מתן חיסון
מתן חיסון הוא פעולה של החדרת חיסון לגוף כדי לעזור למערכת החיסונית לפתח חסינות למחלה. החיסונים מכילים מיקרואורגניזמים או נגיפים במצב מוחלש, חי או מומת, או חלבונים ורעלים מהמיקרואורגניזם. החיסונים מסייעים למערכת החיסונית להתפתח ולהגן על הגוף מפני מחלות זיהומיות. כאשר אחוז גדול מספיק מהאוכלוסייה מחוסן, נוצרת חסינות עדר שמגנה על אלו שאינם יכולים להתחסן.[1] יעילות החיסון נחקרה ואומתה במחקרים רבים[2] וזוהי השיטה היעילה ביותר למניעת מחלות זיהומיות.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלה הראשונה שניסו למנוע באמצעות חיסון הייתה ככל הנראה האבעבועות השחורות. האבעבועות השחורות הייתה מחלה קטלנית שגרמה למותם של 20%–60% מהמבוגרים שנדבקו בה ולמעלה מ-80% מהילדים שנדבקו. עד שהמחלה הוכחדה בשנת 1979, היא גרמה למותם של כ-300–500 מיליון בני אדם במאה ה-20. חיסון האבעבועות השחורות היה הראשון שפותח והוכיח את יעילותו, וכך הוביל לביעור המחלה מהעולם כולו.[4]
השימוש הראשון בתהליך חיסון (וריאולציה) תועד בסין במאה ה-16. החיסון לאבעבועות השחורות הומצא על ידי הרופא האנגלי אדוארד ג'נר בשנת 1796, שהיה הראשון לפרסם עדויות על יעילותו ולתת הנחיות לייצורו.[5] לואי פסטר המשיך ופיתח את הרעיון של החיסון דרך עבודתו במיקרוביולוגיה.
פעולת החיסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך החיסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסונים פועלים על ידי הפעלת מערכת החיסון באופן מלאכותי כדי להגן מפני מחלות זיהומיות. התהליך מתבצע על ידי החדרת אנטיגן שמגרה את מערכת החיסון לייצר תגובה חיסונית. חיסון כולל דרכים שונות למתן האנטיגנים, כגון זריקות, חיסונים דרך הפה, ועוד.
תהליך מתן החיסון מתחיל בהכנה מקדימה הכוללת הערכת מצב בריאותו של המטופל והיסטוריה רפואית רלוונטית. לפני מתן החיסון, הרופא מוודא שאין התוויות נגד, כגון אלרגיות חמורות לרכיבי החיסון או מצבים בריאותיים אחרים שעלולים לגרום לסיכון. חשוב לעדכן את המטופל על היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של החיסון, ולקבל את הסכמתו המודעת.[6]
בעת מתן החיסון, מוודאים שהמזרק או הכלי המיועד לחיסון סטרילי וחד פעמי. הרופא מנקה את אזור ההזרקה עם אלכוהול ומזריק את החיסון בזווית ובמיקום המתאים. טכניקת הזרקה נכונה היא חשובה על מנת למזער את הכאב ולהבטיח ספיגה מיטבית של החיסון. לאחר הזריקה, המטופל נשאר בהשגחה למשך 15–30 דקות כדי לוודא שאין תגובות אלרגיות או תופעות לוואי חריגות.[6]
לאחר מתן החיסון, עוקבים אחרי המטופל כדי לוודא שהוא לא מפתח תופעות לוואי חמורות. תופעות לוואי נפוצות כוללות אדמומיות, נפיחות או כאב במקום ההזרקה, חום קל ועייפות. במקרים נדירים עשויות להתרחש תגובות אלרגיות חמורות, ולכן חשוב לדעת כיצד לטפל במצבים כאלה במידת הצורך. במקרים של תופעות לוואי חמורות, מדווחים לרשויות הבריאות המתאימות ושוקלים את הצעדים המתאימים להמשך טיפול.[6]
סוגי חיסונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב החיסונים ניתנים לפני שהאדם נדבק במחלה, אך ישנם חיסונים הניתנים לאחר החשיפה למחלה כדי להקל על הסימפטומים או להפחית את חומרת המחלה. לדוגמה, חיסון הכלבת הראשון ניתן על ידי לואי פסטר לילד שננשך על ידי כלב נגוע. חיסונים אחרים, כגון חיסונים ניסיוניים לאיידס, סרטן ואלצהיימר,[7] מכוונים לגרום לתגובה חיסונית מהירה ופחות פוגעת מאשר ההדבקה הטבעית.[8]
קיימות מספר שיטות למתן חיסונים, תלוי בסוג החיסון וביעדו. רוב החיסונים ניתנים בזריקה, שהיא הדרך היעילה ביותר להבטיח שהחיסון יגיע למערכת החיסון בצורה מיטבית. זריקות ניתנות בדרך כלל לשריר, לתת-עור או לוריד, בהתאם לסוג החיסון. קיימים גם חיסונים הניתנים דרך הפה, כמו חיסון רוטה וחיסון פוליו, המיועדים ליצירת חסינות במעי. חיסונים מסוימים, כמו חיסון לשפעת, יכולים להינתן דרך האף.[6]
חיסון ואימוניזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסון שונה מאימוניזציה, אף כי לעיתים משתמשים במונחים אלה באופן נרדף. חיסון הוא תהליך החדרת פתוגן מוחלש או אנטיגן אחר לגוף, בעוד שאימוניזציה היא התהליך בו מערכת החיסון מפתחת חסינות. חיסון נחשב לאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות זיהומיות, וחיסונים רחבים אחראים להכחדת מחלות כגון אבעבועות שחורות ולצמצום מחלות כמו פוליו וטטנוס.[9]
רישום חיסונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רישום החיסונים הוא חלק קריטי בתהליך מתן החיסון. מתעדים ברשומה הרפואית את כל הפרטים הנוגעים למתן החיסון, כולל תאריך החיסון, סוג החיסון, שם התרכיב, מספר האצווה ושם מבצע החיסון. פנקס החיסונים האישי של המטופל משמש מסמך רשמי חשוב, ומקפידים לעדכנו לאחר כל מתן חיסון.
מעקב אחרי תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מתן החיסון, עוקבים אחרי המטופל ומתעדים כל תגובה חריגה או תופעת לוואי. תופעות לוואי קלות כגון אדמומיות, נפיחות או חום קל הן נפוצות וחולפות לרוב בתוך כמה ימים. במקרים של תופעות לוואי חמורות או תגובות אלרגיות, מדווחים מידית לרשויות הבריאות המתאימות. הדיווח מתבצע באמצעות טפסים ייעודיים ומאפשר לרשויות לעקוב אחרי בטיחות החיסונים ולנקוט בצעדים הנדרשים במקרה הצורך.
הדיווח על תופעות לוואי הוא חיוני להבטחת בטיחות החיסונים ולשמירה על אמון הציבור במערך החיסונים. תיעוד מלא ומדויק של כל המקרים מאפשר לרשויות הבריאות לעקוב אחרי תופעות הלוואי, לנתח את הנתונים ולהסיק מסקנות לשיפור תהליכי החיסון. דיווח מהיר ומדויק עוזר לזהות בעיות פוטנציאליות ולטפל בהן בזמן, ובכך להבטיח את בריאות הציבור.
אתגרים ומחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנגדות לחיסונים - מאמצי החיסון נתקלו לעיתים בהתנגדות מסיבות מדעיות, אתיות, פוליטיות, בטיחות רפואית וסיבות דתיות. למרות זאת, אין דתות גדולות המתנגדות לחיסון, ויש הרואים בכך חובה מוסרית בשל הפוטנציאל להצלת חיים. בארצות הברית, אנשים עשויים לקבל פיצוי על פגיעות נטענות תחת תוכנית הפיצויים לפגיעות חיסונים.
השפעת חיסונים הצלחת החיסונים בתחילת הדרך הובילה לקבלה רחבה, ומבצעי חיסון המוניים צמצמו באופן משמעותי את שכיחותן של מחלות רבות באזורים גאוגרפיים רבים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מציין את החיסון כאחד מעשרת ההישגים הגדולים של בריאות הציבור במאה ה-20 בארצות הברית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge". vk.ovg.ox.ac.uk. ארכיון מ-2 באוגוסט 2019. נבדק ב-12 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fiore AE, Bridges CB, Cox J (2009). "Seasonal Influenza Vaccines". Vaccines for Pandemic Influenza. Current Topics in Microbiology and Immunology. Vol. 333. pp. 43–82. doi:10.1007/978-3-540-92165-3_3. ISBN 978-3-540-92164-6. PMID 19768400.
- ^ A CDC framework for preventing infectious diseases (PDF). United States Centers for Disease Control and Prevention. באוקטובר 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 בספטמבר 2012.
Vaccines are our most effective and cost-saving tools for disease prevention, preventing untold suffering and saving tens of thousands of lives and billions of dollars in healthcare costs each year
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Koplow DA (2003). Smallpox: the fight to eradicate a global scourge. Berkeley: University of California Press. ISBN 978-0-520-24220-3.
- ^ Plett PC (2006). "[Peter Plett and other discoverers of cowpox vaccination before Edward Jenner]". Sudhoffs Archiv (בגרמנית). 90 (2): 219–32. PMID 17338405. אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2008. נבדק ב-12 במרץ 2008.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 משרד הבריאות, חיסונים - הוראות כלליות
- ^ Goñi F, Sigurdsson EM (בפברואר 2005). "New directions towards safer and effective vaccines for Alzheimer's disease". Current Opinion in Molecular Therapeutics. 7 (1): 17–23. PMID 15732525.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Rupprecht CE, Briggs D, Brown CM, Franka R, Katz SL, Kerr HD, et al. (במרץ 2010). "Use of a reduced (4-dose) vaccine schedule for postexposure prophylaxis to prevent human rabies: recommendations of the advisory committee on immunization practices". MMWR. Recommendations and Reports. 59 (RR-2): 1–9. PMID 20300058.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "The Smallpox Epidemic of 1862 (Victoria BC)--Doctors and Diagnosis". web.uvic.ca. ארכיון מ-2 בפברואר 2018. נבדק ב-29 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
