משה טיקוצ'ינסקי – הבדלי גרסאות
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:נפטרים ב-1988 ל קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1988 using Cat-a-lot |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ישיבת סלובודקה (בני ברק) ==> ישיבת סלבודקה (בני ברק) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|גבר}} |
{{אין תמונה|גבר}} |
||
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 7.jpg|ממוזער|250px|מצבת קברו של הרב טיקוצ'ינסקי ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זיכרון מאיר]], [[בני ברק]]]] |
[[קובץ:Shomrei Shabbos Cemetery 20161228 7.jpg|ממוזער|250px|מצבת קברו של הרב טיקוצ'ינסקי ב[[בית הקברות שומרי שבת]], [[זיכרון מאיר]], [[בני ברק]]]] |
||
ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[14 בינואר]] [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת |
ה[[רב]] '''משה עקיבא טיקוצ'ינסקי''' ([[תר"ע]], [[1910]] - [[כ"ד בטבת]] [[תשמ"ח]], [[14 בינואר]] [[1988]]) היה ה[[משגיח]] והמנהל הרוחני של [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]], וקודם לכן מנהל רוחני של [[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] ב[[ירושלים]]. |
||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה{{הערה|יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז{{הבהרה|עמוד?}}}}. |
אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה{{הערה|יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז{{הבהרה|עמוד?}}}}. |
||
בשנת [[תש"ז]] עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת |
בשנת [[תש"ז]] עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]], שנוסדה על ידי גיסו רבי [[יצחק אייזיק שר]]. |
||
בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר. |
בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר. |
גרסה מ־19:51, 23 באפריל 2020
הרב משה עקיבא טיקוצ'ינסקי (תר"ע, 1910 - כ"ד בטבת תשמ"ח, 14 בינואר 1988) היה המשגיח והמנהל הרוחני של ישיבת סלבודקה בבני ברק, וקודם לכן מנהל רוחני של ישיבת מקור חיים בירושלים.
תולדותיו
נולד לרבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי. בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן 15, עלה עם אביו לארץ ישראל. למד זמן קצר בישיבת מרכז הרב[דרוש מקור] ואחר כך עבר לישיבת כנסת ישראל בחברון. שם דבק בשיטת המוסר של סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה.
לאחר פטירת הסבא מסלובודקה, בשנת תרפ"ז, לא השלים הרב טיקוצ'ינסקי עם משנתו של ממלא מקומו רבי יהודה לייב חסמן, אך נשאר בישיבת חברון לשמוע את שיחותיו של רבי אברהם נח פאליי, שכיהן כמשגיח בישיבה. בפרעות תרפ"ט נפצע ממכת גרזן בראשו.
לאחר שהרב פאליי עזב את הישיבה עקב חולשתו, עבר לישיבת סלובודקה בליטא, שם למד אצל ראש הישיבה רבי אייזיק שר והמנהל הרוחני רבי אברהם גרודזינסקי שהיה קרוב משפחתו. הוא היה למשמשו של הרב גרודזינסקי ונהג לחזור על שיחותיו בפני הבחורים. באותה תקופה נישא לחיה רבקה שר, אחותו של רבי אייזיק שר, שגדלה בביתו.
בתחילת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר לארץ ישראל עם אשתו ובתו. למד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. בתחילת קיץ ת"ש ייסד את ישיבת מקור חיים, עם גיסו רבי ברוך יצחק לוין.
אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נסע הרב טיקוצ'ינסקי למחנות העקורים באיטליה[1].
בשנת תש"ז עבר לכהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת סלבודקה בבני ברק, שנוסדה על ידי גיסו רבי יצחק אייזיק שר.
בה' בכסלו תשמ"ח נפטרה רעייתו, וכמה שבועות אחר כך, בכ"ד בטבת, נפטר.
משפחתו
נישא לחיה עלקא רבקה שר, בתם של יוסף חיים שר וטויבע לויטן, אחותם של הרבנים בן ציון ואשר ניסן לויטן ובת שבע שך, אמו של הרב אלעזר מנחם מן שך.
חתניו הם הרב נחמן פלונצ'ק, ראש ישיבה בישיבת סלובודקה בבני ברק, והרב יצחק לוין, בעבר מראשי ישיבת בית שמעיה, מחבר סדרת ספרי ברכת יצחק (14 כרכים) ונתיבות יצחק (3 כרכים). נכדו הרב צבי פלונצ'ק הוא משגיח בישיבת אור אלחנן בירושלים.
ספרו
- בעקבות משה (שני כרכים) - שיחות ומאמרים
לקריאה נוספת
- ספר הזיכרון כנסת ישראל לזכר הגאון רבי משה עקיבא טיקוצ'ינסקי, ישיבת סלובודקה, בני ברק תשמ"ט
- הפרדס שנה ס"ב גיליון ה' עמ' 23
- יהושע לוין, עולמם של גדולים, בני ברק תשנ"ט, עמ' עז, ק-קא, קיז-קכ, קכב-קלג, רכט-רלא.
קישורים חיצוניים
- בני־ברק אבלה על מות הרבי מסלבודקא, מעריב, 15 בינואר 1988
- קבלת התורה, רבי משה טיקוצ'ינסקי
- הרב ברוך רוזנברג, דברי ברוך, עמ' תצב-תצו (הספד על הרב טיקוצ'ינסקי)
הערות שוליים
- ^ יהושע לוין, בעוד לילה, אודות הרבנית בת שבע שורץ, גנזך קידוש השם, בני ברק תשנ"ז[דרושה הבהרה]