Chinese Democracy
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת Guns N' Roses | ||||||
| יצא לאור | 23 בנובמבר 2008 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2007–1997 | |||||
| סוגה | הארד רוק, אינדסטריאל מטאל | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| אורך | 71:18 | |||||
| חברת תקליטים | גפן רקורדס | |||||
| הפקה | אקסל רוז | |||||
| ||||||
| ||||||
  | ||||||
Chinese Democracy (בתרגום מאנגלית: דמוקרטיה סינית) הוא אלבום האולפן השישי של להקת ההארד רוק האמריקאית Guns N' Roses. האלבום יצא לאור בדיוק 15 שנים לאחר אלבומה הקודם של הלהקה, "The Spaghetti Incident?", ב-23 בנובמבר 2008. אף-על פי שהתמקם במקום השלישי במצעד האלבומים של מגזין בילבורד (בישראל, התמקם האלבום במקום החמישי[1]) וזכה בתואר "אלבום פלטינה" (על-פי RIAA[2]), האלבום לא עמד לגמרי בציפיות הגבוהות אשר נצברו לו במהלך השנים. האלבום זכה להצלחה בינלאומית ומכר יותר ממיליון עותקים באירופה בלבד.
התעכבותה של הלהקה להוצאת אלבום חדש נגרם, בין היתר, בעקבות חילוקי דעות יצירתיים בין חברי הלהקה בשנת 1994. אלו הובילו לפיטורים או התפטרותם של סלאש, דאף מק'אגן, מאט סורום וגילבי קלארק באמצע שנות ה-90. סולן הלהקה, אקסל רוז והקלידן דיזי ריד, היחידים שנשארו מהרכב הלהקה הקודם, החלו להקליט את האלבום בשנת 1997 עם הסגל החדש של הלהקה, אשר כלל את הגיטריסטים רובין פינק, פול טוביאס וטומי סטינסון (הבסיסט), המתופף ג'וש פריז וקלידן נוסף, כריס פיטמן. במקור, תוכנן האלבום לצאת לאור בשנת 2000 ולכן הוקלט האלבום במלואו כבר בשנה הזו. למרות זאת, תאריך יציאת האלבום נדחה מספר פעמים, בין היתר, מסיבות חוקיות ומשאיפתו של רוז לפרפקציוניזם. לבסוף, הוכרז לצאת במרץ 2007, אך יצא בנובמבר 2008. עם עלויות כוללות של יותר מ-13 מיליון דולר, נחשב Chinese Democracy לאלבום הרוק היקר ביותר שהופק בכל הזמנים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאנז אנד רוזס החלה, באופן לא רציף, לכתוב ולהקליט שירים חדשים בשנת[3]1994. הגיטריסט סלאש ביקר את אופן פעילותו של הסולן אקסל רוז וטען כי גרם להתנהלות בלהקה להיראות כמו "דיקטטורה"[4]. רוז הסביר מאוחר יותר את תפקודה הלקוי של הלהקה, בדבריו: "היינו זקוקים לשיתוף פעולה כולל בלהקה, בשביל לכתוב את השירים הטובים ביותר. משום שזה לא קרה, זו הסיבה שחומרים לשירים מסוימים נמחקו"[5].
חבר ילדותו של רוז מלהקתם הקודמת - Hollywood Rose, פול טוביאס, הצטרף ללהקה והחליף את גיטריסט הליווי גילבי קלארק - אשר חוזהו עם הלהקה לא חודש[6]. בעקבות בעיות אישיות עם טוביאס וקו-מחשבה שונה משל רוז, פרש גם סלאש מן הלהקה, בשנת 1996[7]. הבסיסט דאף מק'אגן פרש זמן קצר לאחר מכן. לבסוף, פוטר המתופף מאט סורום, בשנת[8]1997. סלאש הוחלף בגיטריסט רובין פינק, מק'אגן בטומי סטינסון וסורום הוחלף במתופף ג'וש פריז. בתחילת 1998, החלה הלהקה, עם חבריה החדשים, להקליט חומר חדש. חברת התקליטים אשר גאנז אנד רוזס חתומה אצלה, גפן רקורדס, שילמה לרוז מיליון דולר על מנת שיקליט את האלבום במלואו ולאחר מכן מיליון דולר נוספים, למקרה שרוז ימסור את האלבום מוכן, עד לתאריך 1 במרץ 1999.
באוגוסט 1999, היו מוכנים לרשות הלהקה יותר מ-30 שירים לאלבום, אשר שמו במקור תוכנן להיקרא "Intentions 2000"[9]. בראיון שמסר רוז ל-MTV באותה השנה, הכריז על יציאתו של האלבום בשמו הסופי, Chinese Democracy ופירט: "...קיימות המון תנועות דמוקרטיות סיניות, זהו עניין שמדברים עליו הרבה ולכן יהיה נחמד לראות אותו (בשם האלבום). זו גם יכולה להיות הצהרה אירונית. לא יודע, אני פשוט את אוהב את ה'צליל' של זה".
באותה שנה, נכלל שירה של הלהקה - "Oh My God", בפסקול של הסרט "סוף העולם". דייב נבארו, גיטריסט להקת ג'יינז אדיקשן, הקליט חלקי גיטרה לשיר. זהו השיר הראשון שהוציאה הלהקה כחומר חדש שלה, עם הרכבה החדש.
ב-1 בינואר 2001 פתחה הלהקה בסיבוב ההופעות "Chinese Democracy Tour", לקידום אלבומה החדש. בגלל התעכבותו, הסתיים סיבוב ההופעות באופן רשמי רק ב-31 בדצמבר 2011.
סגנון האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]Chinese Democracy שונה מאלבומיה הקודמים של להקת גאנז אנד רוזס במספר מובנים, בעיקר בגלל הז'אנרים החדשים הכלולים בשירי האלבום. כבר בשנת 1997, דיווחו מקורות על האלבום כאלבום ש-"נשמע שונה מהצליל המוכר... מושפע בהחלט ממוזיקה אלקטרונית"[10][11]. ביולי 1998, דיווח כתב "הניו יורק טיימס", ניל שטראוס, שהאלבום העתיד לצאת יהיה "מושפע ממוזיקה אלקטרונית"[12]. מקורות נוספים דיווחו שהאלבום יהיה בסגנון "רוק תעשייתי" (ז'אנר המשלב מוזיקה תעשייתית וז'אנרים שונים של רוק), בדומה ללהקות Nine Inch Nails ומיניסטרי, סגנון אותו העריץ אקסל רוז במשך שנים. למרות זאת, בריאיון לתחנת רדיו ארגנטינאית בשנת 2001, ציין רוז כי האלבום לא יהיה בסגנון תעשייתי[13]. בשנת 2006, ערך רוז ריאיון למגזין רולינג סטון, בו אמר: "זה אלבום מאוד מורכב, אני מנסה לעשות משהו שונה. חלק מן השירים יזכירו את להקת קווין. יהיו אנשים שיגידו: 'זה (האלבום) לא נשמע כמו אקסל רוז, זה לא נשמע כמו Guns N' Roses'. אבל אתם תאהבו לפחות כמה שירים באלבום[14]." בראיון אחר באותה שנה, גם הוא לרולינג סטון, תיאר סולן להקת Skid Row, סבסטיאן באך את האלבום כ- "אפי" והוסיף: "זה אלבום מגניב מאוד, עם ריפים וצרחות קטלניות, אבל גם יש לו צליל מאוד מודרני"[15].
האלבום סימן שינוי בלהקה, עם ז'אנרים חדשים כמו רוק תעשייתי[16], רוק אלקטרוני[17] ונו-מטאל[18]. למרות זאת, הצליח האלבום לשמור על סגנון ההארד רוק הישן והמוכר של הלהקה, מאלבומיה הקודמים.
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | שם | כותב(ים) | משך |
|---|---|---|---|
| 1. | Chinese Democracy | רוז, ג'וש פריז, פול טוביאס, טומי סטינסון, דיזי ריד, רובין פינק, קארם קוסטנזו, אריק קאודיו | 4:43 |
| 2. | Shackler's Revenge | רוז, פינק, בריאן קרול, קוסטנזו, בריאן מנטייה, פיט סקטורו | 3:37 |
| 3. | Better | רוז, פינק | 4:58 |
| 4. | Street of Dreams | רוז, פינק, ריד, סטינסון, טוביאס | 4:46 |
| 5. | If the World | רוז, כריס פיטמן | 4:54 |
| 6. | There Was a Time | רוז, טוביאס, ריד, סטינסון | 6:41 |
| 7. | Catcher in the Rye | רוז, סטינסון, ריד, פינק, טוביאס | 5:53 |
| 8. | Scraped | רוז, קרול, קוסטנזו | 3:30 |
| 9. | Riad N' the Bedouins | רוז, פינק, ריד, סטינסון, טוביאס | 4:10 |
| 10. | Sorry | רוז, קרול, מנטייה, סקטורו | 6:14 |
| 11. | .I.R.S | רוז, טוביאס, ריד | 4:28 |
| 12. | Madagascar | רוז, פיטמן | 5:38 |
| 13. | This I Love | רוז | 5:34 |
| 14. | Prostitute | רוז, פינק, טוביאס | 6:15 |
משך כולל: |
71:18 | ||
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אקסל רוז - שירה, קלידים, סינתיסייזר, פסנתר, גיטרה קלאסית, סמפלר, עיבוד מוזיקלי ועריכה דיגיטלית, הפקה וארט דיירקשן
- רובין פינק - גיטרה חשמלית וגיטרה אקוסטית
- רון "במבלפוט" ט'אל - גיטרה חשמלית
- באקטהד - גיטרה חשמלית וגיטרה אקוסטית
- דיזי ריד - קלידים, פסנתר, סינתיסייזר וקולות רקע
- פול טוביאס - גיטרת ליווי ופסנתר
- ריצ'רד פורטוס - גיטרת ליווי
- טומי סטינסון - גיטרת בס וקולות רקע
- כריס פיטמן - קלידים, תכנות, גיטרת 12 מיתרים וקולות רקע
- פרנק פרר - תופים וכלי הקשה
- בריאן "בריין" מנטייה - תופים ומכונת תופים
- ג'וש פריז - תופים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Chinese Democracy באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Chinese Democracy באתר AllMusic
האלבום Chinese Democracy באתר Discogs
האלבום Chinese Democracy באתר ספוטיפיי
האלבום Chinese Democracy באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chinese Democracy במצעד המכירות בארץ, באתר musicnet.com
- ^ עמוד האלבום Chinese Democracy, באתר riaa.com
- ^ ריאיון עם מאט סורום, 1996
- ^ The Most Expensive Album Never Made, nytimes.com, 6 במרץ, 2005
- ^ GN'R press release with Axl interview, heretodaygonetohell.com, 14 באוגוסט, 2002
- ^ !Four Bust-ups And A Single, heretodaygonetohell.com, נובמבר, 1994
- ^ SLASH: AXL Quit GUNS N' ROSES To Gain Control Of Band, blabbermouth.net, 9 בנובמבר, 2007
- ^ SEVEN QUESTIONS with Matt Sorum of The Cult, ljworld.com, 28 ביוני, 2001
- ^ Guns N' Roses 2-part article, heretodaygonetohell.com, 21 באוגוסט, 1999
- ^ Moby To Produce Guns N' Roses?, heretodaygonetohell.com, 18 במרץ, 1997
- ^ Guns N' Roses To Go Techno?, heretodaygonetohell.com, 19 במרץ, 1997
- ^ NEIL STRAUSS, THE POP LIFE; Failure's Hard But Success Can Be Worse, nytimes.com, 23 ביולי, 1998
- ^ Axl interview Rock & Pop FM Argentina, heretodaygonetohell.com, 22 בינואר, 2001
- ^ Axl Rose Breaks His Silence, rollingstone.com, 2006
- ^ "New G'nR album: "almost like doom metal, Drowned in Sound, 30 בספטמבר, 2006
- ^ 10 ESSENTIAL GUNS N' ROSES SONGS, rockhall.com, 2 באפריל, 2012
- ^ Guns N' Roses Use Classics, Commentary To Impress At Rock In Rio, heretodaygonetohell.com
- ^ Guns N’ Roses’ Dizzy Reed: “I’m very proud of Chinese Democracy”, http://fasterlouder.junkee.com, 7 במרץ. 2013
| בקרת זהויות |
|
|---|