בית הסראייה הישן (יפו) – הבדלי גרסאות
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ישראל: מבנים לשימור ל קטגוריה:תל אביב-יפו: מבנים לשימור using Cat-a-lot |
תבנית מידע |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מבנה |
|||
|שם= |
|||
|שם בשפת המקור= |
|||
|תמונה=[[file:PikiWiki Israel 12418 old saraya house in jaffa.jpg|270px]] |
|||
⚫ | |||
|סוג= |
|||
|כתובת= |
|||
|עיר= |
|||
|מדינה= |
|||
|תאריך התחלה= הוקם בראשית [[המאה ה-18]] |
|||
|תאריך סיום= |
|||
|תאריך פירוק= |
|||
|חומרי בנייה= |
|||
|גובה= |
|||
|גובה פנימי= |
|||
|שטח= |
|||
|קומות= |
|||
|אדריכל= |
|||
|סגנון אדריכלי= |
|||
|בעלים= |
|||
|שימוש= |
|||
|עלות= |
|||
|קיבולת= |
|||
|זרם= |
|||
|רב בית הכנסת= |
|||
|נוסח תפילה= |
|||
|ראש הנציגות= |
|||
|קואורדינטות= |
|||
|אתר אינטרנט= |
|||
|מפה= |
|||
}} |
|||
[[קובץ:Antik Saray1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזית המערבית של הבניין]] |
[[קובץ:Antik Saray1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החזית המערבית של הבניין]] |
||
[[קובץ:Antik Saray2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התיאטרון הערבי-עברי ביפו]] |
[[קובץ:Antik Saray2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התיאטרון הערבי-עברי ביפו]] |
||
⚫ | |||
'''בית הסארייה הישן''' ב[[יפו העתיקה]] הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאני]] בעיר. |
'''בית הסארייה הישן''' ב[[יפו העתיקה]] הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאני]] בעיר. |
||
גרסה מ־17:22, 7 בינואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים ריקים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
המבנה מצפון. בתווך האולם המאכלס את מושבת העטלפים במקום. | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בניין |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | הוקם בראשית המאה ה-18 – הווה |
קואורדינטות | 32°03′18″N 34°45′16″E / 32.055°N 34.75444444°E |
בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל העות'מאני בעיר.
הבניין הוקם בראשית המאה ה-18 על שרידיה של מצודה צלבנית, והוא שימש בתחילה כחאן. בשנת 1811 קבע מושל יפו, מחמוד אגא א-שאמי, את משרדי הממשל בעיר בבניין וזה שימש גם כבית דואר וכבית מעצר. עוד היו בו באר, מסגד וחמאם.
המבנה חדל מלשמש כבית מעצר בשנות ה-70 של המאה ה-19, ובית הממשל הועבר ממנו ב-1897, כאשר נחנך בית הסראייה החדש בכיכר השעון הסמוכה. חלק מהבניין נרכש על ידי משפחת דמיאני הנוצרית, ובמקום החל פועל בית חרושת לסבון משמן זית. בית החרושת נסגר במלחמת העצמאות והמבנה ננטש. הוא הוכרז כרכוש המדינה וכמבנה לשימור.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 נפתח במקום "המוזיאון לעתיקות יפו". המוזיאון שבו ממצאים מהחפירות הארכאולוגיות ביפו, פעל במשך מספר שנים ונסגר, אך האוסף נותר בבניין וניתן לבקר בו על פי תיאום מראש. על המוצגים במקום נמנים מזוזות שער העיר יפו המצרית שעליהן שמו של רעמסס השני, צלמיות, כלי עבודה, מכלי אגירה, כלי בית, מנורות שמן ועוד. חלק מהפריטים יוצרו במקום ואחרים הובאו מערים אחרות לחופי הים התיכון. כן שמורות במוזיאון מצבות מבית העלמין היהודי ביפו. בשנת 1998 החל לפעול התיאטרון הערבי-עברי ביפו בחלק אחר של המבנה.
מאפיין ייחודי של המבנה הוא מושבת העטלפים המתגוררים באחד מאולמותיו, והניתנת לצפייה דרך פתחים מסורגים.
קישורים חיצוניים
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |
{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף