נצרת עילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נצרת עילית
Nazareth Illit COA.png
בית העירייה
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רונן פלוט
גובה ממוצע ‎327‏ מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 40,244 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎49
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.1%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,219 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎152
תחום שיפוט 33,020 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎60
32°42′27″N 35°19′20″E / 32.7076363362097°N 35.322295196944°E / 32.7076363362097; 35.322295196944
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3822
    - דירוג מדד ג'יני
‎176
לאום ודת
יהודים: 62.7% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 7.8% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 15.3% דרוזים: 0% אחרים: 14.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.5%
גילאי 5 - 9 6.1%
גילאי 10 - 14 6.4%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 13.0%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 18.5%
גילאי 60 - 64 6.4%
גילאי 65 ומעלה 18.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 7
תלמידים 4,111
 –  יסודי 2,232
 –  על-יסודי 1,879
מספר כיתות 197
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל נצרת עילית נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.nazareth-illit.muni.il

קואורדינטות: 32°42′27″N 35°19′20″E / 32.7076363362097°N 35.322295196944°E / 32.7076363362097; 35.322295196944

נָצְרַת עִלִּית היא עיר מחוז בגליל התחתון, מן הערים הבולטות במחוז הצפון של מדינת ישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974[2].

נצרת עילית נמצאת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר, באזור הר יונה 573 מ'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתה של נצרת עילית החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, אשר כלל את יישוב הגליל ביהודים. העיר, שנקראה בתחילה "קריית נצרת" ורק לאחר מכן "נצרת עילית", נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.

בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה מאד תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהוא גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות מצידם של שני הצדדים באירועי אוקטובר 2000, אלימות אשר גבתה קורבנות בנפש, אך לא באזור נצרת.

חזון מקימי נצרת עילית היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל שוכני הגליל, ולכן שוכנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון במינהל מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך, ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.

מאז שנות ה-70 התקיימה הגירה של ערבים לעיר. במאה ה-21 משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר[3].

בעשור השני של המאה ה-21 החלו להיקלט בעיר עשרות משפחות עולים של בני מנשה[4]

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד פרישתו בשנת 2008. בבחירות 2008 נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו מלא את מקומו אלכס גדלקין. ב־19 בפברואר 2015 הורשע גפסו בלקיחת שוחד, ב-26 באפריל 2015 נשפט גפסו לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף ש"ח. השופט לא הטיל קלון על גפסו ולכן הוא חזר לתפקידו כראש עיריית נצרת עילית. בהמשך הגיע גפסו להסכמה על יציאה חופשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במקומו נכנס נתנאל טוויטו לתפקיד ראש העיר-9 בדצמבר 2015 זוכה גפסו מהמשפט השני שהתנהל נגדו ועל כן היה יכול לחזור לראשות עיריית נצרת עילית. ב-31 במרץ 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גפסו, וקיבל את ערעורה של הפרקליטות, ופסק כי היה קלון במעשיו, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל. ב-3 ביולי 2016 החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון.

ב-7 ביוני 2016 נבחר רונן פלוט לתפקיד ראש העירייה.

אוכלוסייה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בנצרת עילית 40,244 תושבים (מקום 49 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לנצרת עילית דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 66.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,833 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[5] אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קריית הממשלה על שם רבין בעיר
מפעל שטראוס גרופ בנצרת עילית, ממקורות התעסוקה החשובים של תושבי העיר

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרת-עילית, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית – הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בנצרת-עילית חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א’, ב’ ו-ג’, אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה, ”ציפורית” שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי שטראוס עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.

תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים, השתלמויות וועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

תרבות, חינוך, תיירות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקליטות מחוז הצפון, שמושבה בנצרת עילית

בעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן מכללת נצרת עילית-יזרעאל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בעיר פועלים מוסדות חינוך של כמה קהילות של חב"ד ורבה הראשי של העיר משנת תשנ"ו הינו הרב ישעיהו הרצל מחסידות חב"ד. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית[6], ישיבת הסדר[7], שני גרעינים תורניים[8][9][10] ומכינה קדם צבאית בשם תבור[11]. כמו כן נוסד בעיר קיבוץ משעול, כקיבוץ עירוני המגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים. בנוסף פועלים בעיר רשת המרכזים הקהילתיים המרכזים את הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים.

קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל נצרת עילית, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נצרת עילית, משחקת בליגה א' צפון.

עירית נצרת עילית מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נצרת עילית לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התחבורה העירונית בעיר אחראית חברת שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת . על עיקר התחבורה הבינעירונית אחראית חברת הנסיעות והתיירות נצרת, בנוסף חברת אגד מפעילה קווים בינעירוניים לירושלים, תל אביב-יפו, עכו, חדרה, אילת וחברת סופרבוס מפעילה קווים לעפולה ובפרט לתחנת הרכבת בעיר.

בנצרת עילית מופעלת תחבורה ציבורית במהלך השבת: מספר קווים עירוניים מופעלים במתכונת מצומצמת וכל הקווים הנוסעים לעיר הסמוכה נצרת, ועוברים בחלקי העיר,פועלים במתכונת רגילה. בנוסף, קו 332 (מופעל על ידי "נסיעות ותיירות נצרת") המקשר את נצרת עילית לחיפה פועל ביום שבת החל משעות הבוקר המוקדמות. גם קו 342 מקשר בין נצרת עלית למרכזי המפרץ.

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מהאוויר. (ויקיאוויר)

נכון לשנת 2017 קיימות בעיר כארבע-עשרה שכונות מגורים והן:

מרכזים קהילתיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם שלושה מרכזים קהילתיים לנוער. "הפוך על הפוך" – בית קפה חינמי, מרכז עידוד לנוער. "נענע" – נוער עולה נצרת עילית, לשם רוב בני הנוער באים "שכונתית" – המקום של המחנות העולים בעיר ופתוחים גם לבני נוער. במרכז "נענע" יש אימוני ברייקדאנס חינמיים, היפ הופ, חדר מוזיקה עם ציוד ללהקות צעירות ועוד מגוון הצעות. מועדון "הקומונה" – בעיר פועלים ש"ש (מתנדבי שנת שירות) של גרעין "יחד" שמפעילים את מועדון "הקומונה" (כיתות ז'–י"ב) המצליח בעיר. שם מקבלים בני הנוער יחס חם ואוהב, ערכים, ועוברים פעילויות שמטרתן לחבר ולשלב בין כל הקבוצות בחברה. ומרכז תקשורת פר"ח לכיתות א'–ז'

בעיר פועל מרכז הצעירים - המרכז פונה לחיילים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים וסטודנטים בגילאים 18–35 ומציע מבחר שירותים:

  • מידע וייעוץ בנושאי זכויות והטבות לחיילים משוחררים
  • סיוע במציאת עבודה לצעירי העיר, סיוע במציאת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. סיוע בכתיבת קורות חיים והכנה לראיון עבודה.
  • ירידי תעסוקה מקומיים
  • הכוונה מקצועית וסדנאות שונות כגון: מציאת כיוון מקצועי, הכנה לראיונות קבלה, קורסים מקצועיים בתחום ההייטק
  • מידע נרחב וסיוע בקבלת מלגות ללימודים אקדמיים
  • ייעוץ והכוונה ללימודים אקדמיים. כמו כן גם קורסים כגון הכנה לבחינה הפסיכומטרית והכנת תיק עבודות למועמדים ללימודים בתחום העיצוב
  • מפגשי תרבות ופנאי לבוגרים והקמת גרעין של פעילים בהתנדבות למיזמים חברתיים שונים
  • קורסים לאנגלית, ערבית, פסיכומטרי, תאוריה ועוד.
  • סדנאות להעשרה כללית

בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים-עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועיסקית בקרב בני נוער

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ פקודת העיריות, 2 ביוני 1974, קובץ התקנות 3188, עמ' 1377–1378, 26 ביוני 1974
  3. ^ אורנית עצר, דו"ח: היהודים נוטשים את הערים המעורבות, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2011
  4. ^ בני המנשה מגיעים לעיר. באתר עריית נצרת עלית
  5. ^ פרופיל נצרת עילית באתר הלמ"ס
  6. ^ http://www.nazareth-illit.muni.il/Htmls/Newsletters/202/202_03.htm
  7. ^ ישיבת הסדר ראשונה בנצרת עילית, באתר ערוץ 7
  8. ^ נצרת עילית: ישיבת הסדר חדשה נולדה, באתר ערוץ 7
  9. ^ אתר הגרעין התורני תורת החיים
  10. ^ בני משה, בערים המעורבות גאים להיות יהודים, באתר ערוץ 7, כ"ב בתשרי תשע"א
  11. ^ שלוחה למכינה על שם רבין בנצרת עילית
ראשי עיריית נצרת עילית Nazareth Illit COA.png
מוטקה אלון מנחם אריאב שמעון גפסו אלכס גדלקין
(ממלא מקום)
נתנאל טוויטו
(ממלא מקום)
רונן פלוט
1977-1963 2008-1977 2015-2008 2015 2016-2015 מ-2016