נוף הגליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נצרת עילית)
נוֹף הַגָּלִיל
Nof-hagalil-logo.jpg
WikiAir Flight IL-13-09 058.jpg
שם בערבית نوف هچليل‎
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רונן פלוט
גובה ממוצע[1] ‎327 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 41,735 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 51
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.4% בשנה עד סוף 2019
  - צפיפות אוכלוסייה 1,264 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 154
תחום שיפוט[2] 33,020 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 60
32°42′27″N 35°19′20″E / 32.7076363362097°N 35.322295196944°E / 32.7076363362097; 35.322295196944
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2017[2]
0.4051
    - דירוג מדד ג'יני 145
לאום ודת[2]
יהודים: 42.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 9.7%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 17.2%דרוזים: 0%אחרים: 30.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.7%
גילאי 5 - 9 6.6%
גילאי 10 - 14 5.8%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 13.2%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 17.5%
גילאי 60 - 64 6.0%
גילאי 65 ומעלה 18.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 7
תלמידים 3,623
 –  יסודי 2,051
 –  על-יסודי 1,572
מספר כיתות 163
ממוצע תלמידים לכיתה 22.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל נוֹף הַגָּלִיל נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
www.nof-hagalil.muni.il

נוֹף הַגָּלִיל (בערבית: نوف هچليل‎) היא עיר בגליל התחתון ובמחוז הצפון של מדינת ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974 לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963.[3] עד יוני 2019 נקראה העיר "נָצְרַת עִלִּית", בשל סמיכותה לעיר נצרת.[4] נוף הגליל היא עיר מעורבת[5] – כ-40% מאוכלוסתייה הם יהודים, כ-30% הם ערבים נוצרים ומוסלמים, ו-30% הנותרים הם "אחרים".[6]

העיר נמצאת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר, באזור הר יונה 573 מ'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר בעת שנקראה נצרת עילית

ב-18 באוקטובר 1953 הכין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון תוכנית ביטחונית, שאחד החשובים בסעיפיה, היה סעיף 15: "ייהוד הגליל ונצרת".[7] הקמתה של העיר החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של בן-גוריון. העיר, שנקראה בתחילה "קריית נצרת", ולאחר מכן "נצרת עילית", נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.

בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהוא גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות מצידם של שני הצדדים באירועי אוקטובר 2000. עם זאת, באירועים אלה, אשר גבו קורבנות בנפש בישראל, לא היו נפגעים פיזית באזור נצרת.

חזון מקימי העיר היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל שוכני הגליל, ולכן שוכנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון במינהל מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך, ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.

מאז שנות ה-70 התקיימה הגירה של ערבים לעיר. במאה ה-21 משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר.[8]

באפריל 2017 אושרה תוכנית המתאר לעיר, במסגרתה יוקמו 12 אלף יחידות דיור חדשות,3,000 חדרי מלון וישדרוגו תשתיות התחבורה בעיר ואף הגישה לאזור התעשייה ציפורית.[9]

בעשור השני של המאה ה-21 החלו להיקלט בעיר עשרות משפחות עולים מקרב בני המנשה.[10]

החלפת השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי הכיתוב הקודם "עיריית נצרת עילית" על גבי בניין העירייה, ומעליהם הכיתוב החדש "עיריית נוף הגליל"

כבר בעת הקמת העיר הסתייג בן-גוריון מהשם "נצרת עילית", בגלל הקשר שיש לו עם הנצרות, הוא הציע להחליף את השם ל"קרת" – מילה מקראית שמשמעותה עיר גדולה,[11] אך השינוי לא יצא לפועל.[12] בנובמבר 2018 הודיע ראש העיר, רונן פלוט, כי בכוונתו לשנות את שם העיר, כדי שלא יימשך הבלבול עם נצרת.[13] העירייה קראה לציבור להציע שמות לעיר.[14] לבסוף, מתוך חמש הצעות נבחרות (נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל), נבחר השם "נוף הגליל".[15] השם החדש אושר בוועדת השמות הממשלתית במרץ 2019,‏[4] ובמועצת העירייה ביוני 2019.[16] בנוסף התקיים משאל בין התושבים לאישור השם החדש.[17] במשאל השתתפו כ־10,000 תושבים שמהווים כ־18% מבעלי זכות הבחירה,[18] וכ-80% מהם הצביעו בעד שינוי שם העיר.[19] ב-21 ביוני 2019 שונה השם רשמית ל"נוף הגליל".[20]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים בנוף הגליל 41,735 תושבים (מקום 51 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לנוף הגליל דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 74.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,206 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[21]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ישעיהו הרצל משמש כרב העיר.

נכון ל-2018, אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:[22]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל שטראוס גרופ בעיר, ממקורות התעסוקה החשובים של תושבי העיר
"מרכז רסקו" – אחד ממרכזי המסחר בעיר

נוף הגליל, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית – הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בעיר יש חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א', ב' ו-ג', אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.

תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים, השתלמויות וועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

הרחוב האיטלקי במרכז המזון (Merkaza) בעיר

בשנת 2014 נפתח בעיר סניף שני של Merkaza, המעסיק כ-650 עובדים. מרכז המזון זכה להיות הסופרמרקט הגדול ביותר במזרח התיכון, כשבו 30,000–70,000 פריטים ב־20,000 מ"ר, שהם שתי קומות מסחר ומסעדות, וארבע קומות חנייה - בסה"כ, 53,000 מ"ר.[23]

תרבות, חינוך, תיירות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן מכללת נצרת עילית-יזרעאל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בעיר פועלים מוסדות חינוך של כמה קהילות של חב"ד ורבה הראשי של העיר משנת תשנ"ו הוא הרב ישעיהו הרצל מחסידות חב"ד. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית,[24] ישיבת ההסדר נוף הגליל,[25] שני גרעינים תורניים[25][26][27] ומכינה קדם צבאית בשם תבור.[28] כמו כן נוסד בעיר קיבוץ משעול, כקיבוץ עירוני המגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים. בעיר פועלת גם תנועת הצופים בשכונת הר יונה - "שבט איריס", וכן גם תנועות הנוער הדתיות בני עקיבא ואריאל. בעיר פועלת תוכנית תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, המביאה כ־60 מורים מארצות הברית לישראל למשך הקיץ כדי שילמדו אנגלית בבתי הספר.[29] בנוסף פועלים בעיר רשת המרכזים הקהילתיים המרכזים את הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים.

קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל נוף הגליל, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נעם העמק עילית, משחקת בליגה א' צפון.

עיריית נוף הגליל מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נוף הגליל לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.

יד לחללי פעולות האיבה בני העיר
יד לבני העיר שנפלו במלחמות ישראל

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התחבורה העירונית בעיר אחראית חברת שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת. על עיקר התחבורה הבינעירונית אחראית חברת הנסיעות והתיירות נצרת, בנוסף חברת אגד מפעילה קווים בינעירוניים לירושלים, תל אביב-יפו, עכו, חדרה וחברת סופרבוס מפעילה קווים לעפולה ובפרט לתחנת הרכבת בעיר.

בעיר מופעלת תחבורה ציבורית במהלך השבת: מספר קווים עירוניים מופעלים במתכונת מצומצמת וכל הקווים הנוסעים לעיר הסמוכה נצרת, ועוברים בחלקי העיר, פועלים במתכונת רגילה. בנוסף, קו 332 (מופעל על ידי "נסיעות ותיירות נצרת") המקשר את נוף הגליל לחיפה פועל ביום שבת החל משעות הבוקר המוקדמות. גם קו 342 מקשר בין נוף הגליל לחיפה, ומגיע למרכזית המפרץ.

פרויקט הרכבת הקלה מתחנת מרכזית המפרץ נמצא בשלבי תכנון מתקדמים, תוואי הרכבת בנוף הגליל יעבור בתחנות: הר יונה וקריית הממשלה, וימשיך לעיר נצרת. הרכבת תקשר את הערים לעיר חיפה ולכל רשת הרכבת בארץ. הפרויקט נעשה ונבנה על ידי חברת יפה נוף.[30]

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הממשלה על שם רבין בעיר
פרקליטות מחוז הצפון, שמושבה בנוף הגליל
היכל המשפט בעיר

נכון לשנת 2017 קיימות בעיר כארבע-עשרה שכונות מגורים והן:

ואחת בשלבי תכנון:

  • שכונת קדמת תבור

מרכזים קהילתיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועל מרכז הצעירים - המרכז פונה לחיילים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים וסטודנטים בגילאים 18–35 ומציע מבחר שירותים:

  • מידע וייעוץ בנושאי זכויות והטבות לחיילים משוחררים.
  • סיוע במציאת עבודה לצעירי העיר, סיוע במציאת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. סיוע בכתיבת קורות חיים והכנה לראיון עבודה.
  • ירידי תעסוקה מקומיים.
  • הכוונה מקצועית וסדנאות שונות כגון: מציאת כיוון מקצועי, הכנה לראיונות קבלה, קורסים מקצועיים בתחום ההייטק.
  • מידע נרחב וסיוע בקבלת מלגות ללימודים אקדמיים.
  • ייעוץ והכוונה ללימודים אקדמיים. כמו כן גם קורסים כגון הכנה לבחינה הפסיכומטרית והכנת תיק עבודות למועמדים ללימודים בתחום העיצוב.
  • מפגשי תרבות ופנאי לבוגרים והקמת גרעין של פעילים בהתנדבות למיזמים חברתיים שונים.
  • קורסים לאנגלית, ערבית, פסיכומטרי, תאוריה ועוד.
  • סדנאות להעשרה כללית.

בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים – עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועסקית בקרב בני נוער.

ראשי עירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד פרישתו בשנת 2008. בבחירות 2008 נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו מילא את מקומו אלכס גדלקין. ב־19 בפברואר 2015 הורשע גפסו בלקיחת שוחד,[31] וב-26 באפריל 2015 נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף ש"ח.[32] השופט לא הטיל קלון על גפסו ולכן הוא חזר לתפקידו כראש העיר. בהמשך הגיע גפסו להסכמה על יציאה לחופשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במקומו נכנס נתנאל טוויטו לתפקיד ראש העיר. ב-9 בדצמבר 2015 זוכה גפסו מהמשפט השני שהתנהל נגדו ועל כן היה יכול לחזור לראשות העירייה.[33] ב-31 במרץ 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גפסו, וקיבל את ערעורה של הפרקליטות, ופסק כי היה קלון במעשיו, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל.[34] ב-3 ביולי 2016 החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון.

ב-7 ביוני 2016 נבחר רונן פלוט לראש העירייה.[35]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  3. ^ פקודת העיריות, 2 ביוני 1974, קובץ התקנות 3188, עמ' 1377–1378, 26 ביוני 1974
  4. ^ 1 2 פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית, 7 במרץ 2019
    הודעה בדבר קביעת שמות, י"פ 8201 מ-15 באפריל 2019
  5. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  6. ^ 1 2 "אחרים"=רובם המוחלט הם לא-יהודים על פי ההלכה - בין אם ילדים, נכדים או בני/בנות זוג של יהודים, ועל כן זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. רבים מהם יוצאי ברית המועצות. בלמ"ס מגדירים אותם כ"אחרים", כלומר: כנספחים למגזר היהודי.
  7. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק טו, עמ' 955.
  8. ^ אורנית עצר, דו"ח: היהודים נוטשים את הערים המעורבות, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2011
  9. ^ הילה ציאון‏, חשיפה לצפון: אושרה תכנית מתאר לנצרת עלית שתוסיף 12 אלף דירות, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2017
  10. ^ בני המנשה מגיעים לעיר, באתר עיריית נצרת עלית
  11. ^ כמו "קרייה", לדוגמה ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"א
  12. ^ יוסי וקנין, פרוטוקול מלפני 60 שנה חושף: השם שהציע בן גוריון לעיר נצרת עילית, באתר mynet‏ העמק, 16 ביוני 2019
  13. ^ אחרי 62 שנה: העיר נצרת עילית היהודית תשנה את שמה, באתר לדעת, ‏5 בנובמבר 2018
  14. ^ בוחרים שם חדש לנצרת עילית, באתר עיריית נצרת עילית
  15. ^ ישראל מושקוביץ, השם החדש של נצרת עילית: נוף הגליל, באתר ynet, 11 במרץ 2019
  16. ^ 17 חברי מועצת עיריית נצרת עילית תומכים בשינוי שם העיר, באתר עיריית נצרת עילית, ‏13 ביוני 2019
  17. ^ נותנים שם לעיר, בונים עתיד, עיריית נוף הגליל
  18. ^ משה כהן, ‏התושבים יכריעו: בנצרת עילית הצביעו על שינוי שם העיר, באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2019
  19. ^ נעה שפיגל, רוב תושבי נצרת עילית הכריעו: שם העיר ישונה לנוף הגליל, באתר הארץ, 21 ביוני 2019
  20. ^ עדי חשמונאי, ‏וייקרא שמה בישראל, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2019
  21. ^ פרופיל נוף הגליל באתר הלמ"ס
  22. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  23. ^ מיכאל יעקובסון, או סלמי יו: מי עומד מאחורי "מרכז המזון", הסופרמרקט הגדול בארץ?, באתר Xnet‏, 11 באוקטובר 2014
  24. ^ עיריית נוף הגליל (נצרת עילית), www.nof-hagalil.muni.il
  25. ^ 1 2 שלמה פיוטרקובסקינצרת עילית: ישיבת הסדר חדשה נולדה, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2010
  26. ^ אתר הגרעין התורני תורת החיים
  27. ^ בני משה, בערים המעורבות גאים להיות יהודים, באתר ערוץ 7, כ"ב בתשרי תשע"א
  28. ^ שלוחה למכינה על שם רבין בנצרת עילית
  29. ^ תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית
  30. ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  31. ^ חן מענית, ‏ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו הורשע בלקיחת שוחד, באתר גלובס, 19 בפברואר 2015
  32. ^ קארין רוזקובסקי, ‏שמעון גפסו נידון ל-6 חודשי עבודות שירות על עבירת שוחד, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2015
  33. ^ נעה שפיגל, ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו זוכה מהאישומים נגדו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2015
  34. ^ אלי אשכנזי וגלי גינת‏, העליון קבע: יוטל קלון על ראש עיריית נצרת עילית והוא ילך לכלא, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במרץ 2016
  35. ^ נצרת עילית: רונן פלוט נבחר לראשות העיר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 ביוני 2016‏


ראשי עיריית נוף הגליל Coat of Arms of Nof HaGalil.png
מוטקה אלון מנחם אריאב שמעון גפסו אלכס גדלקין (מ"מ) נתנאל טוויטו (מ"מ) רונן פלוט
1963–1977 1977–2008 2008–2015 2013–2015 2015–2016 מ-2016
בעבר נקראה העיר נצרת עילית ובשנת 2019 שמה שונה לנוף הגליל