מיני מוק

מיני מוק
Minny Evaline Mock
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	4 במאי 1945; ווה, שווייץ
פטירה	11 באפריל 2020 (בגיל 74)
שם לידה	Minny Evaline Degen
מדינה	ממלכת ארצות השפלה
השכלה	אוניברסיטת אמסטרדם; האוניברסיטה העברית בירושלים (2006) ;
	האתר הרשמי

מיני אוולין מוק (בהולנדית: Minny Evaline Mock;‏ 4 במאי 1945 – 11 באפריל 2020)^[1] הייתה אנתרופולוגית תרבות, סופרת, פעילה חברתית, פמיניסטית יהודיה-הולנדית^[2]. ייסדה הוצאת ספרים בהולנד שהתמחתה בתרגומי ספרים ישראליים להולנדית ובהדפסת ספרות יהודית.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני מוק (לבית דֶגֶן) נולדה בווה (Vevey) שבשווייץ ב־4 במאי 1945, להורים שברחו מהולנד ב־1942 מאימת הכיבוש הנאצי. לאחר מלחמת העולם השנייה חזרה עם הוריה לאמסטרדם. הוריה, דוד דֶגֶן ודבורה דֶגֶן-פוכֶל (Debora degen-Vogel) היו סוציאליסטים. מיני מוק למדה אנתרופולוגיה תרבותית באוניברסיטת אמסטרדם. לאחר נישואיה להארי מוק (Harry Mock) חזרה בתשובה^[3]. היא עלתה לישראל ב-1985.

מיני מוק הייתה פעילה בהולנד נגד שחרור שלושת האסירים הנאצים שישבו בכלא בברדה^[4].

ב־2006 למדה וחקרה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר דוקטור, את התופעה של נשים חוזרות בתשובה שפורסם בשם בעלות תשובה, The dynamics of becoming Orthodox-Dutch Jewish women returning to Judaism and how their mothers felt about it.

ב־1978 הקימה יחד עם בעלה הארי את הוצאת הספרים אמפורה (Amphora) באמסטרדם, ששמה לה למטרה לתרגם סופרים ישראליים, כמו עמוס עוז, א.ב. יהושע, אמונה אלון, ודויד גרוסמן.

מוק הייתה ציונית, עם ביקורת כלפי חלק מהפוליטיקה הישראלית ותמכה בתנועת עוז ושלום^[3].

על אתר זיכרונות מחיי היהודים במזרח אמסטרדם שלאחר המלחמה, פרסמה פרדה כהן רפופורט^[5] סיפור שספרה מיני על ירקן יהודי שהיה שומר לאמה שתילים של צמחים ותפוזים כי לאמה זה הזכיר ריחות מהילדות שלה.

מוק נפטרה בישראל ב־11 באפריל 2020.

על ספרה בעלות תשובה ומדעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוק חקרה את התופעה של בנות של משפחות חילוניות שהחליטו לחזור בתשובה^[6], עוד כשגרו אצל הוריהן החילוניים שהיו יוצאי שואה חלקם שורדי מחנות חלקם שורדי מחבוא, לאמהות אלו שרובן איבדו בני משפחה רבים החזרה בתשובה של בנותיהן הייתה קשה.

במשאל לספר שעסק בחיי היהודים בהולנד "Joods Leven In Nederland" ^[7] שבו נשאל מה חשוב לאנשים ביהדותם השיבה מיני מוק שעבורה מרכז החיים היהודיים היא הדת. על שאלת מעמד האשה בדת ענתה מוק שהנשים היהודיות מתבטאות בחופשיות, אינן מסכנות אבל אינן דומיננטיות.

בתגובה למאמר ביקורת על ספר שחקר את היהודים ברוסיה הסטאליניסטית^[8], היא הביעה צער עמוק על יהודים שהסגירו יהודים לשלטונות בתקוה להציל את עצמם. היא אמרה שאינה שופטת אותם, אבל שיש לזכור את הכורח המוסרי לבחור בהחלטות קשות בזמן של מצבים מסוכנים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nagelwater – סיפורים קצרים בחלקים של הקהילה היהודית של אחרי מלחמת העולם השנייה 1987
Rijkdom Joodse naoorlogse verhalen^[9] – סיפורים קצרים על ילדותה וגידולה בבית הוריה עם מבט חקרני על קהילת שורדי השואה ווהיחסים הלא פשוטים עם הלא יהודים שסביבם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מיני מוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Gezin Overzicht : Degen Minny, Stambomen van Nederlands Joodse families (בהולנדית)
^ Selma Leydesdorff, Minny Mock 1945-2020, dutch jewish history (בהולנדית)
^ ¹ ² Hilde Pach, Minny Mock (75) wist Nederland warm te maken voor Israelische literature, Jonet.NL, ‏6/6/2020 (בהולנדית)
^ De vier (later de drie) van Breda, erfgoedweb (בהולנדית)
^ Freda Cohen Rapoport, [https://geheugenvanoost.amsterdam/page/78000/beukenweg-of-beukenplein Beukenweg of Beukenplein Jeugdherinnering van Minny Mock], Geheugen van Oost, ‏26/1/2019 (בהולנדית)
^ Jan greven, Over de omgang van moeders met hun orthodoxe dochters, TROUW, ‏18/5/2020 (בהולנדית)
^ Petra van Zonnenveld, Jodendom is niet getypeerd met lieden in zwarte pakken, digibron, ‏20/6/1986 (בהולנדית)
^ Allan Nadler, Hidden Master, Jewish IDEAS Daily, ‏25/8/2011 (באנגלית)
^ Minny Mock, Rijkdom Joodse naorloorlogse verhalen, 2018, אמסטרדם: Amphora, 2018, ISBN 9789064460975. (בהולנדית)

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מיני מוק".

[1] Gezin Overzicht : Degen Minny, Stambomen van Nederlands Joodse families (בהולנדית)

[2] Selma Leydesdorff, Minny Mock 1945-2020, dutch jewish history (בהולנדית)

[:0-3] ¹ ² Hilde Pach, Minny Mock (75) wist Nederland warm te maken voor Israelische literature, Jonet.NL, ‏6/6/2020 (בהולנדית)

[4] De vier (later de drie) van Breda, erfgoedweb (בהולנדית)

[5] Freda Cohen Rapoport, [https://geheugenvanoost.amsterdam/page/78000/beukenweg-of-beukenplein Beukenweg of Beukenplein Jeugdherinnering van Minny Mock], Geheugen van Oost, ‏26/1/2019 (בהולנדית)

[6] Jan greven, Over de omgang van moeders met hun orthodoxe dochters, TROUW, ‏18/5/2020 (בהולנדית)

[7] Petra van Zonnenveld, Jodendom is niet getypeerd met lieden in zwarte pakken, digibron, ‏20/6/1986 (בהולנדית)

[8] Allan Nadler, Hidden Master, Jewish IDEAS Daily, ‏25/8/2011 (באנגלית)

[9] Minny Mock, Rijkdom Joodse naorloorlogse verhalen, 2018, אמסטרדם: Amphora, 2018, ISBN 9789064460975. (בהולנדית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]