בית השבעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:23, 13 ביולי 2010

בית השבעה הוא כינוי לבניין שנמצא בכפר הערבי בית חנינא מצפון לירושלים, בו התיישבו שבע משפחות ב-1968. ההתיישבות נחשבת לאחת ההתנחלויות הראשונות שהוקמו ביהודה ושומרון.

בערב חג השבועות בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש מזרח ירושלים ואזור יהודה ושומרון על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, איתרו את המבנה שבע משפחות מיוצאי הארגונים ברית החשמונאים ולח"י. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"^[1], שמה הקודם של שכונת נווה יעקב שתושביו נאלצו לנוטשו במלחמת השחרור. המשפחות רכשו את המבנה והתיישבו בו.

בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.^[2]

דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה^[3], וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם שמעון ברמץ, שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".^[1]

במבנה ממשיכות כיום להתגורר מספר משפחות, בהם עזרא יכין, ויעל בן דב אלמנתו של שבתי בן דב.

הערות שוליים

^ ¹ ² שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg
^ מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20
^ יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7

[ברמץ-1] ¹ ² שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg

[2] מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20

[3] יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''בית השבעה''' הוא כינוי ל[[בניין]] שנמצא בכפר הערבי [[בית חנינא]] מצפון ל[[ירושלים]], בו התיישבו שבע משפחות ב-[[1968]]. ההתיישבות נחשבת לאחת ה[[התנחלות|התנחלויות]] הראשונות שהוקמו ב[[יהודה ושומרון]].
-בערב [[חג השבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה שבע משפחות מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שננטשה במלחמת השחרור. המשפחות השיגו בעלות על המבנה והתיישבו בו.
+בערב [[חג השבועות]] בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש [[מזרח ירושלים]] ואזור יהודה ושומרון על ידי [[ישראל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], איתרו את המבנה שבע משפחות מיוצאי הארגונים [[ברית החשמונאים]] ו[[לח"י]]. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"{{הערה|שם=ברמץ|שרה ברנע, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/851/592.html סוף עונת החשמונאים], 9 בפברואר 2009, אתר [[nrg]]}}, שמה הקודם של שכונת [[נווה יעקב]] שתושביו נאלצו לנוטשו ב[[מלחמת השחרור]]. המשפחות רכשו את המבנה והתיישבו בו.
 בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.{{הערה|1=מתוך [http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=336&CategoryID=120&Page=1 דברים לזכרה של רחל ענבר], מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20}}
-דיירי הבית לא סבלו כמעט מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה{{הערה|יואל יעקבי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7044/4 חשמונאים בזמן הזה], 6 בדצמבר 2007, אתר [[ערוץ 7]]}}, וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם [[שמעון ברמץ]], שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".{{הערה|שם=ברמץ}}
+דיירי הבית כמעט ולא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה{{הערה|יואל יעקבי, [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7044/4 חשמונאים בזמן הזה], 6 בדצמבר 2007, אתר [[ערוץ 7]]}}, וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם [[שמעון ברמץ]], שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".{{הערה|שם=ברמץ}}
-במבנה ממשיכות כיום להתגורר מספר משפחות, בהם [[עזרא יכין]], יוצא לח"י, סופר ומרצה.
+במבנה ממשיכות כיום להתגורר מספר משפחות, בהם [[עזרא יכין]], ו[[יעל בן דב]] אלמנתו של [[שבתי בן דב]].
 ==הערות שוליים==