הבית האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבית האדום
הבית האדום.jpg
הבית האדום בשנות ה-20
מידע על המבנה
סוג מבנה ציבורי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק שנות ה־70 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון האקלקטי
קואורדינטות 32°04′55″N 34°46′05″E / 32.081972222222°N 34.768111111111°E / 32.081972222222; 34.768111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הבית האדום מימין, (מאי 1934). משמאל, בית הספר הימי זבולון, בית הספר הימי הראשון בא"י. תחתיו, חוף זבולון.

הבית האדום עמד מעל חוף גורדון בתל אביב, ברחוב הירקון 123 במקום בו עומד כיום מלון שרתון. הבית שימש את מועצת פועלי תל אביב ויפו, את מרכז הנוער העובד ואת מרכז גורדוניה, מאוחר יותר שימש את ארגון "ההגנה" בפעילות ההעפלה. מראשית 1948 ועד 19 במאי שימש הבית כמשכנו של מטכ"ל ההגנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית נבנה בשנים 19231926 על ידי פלוגת תל אביב של גדוד העבודה בסגנון האקלקטי שאפיין את התקופה וקירותיו נצבעו אדמדם, צבעה המייצג של האידאולוגיה הסוציאליסטית ומכאן שמו. הבית שימש מועדון אליו נהגו הפועלים להגיע בשעות הערב ובחוף הים שתחתיו היו שרים ורוקדים. בשנת 1936 הוקם בבית חדר העיון על שם נחמן סירקין[1] והועבר אליו ארכיון העבודה שביחד תפסו קומה שלמה. לידם שכן בבניין מטה הנוער העובד[2].

החל משנות ה-30 השתמשה "ההגנה" בבניין לפיקוד על פעולות ההעפלה, מתחת לאפם של שלטונות המנדט הבריטי. תחת מסווה של מועדון פועלים, הצליחו חברי "ההגנה" לאפשר למעפילים לעלות אל החוף בנקודה זו ולהסתירם בתוך המוני הפועלים החוגגים ובליווי הרעש, אשר הקשה על הבריטים באיתורם. הבית שימש את ההגנה גם לאיתות לספינות המעפילים המתקרבות אל החוף. ב-1939 הגיעו לחוף גורדון למרגלות הבית האדום אניות המעפילים פאריטה וטייגר היל.

בסוף 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה התמקם במבנה מטה של הצבא הבריטי ואף בית סוהר של המשטרה הבריטית, וארכיון העבודה וחדרי העיון על שם נחמן סירקין גלו למקומות אחרים.

לאחר המלחמה ועד הקמת המדינה שב הבית האדום לפעול בשירות מפעל העפלה. במקביל לפעילות מועצת הפועלים, גם מטה הפלמ"ח עבר אל הבית מקיבוץ מזרע בעקבות השבת השחורה. בעקבות החרמת מבנה ארכיון העבודה ברחוב מקווה ישראל על ידי השלטונות הבריטים בפברואר 1947, הושבו הארכיון וחדרי העיון על שם נחמן סירקין לבית האדום[3][4]. ב-1947 גם עברה אליו מפקדת ההגנה, ובסוף אותה שנה הורה דוד בן-גוריון גם על העברת המטה הכללי אל הבית האדום. שלושה חודשים לאחר מכן גם עברה אליו לשכת הגיוס של ההגנה. הבית הופקע לצורכי ביטחון וחדרי העיון על שם נחמן סירקין גלו פעם נוספת לבית הספר של פעילי ההסתדרות[5].

בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נהג בן-גוריון, שהתגורר לא הרחק מן המקום (בבית בן-גוריון) להתכנס בבית זה עם מנהיגים צבאיים כגון יעקב דורי, צבי איילון, ישראל גלילי, יגאל ידין לצורך עריכת תוכניות מלחמה (כמו תוכנית ד'). ארבעה ימים לאחר הכרזת המדינה עבר המטכ"ל לגבעת החלמה ברמת גן. בתקופת המדינה ולאחר הקמת צה"ל עברו מן הבניין הגופים שישבו בו. בבניין מוקמה מפקדת יחידת האזנה של צה"ל ובמשך תקופה קצרה שימש גם את משרד החוץ. בשנות ה-50 הוא שימש את איחוד הקיבוצים.

בשנות ה-70 נהרס המבנה ובמקומו נבנה מלון שרתון תל אביב אשר משכנו הישן היה בקצה המערבי של שדרות נורדאו.

עיריית תל אביב הציבה במקום שני לוחות זיכרון - לבית האדום ולגדוד העבודה שאנשיו בנו אותו.

שלטי זיכרון לבית האדום ולגדוד העבודה, ליד מלון שרתון בתל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]