חיים לייבוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:28, 11 באוגוסט 2008

תבנית:שכתובחיים לייבוביץ אוהב ים ואדם, 'האיש שתפס את הירקון' (1973 - 1891). מחנך, ממייסדי אגודת יורדי ים זבולון ולימים הצי הימי העברי. מבוני שכונת תל נורדאו בתל אביב הקטנה, תעשיין ואיש ציבור.

בשנת 1922 ובמשך שנתיים לייבוביץ מראשוני שכונת תל-נורדאו, אותה עזר להקים ובשנת 1926 בן 37 הקים בה את ביתו. התל הבודד שנקרא על שם הוגה הדעות והמנהיג הציוני מקס נורדאו, השתרע והשקיף אל פני הים הפתוח לצד מערב כשמצידו המזרחי שכונת נורדיה, בצפונו שכונת פועלים ב' ובדרום כיכר מוגרבי.

בשנת 1928 בבוקרו של יום יצא לייבוביץ לאחת משחיותיו בים תל אביב הקטנה, מעבר לדיונות החול. בני נוער שחו סביבו ודיברו על התנועה החדשה המוקמת וכך נודע לו על פעילותו המיוחדת של 'המורה למתמטיקה' מאיר גורביץ בן ה-38. הוא התלהב מרעיון הקמת צי עברי באמצעות לימוד הנוער העברי את רזי הימאות, ומיד למחרת פנה וביקש מגורביץ להצטרף אליו ולדרכו ומאז שימש עזר כנגדו, ממדריך לימאות דרך מנכ"ל התנועה ועד לנשיאה.

לייבוביץ סייע לגורביץ להקים ולנהל את האגודה הימית הצעירה והיה חלק ממנה מימי התגבשותה כגרעין תלמידי גורביץ ולימינו. מגרעין תנועה זה יצאו ללמוד בחו"ל והפכו רבי חובלים עברים כמו: ישראלי(ישראליתן), (י) פודולי ואריה גרבנוב שכונה בפי חבריו ומוריו 'יורד ים'. לייבוביץ התגלה במהרה כבעל כשרון טבעי לניהול וארגון. שימש מנכ"ל "האגודה הימית" בנוסף להיותו תעשיין וסייע לנהל את ענייני האגודה הצעירה ואת בית הספר הימי-יומי 'נורמלי'.

בשנת 1930 זכה לייבוביץ לכינוי "האיש שתפס את הירקון", כשהירקון היה עדיין נחל 'מרוחק הרחק מעבר דיונות החול סביב תל אביב הקטנה. הוא האיש שהעתיק את פעילות התנועה הימית העברית הראשונה בארץ ישראל 'מחוף הים הסוער למים רגועים'. שנתיים נעדר גורביץ מהארץ. יצא בשליחות היישוב וועדת המים ללמוד על ניצול הים במחלקת החקלאות והדיג של ממשלת ארצות הברית. בשנת 1930 חזר עם תובנה ברורה שמוסדות היישוב לא יביאו להשגת מטרתו והסב שם "האגודה הימית" 'זבולון', ל"אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל". מאותו יום פעלה התנועה במקום "ועדת המים" שהקים בשנת 1918 כסניף הימים של תנועת העבודה המאוגדת", וקבע לאגודה את אותן מטרות להקמת צי עברי.

בשנת 1931 רכש לייבוביץ בית חרושת ליצור שמן שנוסד בשנת 1909 בתל אביב והפכו למותג הידוע "עץ הזית". מפעלו פיתח לראשונה בעולם נוסחה שפירסמה שמן כנקי, שמן CD. בערוב ימיו שמח כשמוזג מפעלו עם מתחרהו הגדול, מפעלי 'שמן' חיפה יצירתם של נחום וילבוש ואחיו גדליהו מחלוצי התעשיינים בארץ ישראל.

לייבוביץ היה זה 'שבחרה' הגבירה הנרייטה דיאמונד לייצג בארץ ולנהל את כספי התרומות שאספה עבור בית הספר הימי זבולון והתנועה הימית. הוא אכן נחשב כנאמנה שנים רבות.

עד שנת 1946 במשך 18 שנה, לייבוביץ פיתח עם גורביץ את סניפי זבולון בארץ ובעולם ושימש מנכ"ל אגודת יורדי ים זבולון משנת (1928) לצד עמנואל טובים שהצטרף אל השניים כצעיר בן 31. גורביץ איש ההנהלה אך עוסק בעיקר בפיתוח תחום הדיג העברי, במקביל ללימוד תלמידי ימאות על אניות דיג. לייבוביץ עסק בפעילות ניהול, יחסי ציבור וגיוס הון בארץ ובעולם. כשעשה לביתו, המשיך עזר ותמך בכל מאודו תוך טיפול בעסקיו הפרטיים, ייצור שמן. כאיש אמונה הקרוב של הנרייטה דיאמונד ניצח בשנת 1963 על הקמת "בית זבולון".

בניין דו קומתי על גדתו הדרומית של נחל הירקון סמוך ליציאה מהנחל אל הים הפתוח. הבניין נבנה בכספי צוואתה של דיאמונד שהקדישה את חייה לימאות עברית ובסיוע תרומת בנה. "בית זבולון" עומד על תילו ברחוב אוסישקין 9 תל אביב ומשמש את האגודה ותנועות נוער נוספות.

בשנת 1963 שב לייבוביץ לפעילות אינטנסיבית באגודה מניהולה התרחק למספר שנים כשנאלץ לעשות לביתו. הוא חזר לשמש בה נשיא עד לפטירתו ב-5 לאוגוסט שנת 1973. כל השנים ידע לייבוביץ לנהל את התנועה ולאפשר לעמנואל טובים לנהל את פעילותה בשטח. טובים גויס על ידי גורביץ 'במטרה לחנך ימאים בקפדנות ובמדים כארגון חצי צבאי' ואכן הצליח להביא למאות חניכים ובוגרים שתרומתם לתקומת מדינת ישראל ולחוסנה בים נחקק בהסטוריה הימית של מדינת ישראל.

לייבוביץ הקים עם גורביץ וטובים את בית הספר הימי זבולון 'היומי הנורמלי', כפי שקרא לו גורביץ מאז החל נסיונותיו להגשים את חזון הצי העברי בארץ ישראל, כבר בשנת 1914. הוא הקים עם טובים גם "בית ספר ערב" של 'זבולון' ומאוחר יותר הרחיב את פעילות מועדון השיט העממי שהקים גורביץ בשם "קלוב זבולון" והפכו ל"מועדון שייט וספורט", הגם שבניגוד לדעתו של גורביץ שהתרכז בכל עוצמתו 'בבית ספר יומי נורמלי'.

גם בתקופות הכלכליות הקשות מאוד שעבר, לא זנח לייבוביץ מעולם את צרכי חניכי האגודה.

מיום 1 פברואר 1950 עת נפטר גורביץ בן ה-60 ובוודאי במותו הפתאומי של המהנדס עמנואל טובים בן ה-52 בתאונת דרכים רק חודש אחריו (1 מרץ 1950), איבדה זבולון שתי דמויות שהותירו את האגודה הימית לפעיליה, כאשר שני 'עמודי התמך' חסרים, החל השינוי. בית הספר הימי הפך לבית ספר לימאות וספורט השיט. האגודה פעלה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך שקבע כי תלמידי ישראל מכתות ד' חייבים בלימודי שחיה ובכתות ה'-ז' בלימודי ימאות, תאוריה ומעשית ו12,000 תלמידי ישראל למדו את רזי הימאות והשיט. תוך כתריסר שנים בית הספר הימי זבולון חדל להתקיים. במקומו נותרה פעילות סניפים כתנועת ימית לנוער וכמועדוני שיט וספורט. לייבוביץ עוד זכה לראות בהישג שונה של התנועה הימית שבנה ואהב, באלופי העולם הראשונים של מדינת ישראל.

בשנת 1969, הזבולונים צפניה כרמל ולידיה לזרוב בדגם סנפיר(420). שניים שהחלו פעילותם בשנת במועדון זבולון בת ים בשנת 1955 בהיותם בני 13-14.

בית האגודה הימית של זבולון

ביתה של האגודה תמיד היה עניינו ואחריותו של לייבוביץ. ראשית בחדר שכור בבית ספר, לאחר מכן בצריף הציידים "נמרוד" שלשפת הים. משם, עבר לרחוב הירקון ליד "הבית האדום" מאחוריו, ולמגרש שאחרי 'הבית האדום', שם נבנה המבנה הראשון ע"י הזבולונים. לבסוף לבית סירות דו קומתי של זבולון במגרש, בו עומד כיום "בית זבולון", בניין דו קומתי ברחוב אוסישקין 9 תל אביב.

לייבוביץ הקים משפחה ותעשיה לתפארת. עד יומו האחרון עבד בתעשייה ואף הוצע לו במיזוג מפעלי השמן לשמש נשיא. הוא גר בבית שבנה ברחוב הירקון בתל אביב, ממנו אהב לרדת לים לשחיה. כך גם בתריסר שנות אלמנותו, שיחק עם נכדיו בגאווה, לבדו מאז נפטרה אהובתו אם ילדיו 'סבתא' רחל.

לקריאה נוספת

"היקיצה הימית", ד"ר מאיר גורביץ, 19 מאי 1937
"50 שנה לזבולון" פורסם בספטמבר 1978, מאת הד"ר י.צייטלין, בוצר אהרון ו...

קישור חיצוני

[1] 'מתחת לעץ הזית' מאת שמואל ורשבסקי, אתר עתון הארץ -->

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{שכתוב}}'''חיים לייבוביץ''' אוהב ים ואדם, 'האיש שתפס את הירקון' (1973 - 1891).
-{{שכתוב}}
-'''חיים לייבוביץ''' אוהב ים ואדם, 'האיש שתפס את הירקון' (1973 - 1891).
 מחנך, ממייסדי [[אגודת יורדי ים זבולון]] ולימים הצי הימי העברי. מבוני [[שכונת תל נורדאו]] בתל אביב הקטנה, תעשיין ואיש ציבור.
@@ שורה 10: / שורה 9: @@
 בשנת [[1930]] זכה לייבוביץ לכינוי "האיש שתפס את הירקון", כשהירקון היה עדיין נחל 'מרוחק הרחק מעבר דיונות החול סביב תל אביב הקטנה. הוא האיש שהעתיק את פעילות התנועה הימית העברית הראשונה בארץ ישראל 'מחוף הים הסוער למים רגועים'. שנתיים נעדר גורביץ מהארץ. יצא בשליחות היישוב ו[[ועדת המים]] ללמוד על ניצול הים במחלקת החקלאות וה[[דיג]] של ממשלת ארצות הברית. בשנת [[1930]] חזר עם תובנה ברורה שמוסדות היישוב לא יביאו להשגת מטרתו והסב שם "האגודה הימית" 'זבולון', ל"אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל". מאותו יום פעלה התנועה במקום "[[ועדת המים]]" שהקים בשנת [[1918]] כ[[סניף הימים]] של [[תנועת העבודה]] המאוגדת", וקבע לאגודה את אותן מטרות להקמת צי עברי.
+בשנת [[1931]] רכש לייבוביץ בית חרושת ליצור [[שמן "עץ הזית"|שמן]] שנוסד בשנת 1909 ב[[תל אביב]] והפכו למותג הידוע "עץ הזית". מפעלו פיתח לראשונה בעולם נוסחה שפירסמה שמן כנקי, שמן CD. בערוב ימיו שמח כשמוזג מפעלו עם מתחרהו הגדול, מפעלי 'שמן' חיפה יצירתם של [[נחום וילבוש]] ואחיו גדליהו מחלוצי התעשיינים בארץ ישראל.
 לייבוביץ היה זה 'שבחרה' הגבירה [[הנרייטה דיאמונד]] לייצג בארץ ולנהל את כספי התרומות שאספה עבור [[בית הספר הימי זבולון]] והתנועה הימית. הוא אכן נחשב כנאמנה שנים רבות.
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 לייבוביץ הקים עם גורביץ וטובים את בית הספר הימי זבולון 'היומי הנורמלי', כפי שקרא לו גורביץ מאז החל נסיונותיו להגשים את חזון הצי העברי בארץ ישראל, כבר בשנת 1914. הוא הקים עם טובים גם "בית ספר ערב" של 'זבולון' ומאוחר יותר הרחיב את פעילות מועדון השיט העממי שהקים גורביץ בשם "קלוב זבולון" והפכו ל"מועדון שייט וספורט", הגם שבניגוד לדעתו של גורביץ שהתרכז בכל עוצמתו 'בבית ספר יומי נורמלי'.
-גם בתקופות הכלכליות הקשות מאוד שעבר, לא זנח לייבוביץ מעולם את צרכי חניכי האגודה. מיום 1 פברואר [[1950]] עת נפטר גורביץ בן ה-60 ובוודאי במותו הפתאומי של המהנדס עמנואל טובים בן ה-52 בתאונת דרכים חודש אחריו (ב-1 מרץ 1950), איבדה זבולון שתי דמויות שהותירו את האגודה הימית לפעיליה, כאשר שני 'עמודי התמך' חסרים, החל השינוי.
+גם בתקופות הכלכליות הקשות מאוד שעבר, לא זנח לייבוביץ מעולם את צרכי חניכי האגודה.
-בית הספר הימי הפך לבית ספר לימאות וספורט השיט. האגודה פעלה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך שקבע כי תלמידי ישראל מכתות ד' חייבים בלימודי שחיה ובכתות ה'-ז' בלימודי ימאות, תאוריה ומעשית ו12,000 תלמידי ישראל למדו את רזי הימאות והשיט. תוך כתריסר שנים בית הספר הימי זבולון חדל להתקיים. במקומו נותרה פעילות סניפים כתנועת ימית לנוער וכמועדוני שיט וספורט. לייבוביץ עוד זכה לראות בהישג שונה של התנועה הימית שבנה ואהב, באלופי העולם הראשונים של מדינת ישראל.
+מיום [[1 פברואר 1950]] עת נפטר גורביץ בן ה-60 ובוודאי במותו הפתאומי של המהנדס עמנואל טובים בן ה-52 בתאונת דרכים רק חודש אחריו (1 מרץ 1950), איבדה זבולון שתי דמויות שהותירו את האגודה הימית לפעיליה, כאשר שני 'עמודי התמך' חסרים, החל השינוי. בית הספר הימי הפך לבית ספר לימאות וספורט השיט. האגודה פעלה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך שקבע כי תלמידי ישראל מכתות ד' חייבים בלימודי שחיה ובכתות ה'-ז' בלימודי ימאות, תאוריה ומעשית ו12,000 תלמידי ישראל למדו את רזי הימאות והשיט. תוך כתריסר שנים בית הספר הימי זבולון חדל להתקיים. במקומו נותרה פעילות סניפים כתנועת ימית לנוער וכמועדוני שיט וספורט. לייבוביץ עוד זכה לראות בהישג שונה של התנועה הימית שבנה ואהב, באלופי העולם הראשונים של מדינת ישראל.
 בשנת [[1969]], הזבולונים [[צפניה כרמל]] ו[[לידיה לזרוב]] בדגם סנפיר(420). שניים שהחלו פעילותם בשנת במועדון זבולון בת ים בשנת [[ 1955]] בהיותם בני 13-14.
@@ שורה 30: / שורה 31: @@
 ביתה של האגודה תמיד היה עניינו ואחריותו של לייבוביץ. ראשית בחדר שכור בבית ספר, לאחר מכן בצריף הציידים "נמרוד" שלשפת הים. משם, עבר לרחוב הירקון ליד "[[הבית האדום]]" מאחוריו, ולמגרש שאחרי 'הבית האדום', שם נבנה המבנה הראשון ע"י הזבולונים. לבסוף לבית סירות דו קומתי של זבולון במגרש, בו עומד כיום "בית זבולון", בניין דו קומתי ברחוב אוסישקין 9 תל אביב.
-לייבוביץ הקים משפחה ותעשיה לתפארת. עד יומו האחרון גר בביתו שבנה ברחוב הירקון בתל אביב, ממנו אהב לרדת לים לשחיה. כך גם בתריסר שנות אלמנותו, שיחק בגאווה עם נכדיו לבדו מאז נפטרה אהובתו אם ילדיו, 'סבתא' רחל.
+לייבוביץ הקים משפחה ותעשיה לתפארת. עד יומו האחרון עבד בתעשייה ואף הוצע לו במיזוג מפעלי השמן לשמש נשיא. הוא גר בבית שבנה ברחוב הירקון בתל אביב, ממנו אהב לרדת לים לשחיה. כך גם בתריסר שנות אלמנותו, שיחק עם נכדיו בגאווה, לבדו מאז נפטרה אהובתו אם ילדיו 'סבתא' רחל.