מרשה דבנפורט
 | |
| לידה |
9 ביוני 1903 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1996 (בגיל 92) מונטריי, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
מכללת ולסלי |
| שפות היצירה |
אנגלית |
  | |
מַרשָה דבנפורט (באנגלית: Marcia Davenport; 9 ביוני 1903 – 15 בינואר 1996) הייתה סופרת ומבקרת מוזיקה אמריקאית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבנפורט נולדה בשנת 1903 ב-ניו יורק, בתם של זמרת האופרה אלמה גלוק וברנרד גליק. לאחר נישואיה השניים של אמה הייתה לבתו החורגת של הכנר אפרם צימבליסט. הרבתה בנסיעות עם הוריה ולמדה באופן לא סדיר בבית הספר של הקווייקרים בפילדלפיה ובבית הספר שיפלי בברין מור. היא החלה ללמוד בוולסלי קולג', אבל עזבה את הלימודים באפריל 1923 כדי להינשא בסתר לפרד מ. קלארק, בפיטסברג שבפנסילבניה. בהמשך סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת גרנובל שבצרפת. בתה נולדה ב-1924, אבל בשנת 1925 התגרשה מקלארק.
היא החלה לעבוד במשרד פרסום כדי לפרנס את עצמה ואת בתה. בשנת 1928 החלה בקריירת הכתיבה שלה כחברת מערכת של "הניו יורקר", שם עבדה עד 1931. ב-13 במאי 1929 נישאה לראסל דבנפורט, שהתמנה זמן קצר לאחר מכן לעורך המגזין "פורצ'ן". בתה השנייה של דבנפורט נולדה בשנת 1934. אותה שנה החלה לעבוד כמבקרת מוזיקה במגזין "סטייג'".
דבנפורט קיימה קשרי קרבה, באמצעות אמה ואביה החורג, עם עולם המוזיקה הקלאסית ובייחוד עם עולם האופרה המשכר של אירופה וארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. ספרה הראשון היה "מוצרט", הביוגרפיה האמריקאית הראשונה שיצאה לאור על המלחין וולפגנג אמדיאוס מוצרט.
דבנפורט כתבה גם מספר רב של רומנים פופולריים, שהידוע ביותר ביניהם הוא "עמק החרוץ". זו היא סאגה משפחתית העוקבת אחר משפחת סקוט, בעלים טיפוסיים של מפעלי ברזל בפיטסברג, משנת 1873 עד אירועי פרל הארבור. דבנפורט חיה בפיטסברג במשך שנתיים לצורך עבודת תחקיר ואיסוף חומר על תעשיית הפלדה לספר המידות הזה, ה"מגנום אופוס" שלה, שיצא לאור באורך 788 עמודים והיה לרב-מכר.
שניים מספריה של דבנפורט עובדי לסרטי קולנוע: "עמק החרוץ" ו-"East Side, West Side". בסרט "עמק החרוץ" כיכבו גריר גרסון, גרגורי פק, דונלד קריספ, ליונל ברימור, פרסטון פוסטר, מרשה הנט, גלדיס קופר, רג'ינלד אוון, דניאל דאריה וג'סיקה טנדי. הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה על השחקנית הטובה ביותר בתפקיד הראשי (גריר גרסון) והמוזיקה הטובה ביותר לסרט דרמטי או קומי.
ספרה "דרכה של לנה גאייר" מלמד רבות על ההשפעה הרבה שהייתה לאמה, זמרת האופרה אלמה גלוק, על עולמה התרבותי ועל התפתחותה כסופרת. זהו סיפור חייה של זמרת סופרן צ'כית, שבראשית דרכה, כילדה עניה מרודה, מגלה מורה איטלקי לשירה ופיתוח קול את כשרונה הודות לעקשנותה של אמה, עוזרת הבית המנקה את דירתו העלובה בפראג. הספר מתאר את עלייתה ההדרגתית והמפרכת, לאחר הגירה לארצות הברית, עד לשיא הקריירה, כזמרת אופרות ולידר ברמה עולמית, קשריה עם ארטורו טוסקניני (הנזכר בספר בשם בדוי, אך קל לזיהוי) וגוסטב מאהלר, ואהבתה לדוכס צרפתי עשיר ואנין טעם. אין זו ביוגרפיה במלוא מובן המילה, משום שזמרת בשם זה לא הייתה וההנחה היא, שדמותה וסיפור חייה הם צירוף של שתי זמרות ואולי יותר.
נישואיהם של דבנפורט וראסל הסתיימו בשנת 1944.
בשנת 1967 הופיע ספר זיכרונותיה, "Too Strong For Fantasy" המתאר את האנשים, המוזיקה, המקומות והכוחות הפוליטיים שעיצבו את חייה. מעניין בייחוד סיפורה על האירועים, שהובילו למותו הטראגי של הדיפלומט הצ'כי יאן מסריק בשנת 1948 ועל יחסיה הקרובים עם מסריק במשך שנים רבות.
דבנפורט נפטרה במונטריי שבקליפורניה בגיל תשעים ושתיים.
ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרכה של לינה גיאר; עברית: י[וסף] נדבה, תל אביב: המתמיד, תשט"ז.
- עמק החרוץ: רומן; עברית: מירון אוריאל, 2 כרכים, תל אביב: מ מזרחי, 1964.עובד לסרט בשנת 1945.
- שומרי האהבה: רומן; עברית: אליעזר כרמי, תל אביב: מ' מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1965.
- אהובי הגנרל; עברית: אברהם לביוש, תל אביב: מ' מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1965.
- חורף אחד של אושר; תרגום: מאיר ויזלטיר, תל אביב: מ' מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1971.
- עמק החרוץ: רומן; עברית: מירון אוריאל, תל אביב: מ' מזרחי, 1986.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרשה גלוק דבנפורט, דף שער בספרייה הלאומית
