שואת יהודי הולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שואת יהודי הולנד היא השואה שעברה על יהודי הולנד, שהחלה עם כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית במאי 1940, והסתיימה עם שחרור הולנד במאי 1945, עם יום הניצחון באירופה.

הכיבוש הגרמני ותחילת רדיפתם של יהודי הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כיבוש הולנד בידי הגרמנים במאי 1940 התגוררו בהולנד כ-140,000 יהודים, בהם פליטים רבים מגרמניה (ובהם אנה פרנק ומשפחתה) מאוסטריה ומהפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה. יהודים רבים ניסו לברוח לבריטניה ודרומה, ועשרות התאבדו. בחודשים הראשונים נהגו הגרמנים באיפוק יחסית. בהוראתו המפורשת של היטלר הוקם ממשל אזרחי של אנשי SS. מונה נציב בשם ארתור זייס-אינקווארט, וחמישה אנשי ממשל נוספים שתפקדו כעין שרים לכספים וכלכלה, ענייני חוץ, ביטחון, צבא ומשטרה. לצד ממשלה זו הייתה גם ממשלה הולנדית, אך כיון שהמלכה וממשלתה גלו לבריטניה, היו מנהלי משרדי הממשלה שמונו מטעם הנאצים הסמכות הגבוהה ביותר. בתחילה ניתן לממשל ההולנדי לפעול, אך עד מהרה הוחלף.

בספטמבר 1940 סולקו עובדים יהודים משירות המדינה, הוחלה חובת רישום של חברות בבעלות יהודית, וכן החל רישום יהודי הולנד.

בפברואר 1941 הורו הגרמנים על הקמת יודנרט של כלל יהודי הולנד, יודנרט שכונה "יודסה ראט פור אמסטרדם". באותו חודש נעצרו כ-400 צעירים יהודים באמסטרדם, ובהמשך גורשו למחנות הריכוז בוכנוולד ומאוטהאוזן ונספו כולם, להוציא אחד.

עד ספטמבר 1941 נעצרו עוד מאות יהודים וגורשו למאוטהאוזן. בסוף 1941 הודיעו הגרמנים ל"יודסה ראט" על הקמת מחנות עבודה ליהודים. הייתה זו הסוואה למחנות שנועדו לרכז את היהודים לשם גירושם למחנות ההשמדה. הגרמנים הורו שמחודש מאי 1942 יהיה על היהודים לענוד את הטלאי הצהוב.[1]

שילוחים להשמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלוח יהודים למחנה וסטרבורק

בקיץ 1942 החלו שילוחים של יהודים מהולנד למחנות ההשמדה במזרח אירופה. השילוח בוצע ממחנות הריכוז וסטרבורק (שנפתח בתחילת 1942) ו-ווכט (שנפתח בתחילת 1943). ליהודים המגורשים נאמר שהם נשלחים למחנות עבודה בגרמניה. הגרמנים המגרשים הסתייעו בשיתוף פעולה מסיבי של עובדי הרשויות הציבוריות ורשויות התחבורה ההולנדיים.

בספטמבר 1944, בתקופת מבצע גן השוק, יצאו הגירושים האחרונים מהולנד לאושוויץ, טרזין וברגן-בלזן.

כ-112,000 יהודים גורשו מהולנד ומתוכם שבו מהמחנות רק 5,000.[2] כ-107,000 יהודים מתוך 140,000 יהודי הולנד נספו בשואה.

חסידי אומות העולם מהולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-5,400 אישים מהולנד שהצילו יהודים בתקופה זו, או ניסו להצילם, תוך סיכון חייהם-שלהם, וללא קבלת תמורה, הוכרו בתואר חסיד אומות העולם.[3] בהם היו חברים בקבוצת בני-בלי-שם, תושבים בכפר ניולנדה ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]