף בר אבא גאון, בפומבדיתא[11].

הערות שוליים

  1. ^ במבוא ל"מחזור שבועות" של פרופ' ר' יונה פרנקל, עמ' ל"ו.
  2. ^ ראו התוספות בנידה דף ל' עמוד א' ויומא דף ח' עמוד א'.
  3. ^ החיד"א ב"שם הגדולים" ח"א ערך רבנו האי גאון, חידושי המהרד"ם על ספר המצוות לרמב"ם, שורש שלישי.
  4. ^ הרמ"א, בספרו "תורת העולה" חלק ג', פרק ל"ח.
  5. ^ ר' וולף היידנהיים במחזורו לשבועות, הנובר תקי"ט, עמ' 10 ו-139, ר' שלום אלבק בהקדמתו לספר הראב"ן, וורשה תרס"ה, ר' ירוחם פישל פרלא (הגרי"פ) בהקדמתו לביאורו לספר המצוות לר' סעדיה גאון ועוד.
  6. ^ יש הטוענים שהכוונה אינה למאנש אלא לחבל לה-מאן.
  7. ^ שו"ת המהרש"ל סימן כ"ט, ועל פיו רי"א בן יעקב ב"אוצר הספרים", ערך "אזהרות"; ובהבנת דברי המהרש"ל הללו טעו הסוברים שר' שמעון הגדול עצמו כתבו.
  8. ^ סידור רב סעדיה גאון, דיני יום טוב.
  9. ^ השערת "אוצר הגדולים" בערכו, אות תרנ"ח.
  10. ^ ראו יונה פרנקל במבואו ל"מחזור שבועות", עמ' ל"ו, ושד"ל בעמ' כ"ד למבואו למחזור בני רומי, ליוורנו תרי"א.
  11. ^ רשזח"ה, באיגרת ביקורת 2.