ראובן גפני (חוקר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן גפני
Gafni.jpg
לידה 1974 (בן 45 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, ישיבת חורב, ישיבת הר עציון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ספרו של גפני, "נוסח ירושלים"

ד"ר ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. במוקד מחקריו עומדת הקהילה היהודית בירושלים; הנוכחות היהודית בערים ערביות עד מלחמת העצמאות; ובתי הכנסת של ארץ ישראל בעת החדשה. לשעבר עורך כתב העת "עת-מול", סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי בירושלים, וכיום ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בירושלים, בנם של ההיסטוריון ישעיהו גפני והאמנית והציירת נעמי גפני. בילדותו התגוררה המשפחה בשכונת תלפיות ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים. למד בבית הספר היסודי "חורב", ולאחר מכן בישיבה התיכונית "חורב" בירושלים. לאחר תום לימודיו התיכוניים למד שש שנים בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות, ובמסגרת זו שירת כחייל "הסדר" בחיל השריון.

לאחר תום לימודיו בישיבה למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים לספרות עברית ומדעי המדינה. לאחר מכן למד לתואר השני במסגרת החוג לגאוגרפיה. במסגרת עבודת המאסטר שלו, שעסקה בבתי כנסת בשכונות ירושלים הראשונות, החל לעסוק באופן ממוקד בקורותיהם של בתי הכנסת בארץ ישראל בעת החדשה, תוך בחינתם במבט רב ממדי, תרבותי, לאומי ודתי גם יחד.

בשנים 2000-2016 עבד ביד יצחק בן-צבי בירושלים, תחילה כמדריך, רכז סיורים, עוזר למערכות שונות, ועורך כתב העת עת-מול, העוסק בתולדות ארץ ישראל ועם ישראל. בפברואר 2013 מונה לתפקיד סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי.

במקביל, בשנים 2014-2009 שימש כמנהל הוצאת "תבונות" הפועלת במסגרת מכללת הרצוג להכשרת מורים באלון שבות.

כתב את עבודת הדוקטור בנושא "הבניית הלאומיות העברית בבתי כנסת בארץ ישראל בשנים 1948-1917", בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

נשוי לאורית ואב לארבעה. מתגורר ביישוב שדמות מחולה שבצפון בקעת הירדן. כתושב הבקעה, יזם מראשיתו את הכנס השנתי של "מחקרי בקעת הירדן", שנערך עד כה (2019) ארבע פעמים.

ספריו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים", ראה אור בשנת תשס"ד (2004) ועוסק בבתי הכנסת בשכונות רחביה, קריית שמואל, שערי חסד וטלביה.
  • "בית תפילה: בתי כנסת חבויים בלב ירושלים", ראה אור בשנת 2007 ועוסק בבתי הכנסת בשכונות משכנות שאננים, ימין משה, מחנה ישראל, נחלת שבעה ואבן ישראל.
  • "בין הפילבוקס לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ושכונת מרחביה", ראה אור בשנת 2010 ועוסק בקורותיהן של שכונת קריית שמואל ושכונת מרחביה הזעירה והלא-מוכרת, הסמוכות שתיהן לשכונת רחביה. כן מציע הספר מסלולי סיור מפורטים בשתי השכונות.
  • "חלומות ורוח: משכנות שאננים 2010-1860", ראה אור בשנת 2011 ועוסק בקורות משכנות שאננים וימין משה במאה וחמישים השנים האחרונות (הספר עתיד לראות אור בחודשים הקרובים במהדורה אנגלית).
  • "נוסח ירושלים: עדות ובתי כנסת במרכז ירושלים", ראה אור בשנת 2011 ועוסק בכ-40 בתי כנסת בשכונות מקור ברוך, זיכרון משה, מחנה יהודה וסביבתן.
  • תחת כיפת הלאום: בתי כנסת ולאומיות בארץ ישראל בתקופת המנדט, ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון בן-גוריון. הספר מתחקה אחר זיקתם של בתי הכנסת להוויה הלאומית המתחדשת ועוקב אחרי התפתחות בתי הכנסת במקביל לצמיחת היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.
  • נקודה עברית בבית שאן: קהילה יהודית בעיר ערבית בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט (הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ח).

כמו כן היה שותף (יחד עם פרופ' דוד קאסוטו וד"ר אריה מורגנשטרן) לעריכת הספר "החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים", שראה אור בראשית 2010 לרגל חנוכתו המחודשת של בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה, ולעריכת הספר "גבוה מעל גבוה: בית הכנסת תפארת ישראל והקהילה החסידית בירושלים" (יחד עם ד"ר יוחאי בן-גדליה וד"ר אוריאל גלמן), שראה אור בשנת 2017. כן היה שותף (יחד עם ראובן ציגלר) לעריכת הספר "לעבדך באמת: לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל", שראה אור בשנת 2011, במלאת שנה לפטירת הרב עמיטל.

לאורך השנים פרסם מספר רב של מאמרים על נושאים אלו ואחרים, במגוון כתבי עת אקדמיים ופופולריים, ביניהם "קתדרה", "אריאל", "אופקים בגאוגרפיה", "ארץ ישראל" ואחרים.

במשך מספר שנים פרסם מדור קבוע על בתי כנסת בארץ ישראל במסגרת "מוסף שבת" בעיתון מקור ראשון. במסגרת המדור, "פתח לפנים מפתח", פורסמו לאורך השנים כ-70 סקירות על בתי כנסת שונים בכל רחבי הארץ, והסיפורים המרכיבים את זהותם הציבורית, הדתית והחברתית.

בשנים האחרונות מפרסם במסגרת "מוסף שבת" של העיתון מקור ראשון ובבמות אחרות רשימות ומאמרים אישיים על נושאים שונים הנוגעים לחוויית התפילה, המסורת המשפחתית, בית הכנסת, ועולם התורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]