משתמש:אריה יונה/עין טובה
עין טובה הוא מונח יהודי, היפוכו של המושג עין הרע, ועניינו הוא הסתכלות חיובית הן באופן כללי, או על האחר.
המושג נזכר לראשונה בתנ"ך, ופירושים שונים נאמרו להגדרתו. 'עין טובה', משמשת כנקודה מרכזית בתורת החסידות, שנתנה לה פירוש והקשר שונה.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור הראשוני למושג מופיע בספר משלי[1] שם נאמר: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל". לפי דרשת התלמוד[2] אדם בעל עין טובה, מקבל יחס עודף לעניין כיבודו ב"כוס של ברכה".[3]
חז"ל מבסכת אבות הפליגו בשבחה של מידה זו: ”איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה.” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט').[4]
ואדם שיש בו מידה זו נמנה כ'תלמידו של אברהם אבינו', לעומת אדם שיש בו עין הרע שנמנה כתלמידו של בלעם: ”כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו".” (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ט).
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי פשוטו, עין טובה פירושה 'הסתכלות אופטימית', אדם שרואה בכל דבר משהו טוב,[5] בין אם המדובר בהסתכלות כלפי חבירו[6] עצמו (הערכה עצמית), או כלפי האל.
הכוזרי מסביר שחשיבות הדבר היא כדי שהאדם יכיר בכל המתנות שנותן לו בורא עולם ויגיע להכרה בטוב ה' ולעשית רצונו באהבה.[7] וכן יגיע לאהבת חבירו.[8]
אמנם יש שפירשו שמדובר באדם שיש בו 'נדיבות'.[9][10] או מידת הסתפקות במועט.[11][12]לדבריהם תכונה זו נובעת מחמת האמונה שה' נותן לכל אחד בדיוק את החלק המתאים והמושלם ביותר עבורו.
בתורת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברסלב - נקודה טובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשיטת רבי נחמן מברסלב יש לחפש נקודה טובה, גם כשמדובר באדם חוטא, ובכך להשפיע עליו מבחינה רוחנית, שיטה זו דומה לאפקט פיגמליון - נבואה המגשימה את עצמה. בה טוענים חוקרים שכאשר אנו מאמינים שהתלמיד הוא טוב אז הוא באמת יצליח.
כך גם מדריך ר' נחמן, שיש למצוא גם בו בעצמו נקודות טובות ועל-ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו מעט טוב, על-ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות. העיקרון המנחה תפיסה זו הוא כי ההתבוננות ברע, אפילו מתוך כוונה לבערו, גורמת לאדם ייאוש ורפיון ידיים. דווקא המבט על הטוב נותן לאדם תקווה ואמונה בעצמו, ואז ממילא החלקים השליליים באישיותו ובמעשיו לא יתאימו למעלתו וינשרו מעליו כקליפה יבשה.[13]
יש שכינו דרך זו כ"שיטת אזמרה" על שם הפסוק אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי[14] אותו דרש רבי נחמן כהוראה לשמוח במעט טוב שיש בי. הרב אליהו גודלבסקי הקים ארגון על שם תורה זו בשם "אזמרה".
חב"ד - תחשוב טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשיטת האדמו"ר הצמח צדק מחשבה חיובית מובילה לתוצאות טובות, גם ללא מעשה בפועל. ועל כך התפרסם הפתגם "תחשוב טוב - יהיה טוב". (במקור ביידיש: טְרַאכְט גוּט ווֶעט זַיין גוּט.)[15] פתגם זה הפך ליסוד בחסידות חב"ד - המבטא את חשיבות כח המחשבה ויכולתו לשנות את המציאות. הרב מנחם מנדל שניאורסון זיהה את האימרה עם דברי הבעש"ט: "במקום מחשבתו של אדם שם הוא נמצא", שבעקבות המחשבה, נפעל בגשמיות שינוי לטובה.[16] וביאר, שעל ידי כך מחזק בו את מידת הביטחון וכך פועל שהקב"ה יטיב עמו (גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה).[17]
השקפה זו עומדת בניגוד לשיטת החזון איש במידת הביטחון לדבריו, אין הבטחה שמה שאתה בוטח בו – יתגשם. שהרי אינך יודע תוכניותיו של הבורא, וייתכן שרצונו להענישך לטוב לך, או שהדבר שכעת הנך חושב לרע ומבקש לבטלו – דווקא ממנו תצמח טובה.[18]
כך גם סבור הרב שלמה אבינר שיש להיזהר ולא להיות בטוח שמחשבתו חיבת לפעול אלא רק לדעת שמחשבות של ביטחון בה' שרוצה בטובתו יכול לעזור להצליח.[19]
עין טובה בחקר האושר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי ד"ר טל בן שחר: אושר אינו מותנה אך ורק בדברים שאנו עושים ובמקום שאנו נמצאים, אלא גם במה שאנחנו בוחרים להתרכז.[20]
ראלף וולדו אמרסון אמר "העולם הוא גיהנום לאחד וגן עדן לאחר". הדברים שאנו בוחרים להתמקד בהם קובעים במידה רבה אם ניהנה ממה שנעשה.
שיסקפיר אמר "אין רע ואין טוב בעולם, אלא במחשבתנו ומשפטנו לבד"[21]
אחת מהפרקטיקות שמציעים חוקרי הפסיכולוגיה חיובית לרכוש את הראיה החיובית היא על ידי כתיבת יומן תודה - לכתוב על חמישה דברים קטנים שעשו לנו טוב במשך היום. הדבר מבוסס על מחקר של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה שלקחו שתי קבוצות לחצי מהמשתתפים במחקר נאמר: ״יש הרבה דברים בחיים, קטנים וגדולים, שאנחנו יכולים להעריך ולהכיר עליהם תודה. כתבו כל יום חמישה דברים טובים שקרו לכם היום. לחצי השני נאמר לכתוב מה הם עשו באותו היום. בכל מקרה, מדובר היה סך הכל בכמה דקות ביום. כשעקבו אחריהם לאורך זמן, החוקרים גילו תוצאות מרחיקות לכת. חברי הקבוצה שהכירה תודה לא רק למדו להעריך את מה שקורה, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. הם גם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, והיו חולים הרבה פחות.[22]
החוקרים הסבירו: כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם מה שהיה לנו כל הזמן ממש מתחת לאף. זה גורם לנו להרגיש טוב ולהיפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ליצור מעגל חיובי של השפעה.זה אחד הכישורים המרכזיים של האושר.
תאורית 'הסוד'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה תאוריה הטוענת כי המחשבות הן מגנטיות, ויש להן תדר. כאשר אנחנו חושבים, המחשבות האלו משוגרות ליקום והן מושכות כמו מגנט את כל הדברים הדומים שנמצאים באותו תדר. כל מה שמשוגר כלפי חוץ, חוזר למקור. והמקור הזה, זה אנחנו. תאורה זו פורסמה בספר הסוד.
על תאוריה זו ישנה ביקורת גדולה אודות חוסר המדעיות של השיטה. בנוסף נמתחה ביקורת מכיוונים נוספים.[23] הרעיון שהאדם עצמו אחראי למצבו, גם אם מדובר במחלות או פגעים שבאו עליו בעל כורחו ספג ביקורת חריפה.
הפרופסור הרב בנימין בלך כתב מאמר ובו הוא חולק על התפיסה של ספר "הסוד" וטוען "הקב"ה אינו נער השליחויות שלך"… ה' נותן לך מה שטוב לך, ולא בהכרח מה שאתה חושב שטוב לך.
יש להבדיל בין תאורית הסוד שמאמינה שיהיה טוב רק בגלל שחשבת, לבין שיטת חב"ד הסוברת שאין כזה דבר ביהדות שיהיה טוב רק בגלל שחשבת. אלא "הביטחון בה' הוא זה שיביא לתוצאות טובות". "כאשר הוא סומך על הקב"ה לבד אזי ההנהגה עמו מלמעלה היא מידה כנגד מידה והקב"ה שומר ומרחם עליו".[24]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לבחור באושר - ספר מאת ד"ר טל בן שחר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ח, עמוד ב'
- ^ אמר ריב"ל: "אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר: טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך". מסביר המהרש"'א שהברכה חלה לפי כוונת המברך, ואדם בעל עין טובה מברך את הזולת בכל ליבו.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'
- ^ אברהם גרודז'ינסקי מבית אברהם ח''א עמוד 74 - באתר אוצר החכמה. וכן בספר, חובת האדם בעולמו חלק ו - מידת עין טובה.
- ^ פירוש יעב"ץ למשנה באבות ה, יט
- ^ כוזרי ג, יא. מובא בספר שערי אהבה עמוד ס"ט.
- ^ ראה רמב"ן ויקרא יט ה.
- ^ ואצל אברהם אבינו מצאנו שהיה שמח בחלקו ואינו מקנא בממון חבירו ממה שאמר למלך סדום שלא יקח כלום מכל הרכוש שלקח שלל במלחמה. וכן היה שמח בטובתן של הבריות ומחפש להנות אותם מנכסיו כמו שמצאנו שנתן לאורחים בשפע 'בן בקר רך וטוב'. וכן נתן מעשר למלכי צדק, ולעפרון נתן ארבע מאות שקל כסף, ולא הקפיד על ממונו. מגן אבות לרשב"ץ מסכת אבות פרק ה משנה יט
- ^ רבינו יונה
- ^ במשנה באבות (פרק ד משנה א) אמרו "איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר (תהלים קכ"ח) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". השמחה בחלקו היא להביט בשמחה ולהתרכז במה שיש לו ולא על מה שחסר לו. אדם זה נקרא עשיר בלשון המשנה, שכן הוא עשיר בדעתו ומרוצה ממה שיש לו. מהר"ל על פרקי אבות
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם
- ^ לפי תפיסת עולם זו, הדרך להתקדם בעבודת ה' היא להגדיל את האור ואת הטוב לממדים כאלה שהרע יאבד את אחיזתו.ליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב. ראה באתר המינהל לחינוך דתי.
- ^ תהלים פרק קד פסוק לג
- ^ לאחד שביקש רפואה עבור חולה, המליץ לו כאמור. ספר המאמרים תרפ"ז עמ' רלו. לקוטי דיבורים חלק א' עמוד קנט.
- ^ תחשוב טוב יהיה טוב, באתר חבדפדיה
- ^ ליקוטי שיחות לו, שמות א.
- ^ בספרו אמונה וביטחון פרק ב.
- ^ שיעורי הרב שלמה אבינר
- ^ ספר באושר ובאושר עמוד 101.
- ^ המלט, מערכה שנייה, תמונה שנייה, תרגום אברהם שלונסקי.
- ^ יהודית כץ באתר הארץ.
- ^ Catherine Bennett, Only an idiot could take The Secret seriously. Yet Cameron seems to be following its tips to the letter, באתר הגארדיאן, 26 באפריל 2007
- ^ האם-ישנו-מקור-ביהדות-למה-שמשווקים-היום, באתר טעמו וראו