שבתי בן דב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבתי בן דב
אין תמונה חופשית
לידה 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1978 (בגיל 54 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שבתי בן דב (31 במאי 1924 - 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י והוגה דעות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבתי בן דב נולד בווילנה שבליטא בשנת 1924. הוא עלה לארץ ישראל עם אמו בשנת 1935 ולמד בבית הספר התיכוני למסחר; אביו נפטר לפני כן. כנער הצטרף למחתרת לח"י כדי להילחם בשלטון המנדט הבריטי, וכשהיה בן שמונה עשרה כבר היה אסיר. ישב במאסר בכלא עכו, בלטרון במזרע, באריתריאה, בסודאן, בקניה ובעתלית. הוא שוחרר רק עם קום מדינת ישראל ולחם לשחרור הנגב בגדוד 89 של צה"ל.

בשנות מאסרו העמיק והרחיב בן דב את השכלתו הכללית, אך רק כאשר למד משפטים ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, בתחילת שנות ה-50, חל מִפנה עמוק באישיותו והוא עבר לעסוק באינטנסיביות, בהגיון ובשיטה המשפטית של תורת ישראל; בחודשים ספורים למד אז את מסכתות סדר נזיקין בתלמוד הבבלי.

בשנת תשכ"ז שימש עוזר בכיר במחלקת חקיקה אצל היועץ המשפטי לממשלה[1].

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה הראשונה שכתב – מכוח התוודעותו אל עולמה של היהדות – היא: "הקדמות לחירות המחשבה העברית" (בהוצאת סולם, ה'תשי"ג, 1953), לאחר מכן כתב במשך חמש שנים את ספרו העיקרי: "גאולת ישראל במשבר המדינה", אשר הכנתו הסתיימה בראשית שנת ה'תשי"ח (1957) והוא ראה אור ב"הוצאת המתמיד", (ה'תש"ך, 1960).

שלושה חלקים בספרו זה: "שורשים ציוניים", "משבר המדינה" (משבר המצמית, לשיטתו, כל אפשרות של התקדמות לגאולה), ולבסוף – "המוצָא". בפרק אחרון זה מצביע בן דב על הדרך "להבראת האומה מניוונה התרבותי ולחילוצה מן החול הטובעני אל תנופת הקודש, לשחרור ארצי ורוחני. שחרור אשר יעלה את העם היהודי אל אופקיה של מלכות ישראל היעודה, הראויה לבוא, החבויה עדיין עמוק בשכבות מי-התהום של התודעה".

בן דב המשיך ופיתח את שיטתו זו במשך שלושה עשורים של כתיבה אינטנסיבית. יותר משלושים חיבורים יצאו מתחת ידו, מקצתם בהיקף של ספרים.

זוויות המבט בכתיבתו משתנות: בחלק מהמקומות מוצגת שיטתו לאור ניתוח דברי ימי בית שני ולעיתים לאור ניתוח תולדות הציונות, לעיתים מבחינה מדינית ביטחונית וכלכלית ולעיתים מבחינה משפטית או אמנותית, לעיתים נדון סיבוכה של היהדות בפילוסופיה ובקבלה ולעיתים נדון סיבוכה בתרבות אירופה.

בשבט ה'תשס"ז הופיעו כל כתבי שבתי בן דב בהוצאת "סולמות" ובעריכתו של יהודה עציון.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבורים מסודרים על פי סדר הופעתם במהדורת "כל כתבי שבתי בן דב".

  • מהלך חיי (אוטוביוגרפיה)
  • הדיאלקטיקה של קליטת העלייה
  • המפלגות, המדינה והפורשים
  • משורר-מגשים [על ספר שיריו של יאיר]
  • "יום העצמאות" במסכת הזמן
  • אל הסטודנט
  • הקדמות לחירות המחשבה העברית
  • על האמת והדוֹגמה בתורת ישראל
  • נבואה ומסורת בַּגאולה
  • הברית בין הקברים – היא מגילת-ספר עיכול הזוועה
  • בסימן החיים במעורטל
  • דינא דמלכותא דינא [קטעים מעבודת הגמר באוניברסיטה]
  • גאולת ישראל במשבר המדינה
  • במעלות גאולה
  • דבר לַגויים
  • על דוקטורים וישיבה צבאית
  • הרהורים בלתי-מעשיים על הצטרפותנו לַ'שוק המשותף'
  • "המשפט העברי" ומדינת ישראל
  • מה לעשות?
  • דינו של הר הבית מן הזמן הזה אל הבא
  • אחר המלחמה של ששת הימים
  • מניצחון ששת הימים ולהבא
  • על יום העצמאות, יום הזיכרון וצומות החורבן
  • למלחמת תרבות
  • קווי יסוד לשלום עם הערבים
  • על תכנון ירושלים
  • מלחמת יום הכיפורים: סיכום ביניים – הערכות וסיכויים
  • הצעה לא-רוויזיוניסטית לתנועת הפועלים
  • התקדמות ורומנטיקה על-פי תורת ישראל
  • על אמנות ותרבות ותורת ישראל
  • לאחדות ההיסטוריה של העם וארצו
  • הפשרה והפשר ההיסטורי של בית שני
  • על דברי ימי ישראל – עיונים מן ההיקף ובַתוכן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שנתון הממשלה" תשכ"ז עמוד 268