אורפלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:21, 22 ביולי 2020

אוּרְפָלִים הם היהודים יוצאי העיר אורפה (Urfa) שבדרום-מזרח אנטוליה (טורקית Güneydoğu Anadolu Bölgesi). בתקופות מסוימות נקראה העיר בשם היווני אֶדֶסָה (Edessa). על פי כמה מסורות, אורפה היא אור כשדים (Ur Kasdim) שבמקרא, למרות שיש ארכאולוגים הקובעים את מיקום אור כשדים בעיראק של ימינו. היהודים יוצאי העיירות הקרובות סוארק (Suruc) - סוארקלים, וג'רמיק (או צ'רמיק) (Cermik) - ג'רמוקלים (גם: צ'רמוקלים), מכונים גם הם אוּרְפָלִים. זאת בגלל הקרבה הגאוגרפית הרבה בין הקהילות, וכן בגלל קשרי החיתון הרבים בין שלוש הקהילות.

נוסח תפילות הקהילה חסר תפילות שנוספו בתקופת בית שני או לאחריו. מכאן, מניחים שקהילה זו התגוררה באורפה קרוב ל-2500 שנים, כלומר יהודי אורפה הם צאצאי גולים של בית המקדש הראשון. עם עלייתם ארצה, נהגו דור זה לציין בחגים את נוסח תפילתם הייחודי לאורפה. יחד עם זאת, מאז שעלו לארץ ישראל חברו בני הקהילה לעולים מפרס וכורדיסטן ועל כן צאצאי האורפלים כיום עושים שימוש בנוסח התפילה הספרדי.

רבים מיהודי אורפה נקראו לוי (צאצאי שבט לוי). על מנת להבחין בין משפחות לוי השונות בקהילה, נוסף לעיתים לשם לוי כינוי כמו: לוי עבוד, לוי אסלן, לוי חממי ועוד. שמות משפחה אורפלים נוספים הם סולימאן באשר, מזרחי, גילה (גיל), יגן, גזולי, וכמובן לוי אורפלי או סתם אורפלי.

רוב יהודי אורפה עלו לארץ ישראל בשנת 1896, זאת בעקבות פרעות הסולטאן עבדול חמיד השני כנגד הארמנים שהתרחשו באורפה ב-28 בדצמבר 1895. פרעות אלו סימנו את קץ עידן הרב-תרבותיות שאפיין את אורפה ואת אנטוליה במשך אלפי שנים. בדרך לארץ ישראל עברו היהודים האורפלים בחלב (Aleppo) אשר בסוריה. חלקם נשארו שם ועלו לישראל מאוחר יותר. מקצת העולים התיישבו בטבריה, בראשון לציון, ורובם עברו לירושלים.

התיישבות האורפלים בראשון–לציון

לראשון לציון הגיעו האורפלים מירושלים כפועלים בבציר הענבים מתוך צורך ביהודים חסונים שומרי מצוות שלא בוחלים בעבודה קשה כדי ליצר יין כשר. האורפלים הוזמנו הן על ידי הנהלת היקב והן על ידי איכרי המושבה, לעבודות הבציר והקטיף. בתחילה היו משתכנים בחצרות, ברפתות ובמחסני האיכרים ובסיום הבציר היו חוזרים לירושלים, אך ב-1902 עם התרחבות המשפחות והגעת משפחות נוספות דוגמת משפחות באשר, מזרחי, מימון, בן אהרון אורפלי וניסים, החלו אט אט עוברים למגורי קבע קיבלו משפחת בני סולימאן אדמות במזרח המושבה וייסדו את "שכונת האורפלים". [1] ראשון העולים מאורפה שהגיע לראשון לציון היה יצחק סולימן אשר הגיע למושבה בשנת 1902, בהיותו בן 15.

כך כתב עליהם אהרו מרדכי פריימן, ממייסדי המושבה את בואם של יהודי אורפה לראשון לציון בקיץ תרס''ט 1909:

כמו בכל שנה באו גם היום אל המושבה מירושלים פועלים יהודים מערביים אשר מסביבות ארפה בארם–צובה, לעבוד ביקב במשך הבצירה, המה באים עם נשיהם ובניהם ומתישבים בסכות במגרש אשר שם בית העם ובמשך עבודתם גם נשיהם ובנותיהם מוצאים להם עבודה ביתית אצל התושבים, ואחרי הבציר נוסעים שוב ירושלימה. בשנה זו עבדו פה כ–40 משפחות .

— א"מ פרימן, ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, ב, ירושלים תרעג, עמ' 119-120

היום ניתן למצוא שם את גן האורפלים ואת בית הכנסת "מקור חיים" של העדה שפעיל מאז שנת 1910 ושימש גם כביתו של הרב חיים דוד הלוי יליד ירושלים שמשפחתו עלתה מבורסה שבטורקיה .^[1]

בית הכנסת של עדת האורפלים בירושלים ברחוב בצלאל, נבנה בשנת תרצ"ו באדיבות תרומתו של איש העסקים משה יוסף מזרחי, מ. י. מזרחי ובניו. בית הכנסת הוא המוסד הרשמי היחיד של העדה האורפלית בירושלים. סמוך אליו באותו רחוב, שוכן בית הכנסת של עדת הג'רמוקלים.

לקריאה נוספת

ירון אביטוב, כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה, כרמל, 1995
יגאל משה ישראל, יגאל בלדגרין וציון סולימאן, מעבר לנהר באו אבותינו: היהודים באורפה ובדרום-מזרח טורקיה, עלייתם לארץ ישראל והתערותם בה, הוצאת מוזיאון ראשון לציון, תשע"ג 2013, ISBN 978-965-555-685-8

קישורים חיצוניים

אורפלים בראשון לציון
אתר יהדות אורפה
אורפה באתר Jewishencyclopedi
אתר יהדות אורפה
הרובע היהודי באורפה
הגעת האורפלים לירושלים ב-1896, עדות ומכתב מ-13 בדצמבר 1896
דובי זכאי, לכל אבן יש סיפור: בעקבות הקהילה האורפלית, באתר nrg‏, 20 בספטמבר 2012
דליה גרפי, "'פועלים יהודים אשר מסביבות ארפה': התיישבותם ופעילותם של בני העדה האורפלית בראשון לציון", בתוך ראובן גפני (עורך), עת־מול, גיליון 224, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמ' 17–19

הערות שוליים

^ בית הרב חיים דוד הלוי בראשון לציון

[1] בית הרב חיים דוד הלוי בראשון לציון

[1]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 רוב יהודי אורפה עלו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1896]], זאת בעקבות פרעות ה[[סולטאן]] [[עבדול חמיד השני]] כנגד ה[[ארמנים]] שהתרחשו באורפה ב-[[28 בדצמבר]] [[1895]]. פרעות אלו סימנו את קץ עידן ה[[רב-תרבותיות]] שאפיין את אורפה ואת [[אנטוליה]] במשך אלפי שנים. בדרך לארץ ישראל עברו היהודים האורפלים ב[[חלב (עיר)|חלב]] (Aleppo) אשר ב[[סוריה]]. חלקם נשארו שם ועלו לישראל מאוחר יותר. מקצת העולים התיישבו ב[[טבריה]], ב[[ראשון לציון]], ורובם עברו ל[[ירושלים]].
+=== התיישבות האורפלים בראשון–לציון ===
-לראשון לציון הגיעו האורפלים מירושלים כפועלים בבציר הענבים מתוך צורך ביהודים חסונים שומרי מצוות שלא בוחלים בעבודה קשה כדי ליצר יין כשר. בתחילה היו משתכנים בסוכות ובחצרות האיכרים ובסיום הבציר היו חוזרים לירושלים, אך ב-1902 קיבלו משפחת בני סולימאן אדמות במזרח המושבה וייסדו את "שכונת האורפלים". [http://www.gen-mus.co.il/group/?id=14]
+לראשון לציון הגיעו האורפלים מירושלים כפועלים בבציר הענבים מתוך צורך ביהודים חסונים שומרי מצוות שלא בוחלים בעבודה קשה כדי ליצר יין כשר. האורפלים הוזמנו הן על ידי הנהלת היקב  והן על ידי איכרי המושבה, לעבודות הבציר והקטיף. בתחילה היו משתכנים בחצרות, ברפתות ובמחסני האיכרים ובסיום הבציר היו חוזרים לירושלים, אך ב-1902 עם התרחבות המשפחות והגעת משפחות נוספות דוגמת משפחות באשר, מזרחי, מימון, בן אהרון אורפלי וניסים, החלו אט אט עוברים למגורי קבע קיבלו משפחת בני סולימאן אדמות במזרח המושבה וייסדו את "שכונת האורפלים". [http://www.gen-mus.co.il/group/?id=14] ראשון העולים מאורפה שהגיע לראשון לציון היה יצחק סולימן אשר הגיע למושבה בשנת 1902, בהיותו בן 15.
+כך כתב עליהם [[אהרן מרדכי פריימן|אהרו מרדכי פריימן]], ממייסדי המושבה את בואם של יהודי אורפה לראשון לציון בקיץ תרס<nowiki>''</nowiki>ט 1909:
+{{ציטוט|תוכן=כמו בכל שנה באו גם היום אל המושבה מירושלים פועלים יהודים מערביים אשר מסביבות ''ארפה'' בארם–צובה,
+לעבוד ביקב במשך הבצירה, המה באים עם נשיהם ובניהם ומתישבים בסכות במגרש אשר שם בית העם ובמשך
+עבודתם גם נשיהם ובנותיהם מוצאים להם עבודה ביתית אצל התושבים, ואחרי הבציר נוסעים שוב ירושלימה.
+בשנה זו עבדו פה כ–40 משפחות .|מקור=א"מ פרימן, ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, ב, ירושלים תרע''ג, עמ' 119-120|אנגלית=}}
 היום ניתן למצוא שם את גן האורפלים ואת [[בית כנסת|בית הכנסת]] "מקור חיים" של העדה שפעיל מאז שנת  [[1910]] ושימש גם כביתו של הרב [[חיים דוד הלוי]] יליד ירושלים שמשפחתו עלתה מבורסה שבטורקיה .{{הערה|[http://ofarim.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/ בית הרב חיים דוד הלוי בראשון לציון]}}