נעה דר

נעה דר
לידה	1963 (בת 61 בערך); דגניה א, ישראל
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2008); פרס לנדאו (2009); פרס משרד החינוך והתרבות (2010) ;
	http://noadar.com/

נעה דר (נולדה ב-1963) היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית, מייסדת ומנהלת אמנותית של "קבוצת מחול נעה דר".

ביוגרפיה

דר נולדה וגדלה בדגניה א'. היא החלה ללמוד מחול בגיל 8, בין היתר אצל הדה אורן, אושרה אלקיים וירון מרגולין. בגיל 18 הוזמנה להצטרף לאנסמבל בת שבע בניהולה של נירה פז, שם רקדה שנתיים.

בשנת 1982 עברה לניו יורק ללמוד אצל מרס קנינגהם שהעניק לה מלגה, ואצל מגי בלק, סטודיו חוזה לימון, ועוד. בניו יורק היא רקדה אצל הכוריאוגרפים צבי גוטהיינר, ג'נט סטונר, נטע פולברמכר ועוד.

בשנת 1986 חזרה לארץ ונמנתה עם מקימי להקת "תמר - ירושלים", להקה שקמה כקולקטיב של רקדנים-יוצרים. את עבודותיה הראשונות יצרה במסגרת זו, והן הוצגו בפסטיבלי "גוונים במחול" ו"כרמיאל". בין השנים 1990–1992 דר יצרה והופיעה בפריז ובאמסטרדם בתמיכת מלגות מ"קרן אמריקה - ישראל" ומשרד החוץ הצרפתי.

דר חזרה לישראל ב-1993 והקימה את "קבוצת מחול נעה דר" בתל אביב, מסגרת בה נוצרות רוב עבודותיה. הלהקה מונה כשמונה רקדנים ופועלת בשיתוף יוצרים מתחומי אמנות שונים.

יצירותיה הוזמנו על ידי פסטיבלים בישראל כמו גם ביפן, קוראיה, אוסטריה, איטליה, פורטוגל, גרמניה, הונגריה, אסטוניה, פולין, ליטא, סין, צ'ילה, קוסטה ריקה, הולנד וארצות הברית.

מלבד ללהקתה, דר יצרה עבודות ל"אנסמבל בת-שבע", "להקת מוזע", "התזמורת הקאמרית הקיבוצית –נתניה", להקת "Transition" של הלאבן סנטר בלונדון ול"זירה הבין – תחומית" בירושלים.

היצירות של דר שעלו בבכורה בפסטיבלי הרמת מסך הן: "שביר" (93), "ראשים בעשב" (95), "אינו אלא" (96) בשיתוף עם להקת "נקמת הטרקטור", "לנשוך בקליפות", מוזיקה מקורית של ישראל ברייט (97), "אייזאורוס-פרידה" (98), על חייה ויצירתה של האמנית המקסיקנית פרידה קאלו, "גיד אכילס" (99), "מוזר" (2000) - בשיתוף עם הכותב והבמאי יוסף אל-דרור, "בית" מוזיקה מקורית – קרני פוסטל (2001), "עננים ומרק", מוזיקה מקורית – אבי בללי (2005), ו"אנו" מוזיקה מקורית – רועי ירקוני (2009).

בפסטיבל ישראל עלו המופעים: "חיכיתי, בכיתי" (98), "הנסיכה והדרקון" (99), "בארץ שחורה, שחורה" (2003)^[1], "ארניקה" (2007)^[2]^[3]^[4], "אנו" (2009)^[5], ו"רפיון" - מוזיקה מקורית מאת אלעד שניידרמן (2021).

בפסטיבל עכו: הוצג "טטריס", שנוצר בשיתוף עם האמנית נטי שמיע עפר (2006)^[6]. מטעם הפסטיבל, הוענק למופע ציון לשבח על חדשנות ביצירת יחסי צופים ומופיעים.

בזירה הבין תחומית בירושלים: ההצגה "הראשים המוחלפים" מחזה מאת גיריש קונרד (2008).

בפסטיבל "מחולוהט" במרכז סוזן דלל, "אנו באנו" (2010)^[7].

דר יצרה לילדים את "משחקי ילדים" (2002)^[8] בעקבות ציורו של פיטר ברויגל, "החלום הוא צייר גדול" (2004) ע"פ שירי לאה גולדברג לילדים. המופע תורגם לערבית והוצג גם בגרסה דו –לשונית. המופעים הוצגו בבכורה בפסטיבל "צלילי ילדות" בחולון. כמו כן, את היצירה "עננוצה" (2012)^[9], שנוצרה במסגרת פרויקט "עפים" של מפעל הפיס, עם מוזיקה מקורית של דניאל לנדאו וטקסט מאת שירה גפן.

"הדומם והמחכה לתורו" (2010), המבוסס על שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין", עלה ב"מעבדה" בירושלים, במסגרת הפסטיבל "מחול ברוח"^[10] .

את המופע "עור" יצרה ב-2014 ובו הקהל מוצב במעגל התוחם את מרחב המופע^[11]^[12]^[13]. ב-2015 יצרה את "מועד אחרון" שהתרחש בחלל דמוי כיתת לימוד, בו המופיעות פועלות סביב ובין מושבי הצופים.

מאז 2018 דר פועלת כיוצרת עצמאית.

היא חזרה להופיע עם מופעי יחיד שיצרה לעצמה - "נוע-נוע" (2018)^[14], ו"אינוונטר" (2019), עבודת סולו נוספת שיצרה כמחוות פרידה לסטודיו שלה, אותו תיאלץ לעזוב בעקבות מכירה המבנה לטובת בניית מגדל מגורים במקומו^[15]. בכורות שני המופעים הוצגו בפסטיבל "צוללן".

בשנים 2021-2022 דר שיתפה פעולה עם היוצרת מיכל סממה ליצירת המופעים "בואו תשכבו" (בכורה בפסטיבל צוללן) והמופע "דרוכות" שנוצר למרחבים ציבוריים והוצג ברחוב שונצינו בתל אביב במסגרת פסטיבל "אינטימה דאנס", ברחבי "מוזיאון תל אביב" ובאתרים נוספים.

מאז שנת 2006, נעה דר פועלת ב"סטודיו קבוצת מחול נעה דר" אותו הקימה במתחם "בית הסופר" השייך לאגודת הסופרים והסופרות העבריים, ברחוב קפלן בתל אביב. הסטודיו משמש את הלהקה ויוצרים נוספים לחזרות, מופעים, שיעורי מחול וסדנאות תנועה לאנשי מקצוע וחובבים, ילדים והורים.

פעילות "קבוצת מחול נעה דר" נתמכה לאורך השנים על ידי משרד התרבות והספורט, מנהל התרבות - המחלקה למחול, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קשתו"ם – המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ, קרן קיסריה, הקרן המשפחתית ע"ש טד אריסון, עריית תל אביב – יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות.

דר פועלת במסגרתה של "עמותת הכוריאוגרפים", עמותה לקידום המחול העצמאי שהייתה ממקימיה.

פרסים

1996: פרס שר החינוך והתרבות לכוריאוגרפים צעירים.
2001: פרס המחול של שר המדע, התרבות והספורט עבור ביצוע מצטיין של הלהקה.
2008: פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה כאמנית מחול מצטיינת^[16].
2009: פרס היצירה של משרד התרבות ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול^[17].
2010: פרס לנדאו לאמנויות הבמה "עבור תרומתה ככוריאוגרפית לתרבות בישראל".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נעה דר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נעה דר
נעה דר - ארכיון להקת בת שבע
מנחה נופה, עכבר העיר אונליין, משמעות הזמן של נעה דר, באתר הארץ, 22 במרץ 2016
סלעית מבטח, קאמבק כרקדנית בגיל 54: "היה משבר, הזנחתי את הגוף שלי", באתר ynet, 19 באוגוסט 2018
טל לוין, "נוע נוע" של הכוריאוגרפית והרקדנית נעה דר היא יצירה שחייבים לראות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
בואו תשכבו: להיות ער.ה לגוף, למשמעות של להיות עם גוף - מגזין פורטפוליו, באתר מגזין פורטפוליו, ‏19 ביוני 2022
הניה רוטנברג, השוליים במרכז: "טטריס" של נעה דר, מתוך מגזין מחול עכשיו 16, דצמבר 2009
מאיה נחום שחל, "גם כשהאולם היה מלא, היו הפסדים", באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014
יונתן אסתרקין, ‏בשירה ובמחול: שירה גפן מסבירה מה גרם לה לכתוב סיפור למחול, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2016
ליסה פרץ משוחחת עם הרקדנית והכוריאוגרפית נעה דר - הסכת באתר כאן, 6 בינואר 2019
ענת זכריה, "עור" מאת נעה דר, באתר המבכרת 12 ביולי 2015
כרמית ספיר ויץ, עקרון הרצף: נעה דר על ילדות ואמהות, מתוך מקור ראשון באתר nrg, ה-7 בינואר 2012
הכוריאוגרפית נעה דר בתחרות בינלאומית, באתר וואלה, 16 באפריל 2007

הערות שוליים

^ "בארץ שחורה שחורה" של נעה דר היום במרכז סוזן דלל בתל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
^ הקאמבק של נעה דר, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2007
^ דנית ניצן, איחוי בתנועה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2007
^ חגית פלג-רותם, ‏ריפוי בתנועה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2007
^ נטע אלכסנדר, נעה דר: מחול מעורר מחשבה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2009
^ הניה רוטנברג, השוליים במרכז: "טטריס" של נעה דר, מחול עכשיו 16, 2009, עמ' 3-6
^ אלעד סמורזיק, "אנו באנו": נעה דר בוחנת מיתוסים ואתוסים לאומיים, באתר הארץ, 8 ביולי 2010
^ יצירתה של הכוריאוגרפית נעה דר, "משחקי ילדים", תפתח מחרתיים את פסטיבל "צלילי ילדות" בחולון, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2002
^ יונתן אסתרקין, ‏בשירה ובמחול: שירה גפן מסבירה מה גרם לה לכתוב סיפור למחול, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2016
^ ביקורות:
אלעד סמורזיק, תפילות, דת ומסורת כהשראה ליצירת מחול, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2010
חגית פלג-רותם, ‏בין קודש למחול, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2010
^ טל לוין, עור: נעה דר חוקרת את סף הכאב, באתר הארץ, 21 ביולי 2014
^ ענת זכריה, עור מאת נעה דר, באתר המבכרת, ‏12 ביולי 2015
^ רות אשל, הציפייה הלא ממומשת במופע "עור", באתר הארץ, 19 ביולי 2014
^ טל לוין, "נוע נוע" של הכוריאוגרפית והרקדנית נעה דר היא יצירה שחייבים לראות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
^ טל לוין, הכוריאוגרפית יצרה לעצמה מסיבת פרידה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2019
^ רוני דורי, נעה דר ועודד תאומי בין זוכי פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2008
^ טל לוין, מיהם הזוכים בפרס שרת התרבות למחול?, באתר הארץ, 20 בינואר 2010

[1] "בארץ שחורה שחורה" של נעה דר היום במרכז סוזן דלל בתל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2003

[2] הקאמבק של נעה דר, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2007

[3] דנית ניצן, איחוי בתנועה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2007

[4] חגית פלג-רותם, ‏ריפוי בתנועה, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2007

[5] נטע אלכסנדר, נעה דר: מחול מעורר מחשבה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2009

[6] הניה רוטנברג, השוליים במרכז: "טטריס" של נעה דר, מחול עכשיו 16, 2009, עמ' 3-6

[7] אלעד סמורזיק, "אנו באנו": נעה דר בוחנת מיתוסים ואתוסים לאומיים, באתר הארץ, 8 ביולי 2010

[8] יצירתה של הכוריאוגרפית נעה דר, "משחקי ילדים", תפתח מחרתיים את פסטיבל "צלילי ילדות" בחולון, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2002

[9] יונתן אסתרקין, ‏בשירה ובמחול: שירה גפן מסבירה מה גרם לה לכתוב סיפור למחול, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2016

[10] ביקורות:
אלעד סמורזיק, תפילות, דת ומסורת כהשראה ליצירת מחול, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2010
חגית פלג-רותם, ‏בין קודש למחול, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2010

[11] טל לוין, עור: נעה דר חוקרת את סף הכאב, באתר הארץ, 21 ביולי 2014

[12] ענת זכריה, עור מאת נעה דר, באתר המבכרת, ‏12 ביולי 2015

[13] רות אשל, הציפייה הלא ממומשת במופע "עור", באתר הארץ, 19 ביולי 2014

[14] טל לוין, "נוע נוע" של הכוריאוגרפית והרקדנית נעה דר היא יצירה שחייבים לראות, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018

[15] טל לוין, הכוריאוגרפית יצרה לעצמה מסיבת פרידה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2019

[16] רוני דורי, נעה דר ועודד תאומי בין זוכי פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2008

[17] טל לוין, מיהם הזוכים בפרס שרת התרבות למחול?, באתר הארץ, 20 בינואר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]