חשחוש – הבדלי גרסאות
←ראו גם: הסרת קישורים שלא מספיק קרובים או רלוונטים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
חשחוש קיים במגוון צורות, ויכול לבוא לידי ביטוי תוך גירוי עצמי של כל אחד מהחושים - [[מישוש]], [[ראייה]] (חשחוש [[ויזואליזציה של מידע|ויזואלי]]), [[שמיעה]], [[חוש הריח]] ו[[מערכת שיווי המשקל|המערכת הוסטיבולרית]]. בין הסוגים הנפוצים של חשחוש ניתן למצוא נפנופי [[יד]]יים, נדנוד של ה[[רגל]]יים ושל ה[[גוף האדם|גוף]], [[מצמוץ]] אינטנסיבי, דפיקות של ה[[ראש]], חזרה על [[קול]]ות, על [[רעש]]ים או על [[מילה (בלשנות)|מילים]], משחק ב[[אצבע|אצבעות הידיים]] ושימוש ב[[ספינר|חפצים מסתובבים]] או בחפצים שמספקים גירוי והסחת דעת מהסביבה.{{הערה|{{Cite web|url=http://autismdigest.com/why-do-kids-with-autism-stim/|title=Why Do Kids with Autism Stim?|publisher=Autism Digest|date=November–December 2011|accessdate=25 March 2014|last=Temple Grandin, PhD|deadurl=yes|archiveurl=https://web.archive.org/web/20140331005808/http://autismdigest.com/why-do-kids-with-autism-stim/|archivedate=31 March 2014}}}}{{הערה|שם=Stimming|{{Cite web|url=http://www.healthcentral.com/autism/c/1443/155585/stimming/|title=Stimming|publisher=[[Health Central]]|date=27 August 2012|accessdate=25 March 2014|last=Eileen Bailey}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://www.bbc.com/news/blogs-ouch-22771894|title=Stimming: What autistic people do to feel calmer|publisher=[[BBC]]|date=5 June 2013|accessdate=25 March 2014}}}} |
חשחוש קיים במגוון צורות, ויכול לבוא לידי ביטוי תוך גירוי עצמי של כל אחד מהחושים - [[מישוש]], [[ראייה]] (חשחוש [[ויזואליזציה של מידע|ויזואלי]]), [[שמיעה]], [[חוש הריח]] ו[[מערכת שיווי המשקל|המערכת הוסטיבולרית]]. בין הסוגים הנפוצים של חשחוש ניתן למצוא נפנופי [[יד]]יים, נדנוד של ה[[רגל]]יים ושל ה[[גוף האדם|גוף]], [[מצמוץ]] אינטנסיבי, דפיקות של ה[[ראש]], חזרה על [[קול]]ות, על [[רעש]]ים או על [[מילה (בלשנות)|מילים]], משחק ב[[אצבע|אצבעות הידיים]] ושימוש ב[[ספינר|חפצים מסתובבים]] או בחפצים שמספקים גירוי והסחת דעת מהסביבה.{{הערה|{{Cite web|url=http://autismdigest.com/why-do-kids-with-autism-stim/|title=Why Do Kids with Autism Stim?|publisher=Autism Digest|date=November–December 2011|accessdate=25 March 2014|last=Temple Grandin, PhD|deadurl=yes|archiveurl=https://web.archive.org/web/20140331005808/http://autismdigest.com/why-do-kids-with-autism-stim/|archivedate=31 March 2014}}}}{{הערה|שם=Stimming|{{Cite web|url=http://www.healthcentral.com/autism/c/1443/155585/stimming/|title=Stimming|publisher=[[Health Central]]|date=27 August 2012|accessdate=25 March 2014|last=Eileen Bailey}}}}{{הערה|{{Cite web|url=https://www.bbc.com/news/blogs-ouch-22771894|title=Stimming: What autistic people do to feel calmer|publisher=[[BBC]]|date=5 June 2013|accessdate=25 March 2014}}}} |
||
בהתאם לכך, ניתן לראות בחשחוש סוג של [[פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)|פיג'טינג]] או תנועתיות עצבנית{{הערה|שם=Perrykkad2020|Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.}}. |
|||
כמעט כל האוטיסטים משתמשים בחשחוש, אך שימוש בחשחוש לא בהכרח מעיד על כך שבן אדם שייך לספקטרום האוטיסטי.{{הערה|שם=About|{{Cite web|url=http://autism.about.com/od/autismterms/f/stimming.htm|title=Stimming|last=Lisa Jo Rudy|date=13 October 2009|publisher=[[About.com]]|accessdate=24 March 2014}}}} חשחוש קיים גם אצל אנשים שאינם אוטיסטים, וההבדל המרכזי בין חשחוש אוטיסטי לבין חשחוש אצל אנשים שאינם אוטיסטים מתבטא בעיקר בסוג הגירוי ובכמות. במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, שפורסם על ידי [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]], התנהגות החשחוש מתוארת כ"אוסף של גינונים [[המערכת המוטורית|מוטוריים]] סטראוטיפים חזרתיים" ומפורטת כאחד ה[[תסמין|תסמנים]] של שייכות ל[[הספקטרום האוטיסטי|ספקטרום האוטיסטי]].{{הערה|“Autism Spectrum Disorders”, 1994, ''Diagnostic and Statistical Manual'', American Psychiatric Association}} גישות שונות גורסות כי החשחוש מערב [[חושים|גירויים חושיים]] ומוטוריים כאחד, ותחושת אי נוחות שנגרמת ערב גירוי כזה עשויה לגרום לשימוש בחשחוש. החשחוש נותן לאדם תחושת שליטה על גופו, והרגשה שהוא מצליח לווסת את הגירויים הלא נעימים מה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]].{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{Cite journal|title='People should be allowed to do what they like': Autistic adults' views and experiences of stimming|last=Kapp|first=Steven K.|last2=Steward|first2=Robyn|journal=Autism|doi=10.1177/1362361319829628|year=2019|pages=136236131982962|last3=Crane|first3=Laura|last4=Elliott|first4=Daisy|last5=Elphick|first5=Chris|last6=Pellicano|first6=Elizabeth|last7=Russell|first7=Ginny}}}} |
כמעט כל האוטיסטים משתמשים בחשחוש, אך שימוש בחשחוש לא בהכרח מעיד על כך שבן אדם שייך לספקטרום האוטיסטי.{{הערה|שם=About|{{Cite web|url=http://autism.about.com/od/autismterms/f/stimming.htm|title=Stimming|last=Lisa Jo Rudy|date=13 October 2009|publisher=[[About.com]]|accessdate=24 March 2014}}}} חשחוש קיים גם אצל אנשים שאינם אוטיסטים, וההבדל המרכזי בין חשחוש אוטיסטי לבין חשחוש אצל אנשים שאינם אוטיסטים מתבטא בעיקר בסוג הגירוי ובכמות. במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, שפורסם על ידי [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]], התנהגות החשחוש מתוארת כ"אוסף של גינונים [[המערכת המוטורית|מוטוריים]] סטראוטיפים חזרתיים" ומפורטת כאחד ה[[תסמין|תסמנים]] של שייכות ל[[הספקטרום האוטיסטי|ספקטרום האוטיסטי]].{{הערה|“Autism Spectrum Disorders”, 1994, ''Diagnostic and Statistical Manual'', American Psychiatric Association}} גישות שונות גורסות כי החשחוש מערב [[חושים|גירויים חושיים]] ומוטוריים כאחד, ותחושת אי נוחות שנגרמת ערב גירוי כזה עשויה לגרום לשימוש בחשחוש. החשחוש נותן לאדם תחושת שליטה על גופו, והרגשה שהוא מצליח לווסת את הגירויים הלא נעימים מה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]].{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{Cite journal|title='People should be allowed to do what they like': Autistic adults' views and experiences of stimming|last=Kapp|first=Steven K.|last2=Steward|first2=Robyn|journal=Autism|doi=10.1177/1362361319829628|year=2019|pages=136236131982962|last3=Crane|first3=Laura|last4=Elliott|first4=Daisy|last5=Elphick|first5=Chris|last6=Pellicano|first6=Elizabeth|last7=Russell|first7=Ginny}}}} |
||
גרסה מ־12:00, 19 בינואר 2021
חִשְׁחוּשׁ (באנגלית: Stimming) הוא שם כולל שניתן למגוון פעולות חזרתיות, ושכיחותו גבוהה בקרב אוטיסטים[1] ובקרב אנשים המאובחנים עם הפרעה בעיבוד התחושתי.[2] החשחוש עשוי לבוא לידי ביטוי בתנועות גופניות, בהשמעת צלילים, בשימוש במילים או בהזזת חפצים באופן חזרתי. שימוש בחשחוש נחשב לתגובה אופיינית בעקבות גירוי יתר של החושים, והוא משמש להרגעה עצמית ולחסימת גירויים סביבתיים שקיימת רגישות מוגברת אליהם.[2] קיימת תאוריה שלפיה החשחוש משמש להקלה על חרדה ועל רגשות מציפים אחרים.[3]
חשחוש קיים במגוון צורות, ויכול לבוא לידי ביטוי תוך גירוי עצמי של כל אחד מהחושים - מישוש, ראייה (חשחוש ויזואלי), שמיעה, חוש הריח והמערכת הוסטיבולרית. בין הסוגים הנפוצים של חשחוש ניתן למצוא נפנופי ידיים, נדנוד של הרגליים ושל הגוף, מצמוץ אינטנסיבי, דפיקות של הראש, חזרה על קולות, על רעשים או על מילים, משחק באצבעות הידיים ושימוש בחפצים מסתובבים או בחפצים שמספקים גירוי והסחת דעת מהסביבה.[4][5][6] בהתאם לכך, ניתן לראות בחשחוש סוג של פיג'טינג או תנועתיות עצבנית[7].
כמעט כל האוטיסטים משתמשים בחשחוש, אך שימוש בחשחוש לא בהכרח מעיד על כך שבן אדם שייך לספקטרום האוטיסטי.[8] חשחוש קיים גם אצל אנשים שאינם אוטיסטים, וההבדל המרכזי בין חשחוש אוטיסטי לבין חשחוש אצל אנשים שאינם אוטיסטים מתבטא בעיקר בסוג הגירוי ובכמות. במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות, שפורסם על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, התנהגות החשחוש מתוארת כ"אוסף של גינונים מוטוריים סטראוטיפים חזרתיים" ומפורטת כאחד התסמנים של שייכות לספקטרום האוטיסטי.[9] גישות שונות גורסות כי החשחוש מערב גירויים חושיים ומוטוריים כאחד, ותחושת אי נוחות שנגרמת ערב גירוי כזה עשויה לגרום לשימוש בחשחוש. החשחוש נותן לאדם תחושת שליטה על גופו, והרגשה שהוא מצליח לווסת את הגירויים הלא נעימים מהסביבה.[10]
מכיוון ששימוש בחשחוש לא מקובל במיוחד בחברה, לפעמים נעשים ניסיונות לגרום לאוטיסטים להפחית את השימוש בו באמצעות טיפולים רגשיים שונים. רוב האנשים בקהילה האוטיסטית מתנגדים לניסיונות להפחית או לבטל את השימוש בחשחוש, מכיוון שהוא כלי חשוב לוויסות עצמי.[10] בנוסף, נטען כי ניסיונות למנוע מאנשים לחשחש עלולים להזיק להם בטווח הארוך.[11][12]
על אף העובדה ששימוש בחשחוש עשוי להקל מאוד בזמן הצפה חושית, לעיתים הוא יכול להוביל לפגיעה עצמית. למשל כאשר הפרט משתמש בחשחוש שכולל הטחת הראש בחפצים, נשיכות של הידיים, שפשוף עצמי מוגזם, תלישת שיער ושריטות.[13] על אף הקושי להפסיק לחלוטין את השימוש בחשחוש, ישנן דרכים רבות לצמצם את השימוש בו וליצור הרגלי חשחוש בטוחים יותר לאדם. כאשר אדם נמצא בסביבה בטוחה ומרגיעה מבחינה חושית שהוא מרגיש בה בנוח, השימוש בחשחוש בדרך כלל פוחת. בנוסף, הפחתה בגירויים שגורמים לאדם להילחץ או להיכנס להתקף חרדה עשויים גם הם לגרום לצמצום השימוש בחשחוש. אחת הדרכים לעשות זאת היא הקפדה על לוח זמנים קבוע וידוע מראש, שמפחיתה את מספר הגירויים שאיתם האדם צריך להתמודד, ובכך גורמת לו להרגיש שהוא נמצא בסביבה בטוחה יותר. שימוש באמצעים כמו חידות ובצעצועים מפיגי מתח עשוי גם הוא לתרום להרגלי חשחוש בטוחים.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Valerie Foley (2011). The Autism Experience. ReadHowYouWant.com. ISBN 9781458797285.
- ^ 1 2 Gretchen Mertz Cowell (2004). Help for the Child with Asperger's Syndrome: A Parent's Guide to Negotiating the Social Service Maze. Jessica Kingsley Publishers. ISBN 9781846420429.
- ^ Eileen Bailey (15 ביולי 2011). "Autism Spectrum Disorders and Anxiety". Health Central. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Temple Grandin, PhD (בנובמבר–בדצמבר 2011). "Why Do Kids with Autism Stim?". Autism Digest. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2014. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ^ Eileen Bailey (27 באוגוסט 2012). "Stimming". Health Central. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Stimming: What autistic people do to feel calmer". BBC. 5 ביוני 2013. נבדק ב-25 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.
- ^ Lisa Jo Rudy (13 באוקטובר 2009). "Stimming". About.com. נבדק ב-24 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ “Autism Spectrum Disorders”, 1994, Diagnostic and Statistical Manual, American Psychiatric Association
- ^ 1 2 Kapp, Steven K.; Steward, Robyn; Crane, Laura; Elliott, Daisy; Elphick, Chris; Pellicano, Elizabeth; Russell, Ginny (2019). "'People should be allowed to do what they like': Autistic adults' views and experiences of stimming". Autism: 136236131982962. doi:10.1177/1362361319829628.
- ^ DeVita-Raeburn, Elizabeth. "Is the Most Common Therapy for Autism Cruel?". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-01.
- ^ "The controversy over autism's most common therapy | Spectrum | Autism Research News|date=2016-08-10|work=Spectrum | Autism Research News|access-date=2017-10-01|language=en-US".
- ^ Fadhil, Tamara. "Live Monitoring System for Recognizing Varied Emotions of Autistic Children".
- ^ Cunningham, Allison (2008). "Stereotypy in Autism: The Importance of Function". Research in Autism Spectrum Disorders. 2 (3): 469–479. doi:10.1016/j.rasd.2007.09.006. PMC 2598746. PMID 19122856.