תרסה מאווילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
}}
}}
[[קובץ:Ecstasy St Theresa SM della Vittoria.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האקסטזה של תרזה הקדושה של ברניני]]
[[קובץ:Ecstasy St Theresa SM della Vittoria.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האקסטזה של תרזה הקדושה של ברניני]]
'''תרסה מאווילה''' ('''Teresa de Ávila'''{{כ}}; [[28 במרץ]] [[1515]] - [[4 באוקטובר]] [[1582]]) הייתה [[נזיר]]ה, [[מיסטיקה#מיסטיקה בדתות ואמונות|מיסטיקאית]], [[קדוש (נצרות)|קדושה]] ו[[מורי הכנסייה|דוקטור של הכנסייה]] הקתולית. הייתה דמות מרכזית ב[[קונטרה-רפורמציה]] ככותבת וכסמל, וייסדה את מסדר הכרמליתיות היחפות. חיה [[המאה ה-16|במאה ה-16]] ב[[ספרד]].
'''תרסה מאווילה''' ('''Teresa de Ávila'''{{כ}}; [[28 במרץ]] [[1515]] - [[4 באוקטובר]] [[1582]]) הייתה [[נזיר]]ה, [[מיסטיקה#מיסטיקה בדתות ואמונות|מיסטיקאית]], [[קדוש (נצרות)|קדושה]] ו[[מורי הכנסייה|דוקטור של הכנסייה]] הקתולית. הייתה דמות מרכזית ב[[קונטרה-רפורמציה]] ככותבת וכסמל, וייסדה את מסדר הכרמליתיות היחפות{{אנ|Discalced Carmelites}}. חיה [[המאה ה-16|במאה ה-16]] ב[[ספרד]].


==קורות חיים==
==קורות חיים==

גרסה מ־20:19, 23 בספטמבר 2020

תרסה מאווילה
Teresia Abulensis
תרסה הקדושה מאווילה של פטר פאול רובנס
תרסה הקדושה מאווילה של פטר פאול רובנס
לידה 28 במרץ 1515
Gotarrendura, ממלכת קסטיליה, כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוקטובר 1582 (בגיל 67)
Monastery of the Anunciación, Alba de Tormes, כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קדוש עבור נצרות קתולית, נצרות לותרנית, השיתוף האנגליקני
תארים דוקטור של הכנסייה
ביאטיפיקציה 24 באפריל 1614, רומא על ידי פאולוס החמישי
קאנוניזציה 12 במרץ 1622, רומא על ידי גרגוריוס החמישה עשר
חג 12 באוקטובר
פטרונית של ספרד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האקסטזה של תרזה הקדושה של ברניני

תרסה מאווילה (Teresa de Ávila‏; 28 במרץ 1515 - 4 באוקטובר 1582) הייתה נזירה, מיסטיקאית, קדושה ודוקטור של הכנסייה הקתולית. הייתה דמות מרכזית בקונטרה-רפורמציה ככותבת וכסמל, וייסדה את מסדר הכרמליתיות היחפות(אנ'). חיה במאה ה-16 בספרד.

קורות חיים

טֶרֶסָה סַנְצֶ'ס דֶה סֶפֶּדָה אי אַאוּמַדָהנולדה ב-28 במרץ 1515 באווילה, לביאטריץ ד'אווילה אי אאומדה ואלונסו סנצ'ס דה ספדה, שאביו היה יהודי מומר.

חזיונותיה וכתביה

תרסה חוותה כמה התגלויות. היא כתבה שירה ומדיטציות עמוקות לחיבור האדם עם נפשו ואלוהיו (מדיטציה לפי החלטת האקדמיה בּוֹנְנוּת). היא גם כתבה את הספר "המצודה הפנימית" המסמלת את ההגנה שבחיפוש האמת הפנימית מפני הרוע שבחוץ. (בתבליט המוצב בכנסיית המנזר סטלה מאריס בחיפה, נראית המצודה הפנימית שנמצאת באווילה ומעליה יונה המסמלת את רוח הקודש).

ספרה הטירה הפנימית בתרגום עברי של דניס הרן בן-דור הופיע בחדקרן הוצאה לאור בשנת 2015.

ציטוט כתיבתה

"אֱלֹהִים, אַתָּה יוֹדֵעַ טוֹב מִמֶּנִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי מִזְדַקֵנת וְיוֹם אֶחָד אֶהְיֶה אישה זקנה. שְׁמוֹר אוֹתִי מִפְּנֵי הָהֶרְגֵּל הָהַרְסָנִי לוֹמַר מַשֶׁהוּ עַל כָּל נוֹשׂא וּבְכל הִזְדַּמְנּות. שַׁחְרֵר אוֹתִי מִפְּנֵי התאֲוה לְאַרְגֵּן אֶת עִנְיָניהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. עֲשֵׂה אוֹתִי חוֹשֵׁבת אַךְ לֹא מְדֻכְדָת. עוֹזֵרת אַךְ לֹא שְׁתַלְּטָנית. עִם מַאֲגר הַחָכְמָה הַגָּדוֹל שֶׁלּי, נִרְאֶה לִי טִפּשִׁי שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּמשׁ בְּכֻלּוֹ, אַךְ אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, אֱלּהִים, שֶׁאֲנִי זָקוּקה לַחֲבֵרִים לִקְרַאת הַסּוֹף. שְׁמוֹר אֶת מַחְשַׁבְתִּי חָפְשִׁיָּה מִיֶּדַע מְיֻתָּר שֶׁל אֵין קֵץ פְּרָטִים, וְתֵן לִי כְּנָפַיִּם לְהַגִּיעַ לָעִקָּר. נְצוֹר אֶת לְשׁוֹנִי לְגַבֵּי יִסּוּרַי וּמַכְאוֹבַי, הֵם מִתְרַבִּים מְאֹד, וְהַחֵשֶׁק לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם הוֹפֵךְ מָתוֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּכָל שֶׁהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת. אֵינִי מֵעֵזה לבַקֵשׁ אֶת הַחֶסֶד לֵהָנוֹת מִסִּפּוּרֵי כְּאֵבֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, אַך עֲזוֹר לִי לָשֵׂאת אוֹתָּם בְּסַבְלָנוּת. אֵינִי מֵעֵזה לְבַקֵשׁ זִכָּרוֹן טוֹב יוֹתֵר, אַך אֲנִי מִתְפַּלֵלת לְיֶתֶר עֲנָוָה וּלְפָחוֹת בִּטָחוֹן גַּאֲוְתָּנִי כַּאֲשֶׁר זִכְרֹונִי מִתְנַגֶּשׁ עִם זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. לַמֵּד אוֹתִי אֶת הַשִּעוּר הַמְּפֹאָר שֶׁלְעִתִּים אֲנִי עָשׂוּיה לִטְעוֹת. שְׁמוֹר אוֹתִי חָבִיבה בְּמִדָּה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת. אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קָדוֹשׁה, עִם כַּמָּה מֵהֵם כֹּה קָשֶׁה לִחְיוֹת, אַךְ אישה זקנה מרת נֶפֶשׁ הוּא אַחַת מִיְצִירוֹת הַפְּאֵר שֶׁל הַשָׂטָן. תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת דְבָרִים טוֹבִים בִּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי צְפוּיִים, וּלְגַּלוֹת כִּשָׁרוֹן בַּאֲנָשִׁים בִּלְתִּי צְפוּיִים. וְהַעֲנֵק לִי, אֱלֹהִים, אֶת הַחֶסֶד לִהְיוֹת מְסֻגָּלת לוֹמַר לָהֶם זֹאת"[1].

תהליך הקדשתה

דמותה בתרבות ובאמנות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרסה מאווילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הספר "בואי אמא" 2004 מאת לאה נאור וגם בספר "לסקוב - ביוגרפיה" 1988, מאת ד"ר מרדכי נאור הוצאת כתר והוצאת משרד הביטחון
ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.