פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה נוסד ==> תאריך התחלה (תג) |
מ הגהה |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
== סרטים בולטים == |
== סרטים בולטים == |
||
* "[[פורשות כנפיים]]" - סרט תיעודי קצר המתאר את מצבן הגרוע של נשים ב[[הודו]], אשר חוות [[וסת]] חודשית אך בחברה ההודית המסורתית הדבר מתקבל בהשפלה ולכן הן לא מסוגלות לקנות פדים מתאימים ונאלצות להשתמש בחפצים שונים על מנת לעצור את הדימום, |
* "[[פורשות כנפיים]]" - סרט תיעודי קצר המתאר את מצבן הגרוע של נשים ב[[הודו]], אשר חוות [[וסת]] חודשית אך בחברה ההודית המסורתית הדבר מתקבל בהשפלה ולכן הן לא מסוגלות לקנות פדים מתאימים ונאלצות להשתמש בחפצים שונים על מנת לעצור את הדימום, המסכנים את בריאותן על בסיס חודשי: עלים, ממחטות משומשות, מפיות, דפים עפר וכל היוצא באלה. כדי לעזור לכל אותן נשים שאינן יכולות לקבל מענה בסיסי לצרכיהן החליט [[:en:Arunachalam_Muruganantham|ארונצ'לם מורוגנאנטהם]], מהנדס ויזם, ליצור מכונה שתייצר פדים מחומרים זולים ובכך יתאפשר לאותן נשים לקנות את הפדים הנחוצים. הסרט עוקב אחר הפרויקט שלו לקידום הנשים תוך העסקתם במפעלו ונסיונותיו להוריד את הטאבו סביב נושא הווסת בחברה ההודית. |
||
* "[[הקסדות הלבנות (סרט)|הקסדות הלבנות]]" - הסרט הזוכה של שנת [[2017]], שעוקב אחר שלושה מתנדבי ארגון ההגנה האזרחית הסורית, "[[ההגנה האזרחית הסורית|הקסדות הלבנות]]", שמנסים לעזור לאזרחים סורים שנקלעו ל[[מלחמת האזרחים בסוריה]] בערים עקובות מדם שבהן התושבים הותקפו שוב ושוב בידי המשטר הסורי ו[[המדינה האסלאמית]]. המתנדבים נכנסים לעיר בזמן הקרבות כדי לחלץ ולהציל את התושבים מגורל מר. במקביל, מצידו השני של המתרס, העלילה עוקבת גם אחרי שלושה חיילים סורים שמבצעים פעולות צבאיות בסוריה, ומראה את החלקים האנושיים שבצד של השלטון הסורי של [[בשאר אל-אסד]]. |
* "[[הקסדות הלבנות (סרט)|הקסדות הלבנות]]" - הסרט הזוכה של שנת [[2017]], שעוקב אחר שלושה מתנדבי ארגון ההגנה האזרחית הסורית, "[[ההגנה האזרחית הסורית|הקסדות הלבנות]]", שמנסים לעזור לאזרחים סורים שנקלעו ל[[מלחמת האזרחים בסוריה]] בערים עקובות מדם שבהן התושבים הותקפו שוב ושוב בידי המשטר הסורי ו[[המדינה האסלאמית]]. המתנדבים נכנסים לעיר בזמן הקרבות כדי לחלץ ולהציל את התושבים מגורל מר. במקביל, מצידו השני של המתרס, העלילה עוקבת גם אחרי שלושה חיילים סורים שמבצעים פעולות צבאיות בסוריה, ומראה את החלקים האנושיים שבצד של השלטון הסורי של [[בשאר אל-אסד]]. |
||
* "[[הכינור של ג'ו]]" - סרט שהיה מועמד לפרס בשנת 2017 ומתאר את ג'ו פיינגולד, [[ניצולי השואה|ניצול שואה]] בן 91, המתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את ה[[כינור]] שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה בעקבות מסירת הכינור. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי שבו שמעו מוזיקה קלאסית ומודרנית, והיא, בתם של [[הגירה|מהגרים]] שגדלה בבית חד הורי ב[[הברונקס|ברונקס]] שבניו יורק. "המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים", נכתב בתקציר הסרט. |
* "[[הכינור של ג'ו]]" - סרט שהיה מועמד לפרס בשנת 2017 ומתאר את ג'ו פיינגולד, [[ניצולי השואה|ניצול שואה]] בן 91, המתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את ה[[כינור]] שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה בעקבות מסירת הכינור. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי שבו שמעו מוזיקה קלאסית ומודרנית, והיא, בתם של [[הגירה|מהגרים]] שגדלה בבית חד הורי ב[[הברונקס|ברונקס]] שבניו יורק. "המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים", נכתב בתקציר הסרט. |
||
גרסה מ־15:51, 29 במאי 2021
 | |
| כרזת הסרט "פורשות כנפיים", אחד הבולטים מבין הזוכים בשנים האחרונות | |
| תיאור | פרס קולנועי |
|---|---|
| מיקום הטקס | לוס אנג'לס, קליפורניה |
| מדינה | ארצות הברית |
| הגוף המעניק | האקדמיה האמריקאית לקולנוע |
| תקופת הפרס | 1941–הווה (כ־83 שנים) |
|
oscars | |
פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר (באנגלית: Academy Award for Best Documentary Short Subject) הוא אחד מפרסי האוסקר המוענקים מדי שנה בארצות הברית על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר מוענק לסרט הדוקומנטרי הקצר שמבחר השופטים קבע כי הוא הטוב מבין כל המועמדים. הפרס ניתן לבמאי הסרט, וכיום המחזיקה בפרס זה מתוקף טקס פרסי האוסקר 2020 היא קרול דיזינגר. הענקת הפרס יוסדה בשנת 1941 כחלק מקבוצת הפרסים המקוריים בטקס.
זוכים לפי שנים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
| שנה | סרט זוכה | במאי זוכה | מועמדים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2020 | "Learning to Skateboard in a Warzone" | קרול דיזינג | "walk run cha-cha" | "in the absence" | "Life Overtakes Me" | "st. louis superman" |
| 2019 | "פורשות כנפיים" | ראיקא זהתאבחי | "Lifeboat" | "black sheep" | "שלב הסיום" | "a night at the garden" |
| 2018 | "Heaven is a traffic jam" | פרנק סטיפל | "knife skills" | "traffic stop" | "edith + eddie" | "(Heroin(e" |
| 2017 | "הקסדות הלבנות" | אורלנדו פון איינסידל | "watani: my homeland" | "הכינור של ג'ו" | "Extremis" | "4.1 Miles" |
| 2016 | "A Girl in the River: The Price of Forgiveness" | שרמין עובייד-צ'ינוי | "רוחות הרפאים של השואה" | "Body Team 12" | "Chau Beyond the Lines" | "Last Day of Freedom" |
סרטים בולטים
- "פורשות כנפיים" - סרט תיעודי קצר המתאר את מצבן הגרוע של נשים בהודו, אשר חוות וסת חודשית אך בחברה ההודית המסורתית הדבר מתקבל בהשפלה ולכן הן לא מסוגלות לקנות פדים מתאימים ונאלצות להשתמש בחפצים שונים על מנת לעצור את הדימום, המסכנים את בריאותן על בסיס חודשי: עלים, ממחטות משומשות, מפיות, דפים עפר וכל היוצא באלה. כדי לעזור לכל אותן נשים שאינן יכולות לקבל מענה בסיסי לצרכיהן החליט ארונצ'לם מורוגנאנטהם, מהנדס ויזם, ליצור מכונה שתייצר פדים מחומרים זולים ובכך יתאפשר לאותן נשים לקנות את הפדים הנחוצים. הסרט עוקב אחר הפרויקט שלו לקידום הנשים תוך העסקתם במפעלו ונסיונותיו להוריד את הטאבו סביב נושא הווסת בחברה ההודית.
- "הקסדות הלבנות" - הסרט הזוכה של שנת 2017, שעוקב אחר שלושה מתנדבי ארגון ההגנה האזרחית הסורית, "הקסדות הלבנות", שמנסים לעזור לאזרחים סורים שנקלעו למלחמת האזרחים בסוריה בערים עקובות מדם שבהן התושבים הותקפו שוב ושוב בידי המשטר הסורי והמדינה האסלאמית. המתנדבים נכנסים לעיר בזמן הקרבות כדי לחלץ ולהציל את התושבים מגורל מר. במקביל, מצידו השני של המתרס, העלילה עוקבת גם אחרי שלושה חיילים סורים שמבצעים פעולות צבאיות בסוריה, ומראה את החלקים האנושיים שבצד של השלטון הסורי של בשאר אל-אסד.
- "הכינור של ג'ו" - סרט שהיה מועמד לפרס בשנת 2017 ומתאר את ג'ו פיינגולד, ניצול שואה בן 91, המתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את הכינור שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה בעקבות מסירת הכינור. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי שבו שמעו מוזיקה קלאסית ומודרנית, והיא, בתם של מהגרים שגדלה בבית חד הורי בברונקס שבניו יורק. "המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים", נכתב בתקציר הסרט.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טקס פרסי האוסקר
