חסינות עדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיבה העליונה מראה התפרצות בקהילה שבה כמה אנשים נגועים (מוצגים באדום) והשאר בריאים אך לא מחוסנים (מוצגים בכחול); המחלה מתפשטת בחופשיות, ורוב האוכלוסייה נדבקת. התיבה האמצעית מראה אוכלוסייה שבה חלק קטן מחוסנים (מוצגים בצהוב); שאר האוכלוסייה אינה מחוסנת, ורוב מי שלא חוסן נדבק; בתיבה התחתונה, מרבית האוכלוסייה חוסנו; במקרה זה כל מי שחוסן לא נדבק, וגם אלה שלא חוסנו - פחות נדבקים. בשתי הדוגמאות הראשונות, רוב האנשים הלא מחוסנים נדבקים, בעוד שבדוגמה התחתונה רק רבע מן האנשים הלא מחוסנים נדבקים.
גרף המדגים שככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר - כך כמות הנדבקים יורדת.
מחלת החצבת בארצות הברית לפני ואחרי החיסון.

חסינות עדר (או אפקט עדר) היא סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות, המתרחשת כשאחוז גדול מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה - בין משום שחלה והבריא ובין משום שהתחסן - ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1]. באוכלוסייה שבה רוב האנשים התחסנו, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להידבק מהם, כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].

יש אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות: אצל חלקם מערכת החיסון פגומה, וחיסון מסכן אותם (למשל מי שעוברים דיכוי של מערכת החיסון - כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה); יש כאלה שאף על פי שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי מערכת החיסון שלהם לא ייצרה את הנוגדנים בצורה יעילה מספיק; וישנם מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אצל אנשים מבוגרים מאוד. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב, וכל האנשים במצב כזה חשופים בצורה קשה יותר למחלות זיהומיות, כמו גם לסיבוכים האופייניים להן[3].

כאשר מספיק פרטים באוכלוסייה מתחסנים, הסיכוי להדבקה יורד עבור אלו שלא חוסנו[4]. במקרים מסוימים - גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה, הירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסונים. במצב שבו מספיק אנשים התחסנו ואין עוד נדבקים חדשים, אזי מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כפי שקרה עם אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים רואים ב'חסינות העדר' סוג של ערבות הדדית חברתית. אנו מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונח "חסינות עדר" החלו להשתמש ב-1923, בקשר למחקר באוכלוסיות עכברים, בהתייחסות לאחוזים שונים של חיסון. ב-1930 חוקר בשם ודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. לפי מסקנותיו, ככל שיהיו יותר ילדים מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים יידבקו פחות במחלה, ובכך ניתן התוקף למושג החדש. ב-1960, על ידי מבצעי חיסון רחבים כנגד החצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז אותם מבצעי חיסון גדולים נמנעו מגיפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים, עלה בידי החוקרים סמית' (ב-1970) ודיאצ' (ב-1975) לחשב את הסף הנדרש ל'חסינות עדר'; בכל מחלה נדרש אחוז שונה של האוכלוסייה להתחסן כדי לייצר אפקט של 'חסינות עדר', לפי קלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד פרמטרים[7].

תנאים לחסינות עדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות עדר יכולה להתרחש רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

  • אחוז המתחסנים, או אנשים שכבר חלו במחלה ולא יחלו בה שנית (אחוז הנקרא כיסוי חיסוני), עולה על האחוז הנדרש כדי לייצר חסינות עדר. לכל מחלה נדרש אחוז שונה כדי לייצר חסינות עדר. לדוגמה, על מנת לייצר חסינות עדר נגד חצבת שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש אחוז מחוסנים של 95%[8].
  • המחלה עוברת ישירות בין אדם לאדם, ולא דרך גורם סביבתי (כמו טטנוס)[9].

מתנגדי חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[10]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תרמו להתפשטות המחלה[11]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[12]. אתר האינטרנט "מדעת", המופעל על ידי מתנדבים, מנגיש את המידע על החיסונים, ומפריך את הטענות הנפוצות של המתנגדים. כך גם קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.

חסינות העדר כאסטרטגיה למאבק במגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פרסומים בתקשורת, בתחילת התפשטותה של מגפת הקורונה, הרעיון המרכזי שעמד בתוכנית של ממשלות בריטניה ושוודיה למיגור המגפה היה "חסינות העדר". אם כי טענה זו, לפחות לגביי שוודיה, הוזמה על ידי האפידמיולוג אנדרס טגנל אשר נחשב לארכיטקט של דרך ההתמודדות השוודית הייחודית עם הקורונה[13].

הממשלה הבריטית שקלה, מתוך הנחה שאי אפשר יהיה למגר את הנגיף בקרוב, לאפשר לרוב האוכלוסייה להידבק בנגיף הקורונה, וכך לפתח חסינות לו לקראת התפרצויות נוספות שלו שצפויות בעתיד. במסגרת התוכנית הזו, הכוונה הייתה להשקיע מאמץ מיוחד בהגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר לנגיף, כגון קשישים ובעלי מחלות רקע, אבל להשאיר לגופם של שאר הבריטים, הצעירים יותר והבריאים, לנצח את הנגיף בעצמו[14].

בעקבות הערכות שהתחלואה תוביל לעשרות אלפי מתים ובעקבות הביקורת שנמתחה על מדיניות זו, החליטה בריטניה לבטלה ולאמץ את אותן מגבלות שאומצו על ידי רוב מדינות העולם, בניסיון לעצור את ההתפשטות המהירה של הנגיף[15].

לעומתה, ממשלת שוודיה המשיכה במדיניות של מגבלות קלות (יחסית) שכללו המלצה לעבוד מהבית, להימנע מנסיעות לא הכרחיות, לשמור ריחוק חברתי, להשתדל ככל הניתן להימנע מיציאה מהבית בגילאי 70+ או אם יש אפילו מעט תסמיני מחלת קורונה, וכן הקלות משמעותיות בתשלומים על ימי מחלה. הוגבלה התקהלות ל-50 איש בחוק.

במאמר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית הוצג מודל חישובי של התפשטות נגיף הקורונה בבריטניה, שפותח באוניברסיטת ג'ורג'יה[16]. על פי המודל, מדיניות של הגעה לחסינות עדר נגד נגיף הקורונה ללא מתן חיסון יעיל אינה ניתנת ליישום בצורה מבוקרת, וצפויה לגרום לרמת תחלואה ותמותה גבוהות, לקריסה של מערכות הבריאות, ולנזקים כלכליים מתמשכים[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסינות עדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם ניתן להסתתר בעדר?, הידען, ‏2010-04-25
  2. ^ חסינות העדר, מדעת
  3. ^ Libster, Romina, The power of herd immunity (באנגלית), בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2019 
  4. ^ Healthcare Triage (4 באוגוסט 2014), Vaccines and Herd Immunity, בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2019 
  5. ^ גאה להיות חלק מהעדר, הבלוג של אדווה לוטן, ‏2013-08-13
  6. ^ החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?, ynet, ‏2013-08-11
  7. ^ Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (1 באפריל 2011). ""Herd immunity": A rough guide". Clinical Infectious Diseases 52 (7): 911–16. PMID 21427399. doi:10.1093/cid/cir007. 
  8. ^ אודות מחלת החצבת - עמותת מדעת, מדעת
  9. ^ Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge, vk.ovg.ox.ac.uk
  10. ^ "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות - החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים, הידען, ‏2015-02-05
  11. ^ משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה, ynet, ‏2018-11-06
  12. ^ החדשות - האנשים שנאבקים במתנגדי החיסונים, mako, ‏2018-12-15
  13. ^ אוני, אסף (9 באוקטובר 2020). ""חסינות עדר? זה מסוכן מאוד": אבי המודל השוודי במסר לישראלים". Globes. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2020. 
  14. ^ המודל הבריטי: אין סגר "כדי לא להתיש", ynet
  15. ^ לנהוג בצד השני של כביש הקורונה: כך נכשל "חיסון העדר" של בריטניה, וואלה! בריאות, ‏2020-03-19
  16. ^ Brett, Tobias S.; Rohani, Pejman (2020). "Transmission dynamics reveal the impracticality of COVID-19 herd immunity strategies". Proceedings of the National Academy of Sciences (Oct 2020, 117 (41)). doi:10.1073/pnas.2008087117. 
  17. ^ קולו אור, חוקרים: אין אפשרות להגיע לחסינות עדר, דוידסון אונליין, ‏1 באוקטובר 2020


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילג'מייקהפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.