יום שישי השחור (1978) – הבדלי גרסאות
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
טוסברהינדי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
התגובה ה[[אלימות|אלימה]] של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה [[שביתה]] כללית בחודש [[אוקטובר]]. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית ה[[נפט]] באיראן, שהיתה חשובה מאד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, היתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה הופל משטרו של השאה וה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]] תפס את השלטון. |
התגובה ה[[אלימות|אלימה]] של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה [[שביתה]] כללית בחודש [[אוקטובר]]. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית ה[[נפט]] באיראן, שהיתה חשובה מאד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, היתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה הופל משטרו של השאה וה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]] תפס את השלטון. |
||
==לאחר |
==לאחר המהפכה== |
||
עם סיום |
עם סיום המהפכה, שונה שם הכיכר בה התרחש האירוע ל"כיכר ה[[שאהיד]]ים" (میدان الشهداء). בדוחות רשמיים שפורסמו לאחר סיום המהפכה נכתב כי ביום שישי השחור נהרגו ונפצעו 15,000 איש. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו על ידי מכוני מחקר, עולה כי בכיכר עצמה נהרגו 64 איש בלבד, וברחבי העיר נהרגו באותו היום 24 איש נוספים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון. |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־01:17, 16 באוקטובר 2008
יום שישי השחור הוא הכינוי שניתן לתאריך 8 בספטמבר 1978 (על פי לוח השנה הפרסי: 17 בחודש شهریور, 1357), במהלכו נורו מפגינים על ידי כוחות ביטחון איראניים בכיכר ז'אלה שבטהראן, בירת איראן. יום זה הוגדר ברבות השנים כאירוע מכונן במהפכה האיראנית, והוא הוריד לטמיון כל תקווה לפשרה בין תנועות המחאה לבין משטר השאה[1].
מאורעות היום
עם החרפת ההתנגדות לשלטון השאה באיראן במהלך 1978, ממשלת איראן הכריזה על משטר צבאי בשטח המדינה. ב-8 בספטמבר באותה השנה נערכה הפגנת ענק בעיר הבירה טהראן. על פי עדויות של גורמים אנטי-ממשלתיים, צבא איראן עשה שימוש בכוח רב, שכלל טנקים ומסוקי קרב, על מנת לפזר את קהל המפגינים. גורמי אופוזיציה ועיתונאים מערביים דיווחו כי צבא איראן ביצע טבח במפגינים, והדיווחים אודות מניין ההרוגים נעו בין 95 ל-3,000 נפש[2][3][4] . הנהגת איראן, מצידה, דיווחה בעקבות האירוע כי "אלפים נטבחו בידי כוחות ציוניים"[5] (כך כונו מתנגדי המשטר באותם ימים על ידי גורמי שלטון).
ההשלכות
התגובה האלימה של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה שביתה כללית בחודש אוקטובר. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית הנפט באיראן, שהיתה חשובה מאד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, היתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה הופל משטרו של השאה והאייתוללה רוחאללה ח'ומייני תפס את השלטון.
לאחר המהפכה
עם סיום המהפכה, שונה שם הכיכר בה התרחש האירוע ל"כיכר השאהידים" (میدان الشهداء). בדוחות רשמיים שפורסמו לאחר סיום המהפכה נכתב כי ביום שישי השחור נהרגו ונפצעו 15,000 איש. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו על ידי מכוני מחקר, עולה כי בכיכר עצמה נהרגו 64 איש בלבד, וברחבי העיר נהרגו באותו היום 24 איש נוספים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון.
הערות שוליים
- ^ Abrahamian, Ervand, History of Modern Iran, Cambridge University Press, 2008, p.160-1
- ^ http://www.emadbaghi.com/en/archives/000592.php#more
- ^ http://encarta.msn.com/encyclopedia_761588431/Islamic_Revolution_of_Iran.html
- ^ http://www.internews.org/visavis/BTVPages/Theislamicrevolution.html#Black_Friday
- ^ Taheri, The Spirit of Allah (1985), p. 223.