סטיבן אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן אדלר
Steven Adler
סטיבן אדלר, 2012
סטיבן אדלר, 2012
לידה 22 בינואר 1965 (בן 59)
קליבלנד, אוהיו
שם לידה מייקל קולטי
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1982
עיסוק מוזיקאי וכותב שירים
סוגה הארד רוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה תופים
חברת תקליטים גפן רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.adlersappetite.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן אדלר (באנגלית: Steven Adler; נולד ב-22 בינואר 1965) הוא מוזיקאי יהודי-אמריקאי. התפרסם כמתופף של להקת ההארד רוק Guns N' Roses, איתה הגיע להצלחה בינלאומית בסוף שנות ה-80[1]. אדלר פוטר מהלהקה בעקבות התמכרותו להירואין בשנת 1990, בעקבות פיטוריו הקים מחדש את להקתו הישנה Road Crew.

בתחילת המאה ה-21 תופף בלהקה Adler's Appetite, לה היה שותף בהקמתה בשנת 2003. משנת 2012 מתופף אדלר בלהקתו Adler. בשנת 2016 הופיע אדלר כאורח בסיבוב הופעותיה המחודש של להקת Guns N' Roses, אליה חזרו סלאש ודאף מק'אגן.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו (1984–1965)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלר נולד בשם מייקל קולטי (באנגלית: Michael Coletti) בקליבלנד, אוהיו לאבא יהודי-איטלקי-אמריקאי ואמא יהודייה.

לאחר שאביו עזב את המשפחה, עבר עם אמו ללוס אנג'לס, קליפורניה. שמו המקורי נקרא על שמו של אביו, הוא שונה לסטיבן לאחר מכן בהתאם לאמונה היהודית האוסרת קריאת בשם על אדם אחר אשר עדיין חי. מאוחר יותר לקח את שם המשפחה אדלר מנישואי אמו למלווין אדלר. יש לו אח מבוגר בשם קני, ואח למחצה צעיר יותר בשם ג'יימי. אדלר גדל בעמק סן פרננדו עד גיל 13, כאשר נשלח לחיות עם סבו וסבתו בהוליווד בשל התנהגותו הרעה. בחטיבת הביניים התיידד אדלר עם סול הדסון, שנודע מאוחר יותר בשם סלאש. הם נפגשו כאשר אדלר ביצע תאונת סקייטבורד וסלאש עצר לעזור לו. אחרי כיתה ט' חזר אדלר לבית הוריו בעמק עד לסוף התיכון, שבמהלכו למד לנגן בתופים.

לאחר חזרתו להוליווד ב-1983, נבחן אדלר לאודישנים למועדון. לאחר שנכשל בו, הקים את הלהקה Road Crew - עם חבר ילדותו סלאש, אליה הצטרף דאף מק'גאגן. סלאש פירק את הלהקה בשל חוסר יכולתם למצוא סולן הולם, כמו גם בעקבות עצלותו של אדלר בהשוואה לעצמו ולמקגאן. מאוחר יותר הצטרף אדלר ללהקה מקומית בשם Hollywood Rose, בהשתתפות הזמר אקסל רוז והגיטריסט איזי סטראדלין.

גאנז אנד רוזס (1990–1985)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1985, הצטרף אדלר ללהקת Guns N' Roses, אשר נוסדה על ידי אקסל רוז, איזי סטרדלין, וכמה מחברי להקת L.A. Guns. חבריו מלהקתו הקודמת Road Crew - סלאש ודאף מקגאגן, השלימו את הרכב הלהקה. תחילה ניגנה הלהקה במועדוני לילה ומאוחר יותר עברה לנגן בהופעות גדולות יותר, במהלך 1985 ו-1986. לאחר שכמה וכמה חברות תקליטים גדולות עקבו אחר הלהקה, לבסוף חתמו Guns N' Roses עם גפן רקורדס במרץ 1986.

ביולי 1987 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה Appetite for Destruction, אשר זכה להצלחה גדולה ומכר כ-28 מיליון עותקים ברחבי העולם (מתוכם 18 מיליון בארצות הברית בלבד, דבר אשר הפך את האלבום לאלבום הבכורה הנמכר ביותר אי-פעם בארצות הברית). במהלך סיבוב הופעות של הלהקה עם אליס קופר, השתכר אדלר ושבר את ידו לאחר שחבט בפנס רחוב בעקבות קטטה בבר. בעקבות זאת הוחלף לכמה הופעות עד אשר החלים.

אדלר גאה ביהדותו דבר זה התבטא בבקשתו שלא לשים את ראשו על עטיפת האלבום Appetite for Destruction שכללה צלב נוצרי.

אדלר נעדר בשנית מהלהקה במהלך הופעתה בטקס פרסי מוזיקה אמריקאי בשנת 1989, לטענתו - בגלל שחלה בשפעת. מאוחר יותר נחשף כי אדלר לא חלה, אלא היה מצוי בתוכנית לשיקום מסמים. באוקטובר 1989, איים אקסל רוז לעזוב את הלהקה אם חברי הלהקה לא יפסיקו להשתמש בסמים - או במילים אחרות - "dancing with Mr. Brownstone" - ציטוט משיר של הלהקה באותו השם אשר עוסק בשימוש בהירואין. אף-על פי שהבטיח לנקות עצמו מהסמים, המשיך אדלר להיאבק בהתמכרותו - ממנה לא התאושש, אלא רק שנים אחרי. בעקבות זאת, פוטר אדלר מהלהקה בתחילת שנת 1990. התמכרותו הייתה כה חמורה, שבמהלך הקלטת השיר "Civil War" לא הצליח אדלר לנגן, אפילו אחרי 20 ניסיונות. אדלר הוחלף במתופף מאט סורום, אשר ניגן קודם לכן בלהקה The Cult.

קריירה לאחר גאנז אנד רוזס (1990-2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את גאנז אנד רוזס, הקים את להקת Road Crew בהרכב חדש והספיק להקליט איתם אלבום - אך לאור בעיותיו המתמשכות של אדלר עם הסמים הלהקה פורקה.

שנה לאחר פיטוריו, ביולי 1991, הגיש אדלר תביעה נגד חברי להקתו לשעבר Guns N' Roses, בטענה שפוטר כי התרופה שלקח נגד אופיום פגעה בכושר הריכוז שלו. אדלר טען גם כי חבריו ללהקה בעצם רצו לסלקו, לכן נאמר לו בזמנו בלהקה כי בכל פעם שישתמש בסמים - יצטרך לשלם 2000 דולר. בסופו של דבר קיבל אדלר 2.25 מיליון דולר ו-15% מתמלוגיו על כל שיר בו היה שותף בלהקה.

ב-5 במאי 1995 נעצר אדלר בביתו באשמת פשע של החזקת הרואין. בשנת 1996 סבל אדלר משבץ מוחי קצר, לאחר שלקח "ספידבול" - שילוב של הרואין וקוקאין בהזרקה לווריד - מה שגרם לשיתוק זמני של צד שמאל בפניו וליקוי בדיבור. ביוני 1998, הצטרף אדלר ללהקת רוק חדשה בשם BulletBoys, יחד עם גיטריסט גאנז אנד רוזס לעתיד - DJ Ashba.

בשנת 2003 הקים אדלר את הלהקה Suki Jones (נקראה Adler's Appetite לאחר מכן), איתה ניגן שירים מאלבום הבכורה של גאנז אנד רוזס - Appetite for Destruction.

בשנת 2010 הצטרף אדלר לאלבום הסולו של סלאש, בו הקליט שיר לצידם של בסיסט Red Hot Chili Peppers - 'פלי', אליס קופר וניקול שרזינגר.

להקת Adler והופעות אורח עם גאנז אנד רוזס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, הקים אדלר להקה חדשה בשמו - "Adler", איתה הוציא אלבום. ב-14 באפריל 2012, נכנס סטיבן אדלר יחד עם ההרכב הקלאסי של גאנז אנד רוזס ל-"היכל התהילה של הרוק אנד רול"[2]. בשנת 2013 נכנס אדלר למכון גמילה על מנת להמשיך לעבוד על התפכחותו והתנתקותו מסמים. ב-6 ביולי 2016 הצטרף אדלר לסיבוב ההופעות המחודש של גאנז אנד רוזס - "Not in This Lifetime... Tour" באוהיו וניגן את הלהיטים "Out Ta Get Me" ו-"My Michelle". זוהי הייתה הופעתו הראשונה של אדלר עם הלהקה מאז 1990. מאוחר יותר הופיע שוב עם הלהקה בלוס אנג'לס ובואנוס איירס.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם Guns N' Roses[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות חיות

אוספים

סינגלים

  • (It's So Easy" (1987"
  • (Welcome to the Jungle" (1987"
  • (Sweet Child o' Mine" (1988"
  • (Paradise City" (1988"
  • (Patience" (1989"
  • (Nightrain" (1989"

עם Adler's Appetite[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים

סינגלים

  • (Alive (2010"
  • (Stardog" (2010"
  • (Fading" (2010"

עם Adler[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום

  • (Back from the Dead (2012

סינגלים

  • (The One That You Hated" (2012"
  • (Good to Be Bad" (2012"

עם סלאש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Slash (2010); "Baby Can't Drive

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן אדלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הביוגרפיה של סטיבן אדלר, באתר AllMusic
  2. ^ הביוגרפיה של גאנז אנד רוזס, באתר The Rock and Roll Hall of Fame