מבקר אמנות – הבדלי גרסאות
מ שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB) |
מ הרחבה, קישורים פנימיים |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מבקר אמנות''' הוא אדם המתפרנס מ[[פרסום]] |
'''מבקר אמנות''' הוא אדם המתפרנס מ[[פרסום]] דעות, רעיונות ומחשבות על יצירות [[אומנות (תרבות)|אמנות]] ו[[בידור]]. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות, מרצים באוניברסיטאות אמנים והגבול בין מקצועות אלה חייב להיות ברור. רבים ממבקרי האמנות הם [[עיתונאי]]ם. ועיתונאים מוסריים מתחייבים להימנע מדעות אישיות. אלא שמבקר אמנות איננו יכול להימנע מכך. ולכן ביקורתו היא בדרך כלל [[סובייקטיביות|סובייקטיבית]]. |
||
הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו [[אוצר (מקצוע)|אוצר]], [[מוציא לאור]] |
הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים, כמרצים באוניברסיטאות או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו [[אוצר (מקצוע)|אוצר]], [[מוציא לאור]], [[עורך מוזיקלי]], מנהל אמנותי של תיאטרון, שחקן, במאי קולנוע או תיאטרון ועוד. חלקם היו אמנים בעצמם לפני שהפכו למבקרים, אולם רק מעט מהמבקרים מתפרנסים כאמנים וכמבקרים בעת ובעונה אחת (לדוגמה [[אהד פישוף]]). מרבים מהמבקרים יש ציפייה להציג ידע מקצועי ולהכיר מגוון רחב של יצירות אמנות מה[[סוגה]] אותה הם מבקרים. אולם, יש מבקרים שהתמחותם היא הצגת זווית ראייתו של צרכן האמנות והבידור הפשוט. המבקר חייב אם כן להיות מקצועי, כדי לאפשר מסנן עבור הצופים. הצופים יבחנו את ביקורתו בהתאם ליצירות שיראו. ולאחר מכן עשויים להמשיך ולהקשיב לו. הם גם עלולים לא להתייחס לביקורת שלו, כאשר יגלו אי-התאמה בינה לבין טעמם האישי. |
||
==חשיבות הביקורת== |
==חשיבות הביקורת== |
גרסה מ־05:07, 24 באוגוסט 2020
מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעות, רעיונות ומחשבות על יצירות אמנות ובידור. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות, מרצים באוניברסיטאות אמנים והגבול בין מקצועות אלה חייב להיות ברור. רבים ממבקרי האמנות הם עיתונאים. ועיתונאים מוסריים מתחייבים להימנע מדעות אישיות. אלא שמבקר אמנות איננו יכול להימנע מכך. ולכן ביקורתו היא בדרך כלל סובייקטיבית.
הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים, כמרצים באוניברסיטאות או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו אוצר, מוציא לאור, עורך מוזיקלי, מנהל אמנותי של תיאטרון, שחקן, במאי קולנוע או תיאטרון ועוד. חלקם היו אמנים בעצמם לפני שהפכו למבקרים, אולם רק מעט מהמבקרים מתפרנסים כאמנים וכמבקרים בעת ובעונה אחת (לדוגמה אהד פישוף). מרבים מהמבקרים יש ציפייה להציג ידע מקצועי ולהכיר מגוון רחב של יצירות אמנות מהסוגה אותה הם מבקרים. אולם, יש מבקרים שהתמחותם היא הצגת זווית ראייתו של צרכן האמנות והבידור הפשוט. המבקר חייב אם כן להיות מקצועי, כדי לאפשר מסנן עבור הצופים. הצופים יבחנו את ביקורתו בהתאם ליצירות שיראו. ולאחר מכן עשויים להמשיך ולהקשיב לו. הם גם עלולים לא להתייחס לביקורת שלו, כאשר יגלו אי-התאמה בינה לבין טעמם האישי.
חשיבות הביקורת
ישנם אמנים שלא מחשיבים את המבקרים. המפיק מיכאל שווילי, לדוגמה, טבע את הביטוי "הביקורת בוכה והקופה צוחקת". לעומתם ישנם אמנים רבים המחשיבים מאוד את עבודתם של מבקרי האמנות ונוטים להיעלב מביקורות רעות ואפילו להגיב לביקורות אלה בחריפות. דוגמה לתגובה חריפה היא טביעת הפועל "לגמוז", על שם המבקר חיים גמזו שמתאר נתינת ביקורת קטלנית ביותר; מושג זה נטבע על ידי אפרים קישון. דוגמה אחרת היא תקיפה פיזית של המבקר מאיר שניצר בידי דודו טופז.
לפי המבקר דוד שפרבר יצירת אמנות תיחשב "איכותית" בזכות תמיכת מספר מוקדים, שמבקרי אומנות אחד מהם, וכפי שהגדיר זאת הסוציולוג פייר בורדייה: "שיפוטה של יצירה תלוי באיכות השיח המתהווה סביבה בשדות הייצור התרבותיים"[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אריק גלסנר, על הביקורת כעמדה פסיכולוגית-אינטלקטואלית – מג'ונתן פראנזן למתיו ארנולד, מדניאל מנדלסון לחנוך לוין, באתר מבקר חופשי, 17 בנובמבר 2012
- יעל שוב, על מערכת היחסים הטעונה בין המבקר למבוקר(הקישור אינו פעיל), באתר Time Out תל אביב, 25 ביולי 2013
- פבלו אוטין, רגעים מופלאים ביחסים בין מבקרים ובמאים, אתר סריטה, 3 ביולי 2013
- אור ברנע, הא הא, המבקרים קטלו את אלבום השנה, באתר ynet, 31 באוגוסט 2013
- ג'קי וולשלגר, למה התכוון האמן?, אלכסון, 10 בדצמבר 2013
- מתן שירם, הנגישות החדשה: האם מבקרי הקולנוע בישראל מעניקים יחס מקל לסרטים ישראלים? שיחה עם שבעה מבקרי קולנוע(הקישור אינו פעיל), באתר "קולנוע", 30 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ הטובים לביקורת הקולנוע, באתר השילוח, 2018-12-10