גריר גרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריר גרסון
Greer Garson
גריר גרסון בתמונת סטודיו
גריר גרסון בתמונת סטודיו
לידה 29 בספטמבר 1904
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 1996 (בגיל 91)
דאלאס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Hillcrest Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eileen Evelyn Greer Garson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1937 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קינגס קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • באדי פוגלסון (19491987)
  • ריצ'רד ניי (19431947) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גריר גרסון בסרט "האישה לבית פורסייט" (1949)
גריג גרסון ווולטר פידג'ן בסרט "ניצנים בעפר" מ-1941

גריר גרסוןאנגלית: Greer Garson‏; 29 בספטמבר 1904 - 6 באפריל 1996) הייתה אחת מכוכבות הקולנוע הגדולות של שנות הארבעים. היא הייתה מועמדת שמונה פעמים לפרס אוסקר וב-1942 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, עבור התפקיד הראשי בסרט "גברת מיניבר".

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כאיילין אוולין גריר גרסון (Eileen Evelyn Greer Garson) במנור פארק, אסקס (כיום חלק מלונדון רבתי) למשפחה בעלת שורשים סקוטיים.

למדה צרפתית וספרות המאה ה-18 בקינג'ס קולג' בלונדון ובאוניברסיטת גרנובל, במקביל הופיעה בהפקות תיאטרון של סטודנטים וחובבים. לאחר סיום לימודיה הופיעה גם בתיאטרון רפרטוארי ובשנת 1937 הופיעה בהפקת טלוויזיה של "הלילה השנים עשר" כחלק משידורי הניסיון של ה-BBC.

כאשר ביקר לואי ב. מאייר בלונדון גילה אותה והחתים אותה לאולפני MGM בהוליווד. תפקידה הראשון היה בסרט "היה שלום, מר צ'יפס" לצידו של רוברט דונאט (1939) שאף זיכה אותה במועמדות לאוסקר. שנה לאחר מכן הופיעה לצד לורנס אוליבייה בתפקיד אליזבת בנט בסרט "גאווה ודעה קדומה".

ב-1941 הופיעה לצד ג'ואן קרופורד בסרט "When Ladies Meet" ובשובר הקופות "ניצנים בעפר". הייתה זו הפעם הראשונה בה שיחקה לצד וולטר פידג'ן, לצדו הופיעה בשבעה סרטים נוספים במהלך הקריירה שלה. על התפקיד זכתה בראשונה מתוך סדרה עוקבת של חמש מועמדויות לפרס אוסקר. היא זכתה בפרס בשנה שלאחר מכן על משחקה (שוב לצידו של פידג'ן) בסרט "גברת מיניבר". נאום קבלת הפרס של גרסון, שארך כ-6 דקות, נחשב לנאום קבלת הפרס הארוך ביותר בהיסטוריה של טקס האוסקר. היא זכתה במועמדויות גם על תפקידיה בסרטים "מאדאם קירי" (1943); בו גילמה את תפקידה של מארי קירי גם כאן לצד פידג'ן), "גברת פארקינגטון" (1944; לצד פידג'ן) ו"עמק החרוץ" (1945);‏ "The Valley of Decision", לפי ספרה של מרצ'יה דבנפורט, לצד גרגורי פק).

ב-1945 כיכבה לצידו של קלארק גייבל בסרט "Adventure". ב-1948 הופיעה עם וולטר פידג'ן בקומדיה "ג'וליה השובבה", ב-1949 הופיעה לצד ארול פלין (ופידג'ן) בעיבוד קולנועי לספר הראשון בסדרת "ההגדה לבית פורסייט" שנקרא "האישה לבית פורסייט". ב-1950 הופיעה שוב לצד פידג'ן בסרט ההמשך "ל"גברת מיניבר", "סיפור מיניבר". ב-1953 שיחקה ביוליוס קיסר לצידו של ג'יימס מייסון. ב-1951 קיבלה אזרחות אמריקאית. החוזה שלה עם MGM פג ב-1954.

ב-1960 גילמה את אלינור רוזוולט בסרט "זריחה בקמפובלו", תפקיד עליו זכתה במועמדות האחרונה שלה לפרס האוסקר וזכתה בפרס גלובוס הזהב. ב-1966 שיחקה בתור אם מנזר בסרט הנזירה המזמרת, לצידה של דבי ריינולדס. ב-1967 שיחקה בפעם האחרונה בסרט קולנוע, בסרט דיסני "המיליונר המאושר ביותר". לאחר מכן הופיעה מדי פעם בתוכניות טלוויזיה שונות.

החל מ-1967 פרשה עם בעלה, איל נפט מטקסס ומגדל הסוסים אי. אי. "באדי" פוגלסון לחווה בניו מקסיקו, שם חיה עד מותו ב-1987. לאחר מכן חיה בדאלאס, טקסס עד מותה בשנת 1996 מאי-ספיקת לב בגיל 91.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרסון היו שלושה בעלים:

  • 28 בספטמבר 19331934, סר אדוארד אלק אבוט סנלטון (Edward Alec Abbot Snelson (1904–1992), פקיד בריטי שהיה בעל תפקידים בהודו הבריטית
  • 19431947, ריצ'רד ניי ((Richard Ney (1916–2004), הצעיר ממנה ב-11 שנה, ששיחק את בנה בסרט "גברת מיניבר"
  • 19491987, אי. אי. "באדי" פוגלסון ((E. E. "Buddy" Fogelson (1900–1987), איל נפט מטקסס ומגדל סוסים, לו הייתה נשואה עד מותו

בעלת תואר מפקדת במסדר האימפריה הבריטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Michael Troyan, A Rose for Mrs. Miniver: The Life of Greer Garson, The University Press of Kentucky, 1998 ISBN 978-0813120942

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]