אירוס נצרתי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 11: שורה 11:
|שם מדעי=Iris bismarckiana
|שם מדעי=Iris bismarckiana
}}
}}
'''אִירוּס נַצְרָתִי''' או '''אִירִיס נַצְרָתִי''' ([[שם מדעי]]: ''Iris bismarckiana'') הוא אחד המינים בסקציית [[אירוסי ההיכל]] (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג אירוס [[אירוס]]. האירוס הנצרתי [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] לצפון ארץ ישראל משני עברי השבר הסורי-אפריקאי. המין גדל ב[[ארץ ישראל]] ב[[הרי נצרת]], [[גבעת המורה]] ב[[הרי נפתלי]] ולרגלי ה[[חרמון]]. מן העבר המזרחי של הירדן, האירוס הנצרתי צומח בחבל [[הגלעד]] במדינת [[ירדן]]. מכיוון שה[[מוסלמי]]ם נוהגים לשתול אותו ב[[בית קברות|בתי קברות]], מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים.
'''אִירוּס נַצְרָתִי''' או '''אִירִיס נַצְרָתִי''' ([[שם מדעי]]: ''Iris bismarckiana'') הוא אחד המינים בסקציית [[אירוסי ההיכל]] (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג [[אירוס]]. האירוס הנצרתי [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] לצפון ארץ ישראל משני עברי השבר הסורי-אפריקאי. המין גדל ב[[ארץ ישראל]] ב[[הרי נצרת]], [[גבעת המורה]] ב[[הרי נפתלי]] ולרגלי ה[[חרמון]]. מן העבר המזרחי של הירדן, האירוס הנצרתי צומח בחבל [[הגלעד]] במדינת [[ירדן]]. מכיוון שה[[מוסלמי]]ם נוהגים לשתול אותו ב[[בית קברות|בתי קברות]], מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים.


== מאפיינים ==
== מאפיינים ==

גרסה מ־10:39, 18 ביוני 2019

קריאת טבלת מיוןאירוס נצרתי
אירוס נצרתי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אירוסיים
סוג: אירוס
מין: אירוס נצרתי
שם מדעי
Iris bismarckiana
Regel, 1890

אִירוּס נַצְרָתִי או אִירִיס נַצְרָתִי (שם מדעי: Iris bismarckiana) הוא אחד המינים בסקציית אירוסי ההיכל (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג אירוס. האירוס הנצרתי אנדמי לצפון ארץ ישראל משני עברי השבר הסורי-אפריקאי. המין גדל בארץ ישראל בהרי נצרת, גבעת המורה בהרי נפתלי ולרגלי החרמון. מן העבר המזרחי של הירדן, האירוס הנצרתי צומח בחבל הגלעד במדינת ירדן. מכיוון שהמוסלמים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים.

מאפיינים

עלה העטיף הפנימי הוא לבן עד תכלת בהיר, מרושת בעורקים דקים ומנוקד בנקודות קטנות בגוון כהה יותר. עלה העטיף החיצוני מנוקד בצפיפות בנקודות כהות על רקע לבן עד קרם בהיר, המתלכדות ליצירת כתם בהיר במרכזו. העלים רחבים, והם כפופים כמגל. פוריות הפרחים נמוכה, ונוצרים מעט מאוד זרעים. הצמח מתרבה בעיקר על ידי קני שורש, השולחים שלוחות ארוכות לצדדים, ויוצרות קבוצות של צמחים זהים על שטח של מספר מטרים.

האירוס הנצרתי גדל על מדרונות שטופי שמש, מנוקזים היטב, שאופיים סלעי ואבני. המין גדל בשולי חורשים ובתות ספר.

מועד הפריחה תלוי במזג האוויר - מהמחצית השנייה של פברואר ועד לתחילת אפריל. תקופת הפריחה העיקרית היא באמצע מרץ. במקרה של שנה שחונה, הפריחה תהיה מועטה אם בכלל.

ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס נצרתי הוא פרח מוגן[2].

הפרח מככב בסמלה של העיר נצרת עילית ובסמלו של מועדון הכדורגל של העיר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים