חסינות עדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התיבה העליונה מראה התפרצות בקהילה שבה כמה אנשים נגועים (מוצגים באדום) והשאר בריאים אך לא מחוסנים (מוצגים בכחול); המחלה מתפשטת בחופשיות, ורוב האוכלוסייה נדבקת. התיבה האמצעית מראה אוכלוסייה שבה חלק קטן מחוסנים (מוצגים בצהוב); שאר האוכלוסייה אינה מחוסנת, ורוב מי שלא חוסן נדבק; בתיבה התחתונה, מרבית האוכלוסייה חוסנו; במקרה זה כל מי שחוסן לא נדבק, וגם אלה שלא חוסנו - פחות נדבקים. בשתי הדוגמאות הראשונות, רוב האנשים הלא מחוסנים נדבקים, בעוד שבדוגמה התחתונה רק רבע מן האנשים הלא מחוסנים נדבקים.
גרף המדגים שככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר - כך כמות הנדבקים יורדת.
מחלת החצבת בארצות הברית לפני ואחרי החיסון.

חסינות עדר (או אפקט עדר) היא סוג של הגנה עקיפה מפני מחלות זיהומיות, המתרחשת כשאחוז גדול מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה - בין משום שחלה והבריא ובין משום שהתחסן - ובכך מספק אמצעי הגנה לאנשים שאינם מחוסנים[1]. באוכלוסייה שבה רוב האנשים התחסנו, יש פחות אנשים חולים, ופחות מקורות להידבק מהם, כך שגם אנשים לא מחוסנים חשופים פחות לגורמי המחלה[2].

יש אנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבות רפואיות: אצל חלקם מערכת החיסון פגומה, וחיסון מסכן אותם (למשל מי שעוברים דיכוי של מערכת החיסון - כמו בכימותרפיה, או אחרי השתלה); יש כאלה שאף על פי שקיבלו את החיסון, עדיין לא יהיו מחוסנים, כי מערכת החיסון שלהם לא ייצרה את הנוגדנים בצורה יעילה מספיק; וישנם מקרים בהם החיסון לא יהיה יעיל, כמו בתינוקות קטנים מדי, או אצל אנשים מבוגרים מאוד. חיסון אינו יכול לעבוד בכל מצב, וכל האנשים במצב כזה חשופים בצורה קשה יותר למחלות זיהומיות, כמו גם לסיבוכים האופייניים להן[3].

כאשר מספיק פרטים באוכלוסייה מתחסנים, הסיכוי להדבקה יורד עבור אלו שלא חוסנו[4]. במקרים מסוימים - גם אם נדבקים, המחלה קלה יותר, ועם פחות תופעות לוואי. לדוגמה, הירידה במספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שנה שנדבקו באבעבועות רוח מאז תחילת החיסונים. במצב שבו מספיק אנשים התחסנו ואין עוד נדבקים חדשים, אזי מחלות יכולות להיעלם מן העולם, כפי שקרה עם אבעבועות שחורות ודבר הבקר. רופאים רואים ב'חסינות העדר' סוג של ערבות הדדית חברתית. אנו מתחסנים כדי להגן על החלשים בחברה, ולא רק על עצמנו[5][6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונח "חסינות עדר" החלו להשתמש ב-1923, בקשר למחקר באוכלוסיות עכברים, בהתייחסות לאחוזים שונים של חיסון. ב-1930 חוקר בשם ודריץ (Wedrich) פרסם מחקר שנעשה על התפרצות מגפת החצבת בבולטימור. לפי מסקנותיו, ככל שיהיו יותר ילדים מחוסנים, כך גם הילדים הלא מחוסנים יידבקו פחות במחלה, ובכך ניתן התוקף למושג החדש. ב-1960, על ידי מבצעי חיסון רחבים כנגד החצבת, הצליחו להוריד את אחוז הנדבקים בחצבת בצורה דרמטית, בילדים מחוסנים ולא מחוסנים כאחד. מאז אותם מבצעי חיסון גדולים נמנעו מגיפות רבות. בשנות ה-70 של המאה העשרים, עלה בידי החוקרים סמית' (ב-1970) ודיאצ' (ב-1975) לחשב את הסף הנדרש ל'חסינות עדר'; בכל מחלה נדרש אחוז שונה של האוכלוסייה להתחסן כדי לייצר אפקט של 'חסינות עדר', לפי קלות ההדבקה, איכות החיסון ועוד פרמטרים[7].

תנאים לחסינות עדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות עדר יכולה להתרחש רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

  • אחוז המתחסנים, או אנשים שכבר חלו במחלה ולא יחלו בה שנית (אחוז הנקרא כיסוי חיסוני), עולה על האחוז הנדרש כדי לייצר חסינות עדר. לכל מחלה נדרש אחוז שונה כדי לייצר חסינות עדר. לדוגמה, על מנת לייצר חסינות עדר נגד חצבת שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש אחוז מחוסנים של 95%[8].
  • המחלה עוברת ישירות בין אדם לאדם, ולא דרך גורם סביבתי (כמו טטנוס)[9].

מתנגדי חיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסינות העדר תלויה בכך שאחוזים מאוד גבוהים באוכלוסייה יהיו מחוסנים. כאשר יש אנשים שמתנגדים לחיסונים, מסיבות שונות, הדבר יוצר כיסי הדבקות, שפוגעות בחסינות העדר ומסכנים את אותם חברים באוכלוסייה שלא יכולים להתחסן מסיבות רפואיות[10]. בשנת 2018, בישראל התפרצה מגפת חצבת, כאשר קהילות שלא מחסנות את הילדים שלהם תרמו להתפשטות המחלה[11]. על מנת לחסן כמה שיותר אנשים, ישנה פעילות רבה, והסברה, כנגד מתנגדי החיסונים[12]. אתר האינטרנט "מדעת", המופעל על ידי מתנדבים, מנגיש את המידע על החיסונים, ומפריך את הטענות הנפוצות של המתנגדים. כך גם קבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים". מיזם מחוסגן, הוקם על ידי איתי ברדשבסקי, ד"ר ליאור אונגר וד"ר מאיר עזרא אליה, שם לא ניתן להכניס ילדים לגן, אם הם לא מחוסנים (מלבד כאלה שלא יכולים להתחסן מסיבה רפואית). באופן כזה, הילדים לא נחשפים לילדים לא מחוסנים, ומוגנים בחסינות העדר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסינות עדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם ניתן להסתתר בעדר?, הידען, ‏2010-04-25
  2. ^ חסינות העדר, מדעת
  3. ^ Libster, Romina, The power of herd immunity (באנגלית), נבדק ב-2019-06-02
  4. ^ Healthcare Triage (2014-08-04), Vaccines and Herd Immunity, נבדק ב-2019-05-30
  5. ^ גאה להיות חלק מהעדר, הבלוג של אדווה לוטן, ‏2013-08-13
  6. ^ החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?, ynet, ‏2013-08-11
  7. ^ Fine, P.; Eames, K.; Heymann, D. L. (1 באפריל 2011). ""Herd immunity": A rough guide". Clinical Infectious Diseases. 52 (7): 911–16. doi:10.1093/cid/cir007. PMID 21427399. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ אודות מחלת החצבת - עמותת מדעת, מדעת
  9. ^ Herd immunity (Herd protection) | Vaccine Knowledge, vk.ovg.ox.ac.uk
  10. ^ "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות - החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים, הידען, ‏2015-02-05
  11. ^ משרד הבריאות: התפשטות החצבת בישראל - בשיאה, ynet, ‏2018-11-06
  12. ^ החדשות - האנשים שנאבקים במתנגדי החיסונים, mako, ‏2018-12-15


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוניגריהסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלאוסלבנוןמלזיהסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטרתאילנדתימן
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבין-לאומיתמגבלת נסיעותמידע כוזבפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיהחברה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.