לדלג לתוכן

נחש בירית מערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנחש בירית מערבי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: זעמניים
סוג: נחש בירית
מין: נחש בירית מערבי
שם מדעי
Thamnophis elegans
ברד וז'ראר, 1853
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחש בירית מערבי (שם מדעי: Thamnophis elegans) הוא מין של נחש ממשפחה הזעמניים אשר חי לאורך מערב אמריקה הצפונית, בין קנדה וארצות הברית. ידועים 5–6 תת-מינים מוכרים שלו. זהו אחד הנחשים הצפוניים בעולם.

זהו נחש בינוני באורך של 46 עד 104 ס"מ בקירוב והוא בעל פס גבי צהוב, כתום בהיר או לבן כששני פסים מצידיו בולטים באותו צבע. כמה מהפרטים בעלי כתמים אדומים או שחורים ביניהם. בדומה לשאר נחשי הבירית הם בעלי רוק המכיל ארס חלש יחסית וקל מכדי לפגוע באנשים, אך קטלני לטרפו מאחר שהוא יכול לגרום לתמיסת שרירים ואף לאנשים הוא יכול לגרום בצקת מקומית[2][3]. בנוסף הנחש מתפתל בחיבוק חונק של טרפו.

הנחש מצוי בטבע במגוון רחב של אזורים ביניהם בערבות, יערות מחטניים ויערות אחרים, בהרים עד לגובה 3,962 מטרים וחלק מהנחשים מצויים באיים ולמדו לשחות בים. בנוסף האוכלוסיות של האגן הגדול והרי הרוקי הם אמפיביים. הנחש ניזון בהתאם לאורח חייו כאשר האוכלוסיות היבשתיות יותר ניזונים מטרף יבשתי כמו תולעים, חרקים, חלזונות ועוד רכיכות, דו-חיים, זוחלים אחרים וצעירי מכרסמים. האוכלוסיות האמפיביות ניזונות יותר מצפרדעים, טריטונים, דגים קטנים, תולעים ועלוקות ומעוד מזונות המצויים במים.

ישנם 6 תת-מינים של הנחש, אם כי חלקם נתונים במחלוקת:

  • Thamnophis elegans arizonae
  • Thamnophis elegans elegans
  • Thamnophis elegans hueyi
  • Thamnophis elegans terrestris
  • Thamnophis elegans vagrans
  • Thamnophis elegans vascotanneri

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחש בירית מערבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נחש בירית מערבי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jansen, David W (1987). "The Myonecrotic Effect of Duvernoy's Gland secretion of the snake Thamnophis elegans vagrans". Journal of Herpetology. 21 (1): 81–83. doi:10.2307/1564384. JSTOR 1564384.
  3. ^ Gomez, H.F.; Davis, M.; Phillips, S.; McKinney, P.; Brent, J. (1984). "Human envenomation from a wandering garter snake". Annals of Emergency Medicine. 23 (5): 1119–22. doi:10.1016/s0196-0644(94)70113-x. PMID 8185110.