משרד החינוך
 | |
 | |
| בניין לב רם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| תאריך הקמה | 1949 |
| ממשלה |
 ממשלת ישראל |
| שר | יואב קיש |
| תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
| מנכ"ל | מאיר שמעוני |
| תקציב | 91 מיליארד ש"ח (2025)[1] |
| שמות קודמים |
משרד החינוך, התרבות והספורט משרד החינוך והתרבות |
| edu.gov.il | |
 | |
  | |
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר מעונות יום[2], גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.
בעבר היה אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה ועל ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בין-לאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר והמשרד בעברית ארכאית |
|---|
|
הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר.[3] המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.
בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.
1960–1977
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.
בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.
1977–2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.
ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.
2006-2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב כיהנה כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות בספטמבר 2019, פוטר נפתלי בנט[4] ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.
בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך.[5]
ב-2019 הוגשה עתירה מצד ארגוני יהדות פלורליסטית נגד משרד החינוך בשל נוהל המפחית בעשרות אלפי שקלים את התמיכה בפעילות ארגונים אלה בבתי ספר. באפריל 2021 פסל בג"ץ את הנוהל המדובר, ואף הדגיש את החשיבות ליישום עקרונות דו"ח ועדת שנהר להוראת היהדות בחינוך הממלכתי.[6] בנובמבר 2021 פורסם כי משרד החינוך אינו מיישם את פסיקת בג"ץ וכי הפגיעה באותם הארגונים נמשכת.[7]
מאז 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השבעת הממשלה ה-35 מונה יואב גלנט לתפקיד שר החינוך, כאשר במקביל תחום ההשכלה הגבוהה פוצל ממשרד החינוך והועבר למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה בראשותו עמד זאב אלקין עד התפטרותו והצטרפותו למפלגת תקווה חדשה.
במהלך כהונת הממשלה ה-36 השרה יפעת שאשא-ביטון קידמה רפורמה לפיה יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות הספרות, תנ"ך ואזרחות ויוחלפו בעבודת מחקר מסכמת והערכות פנימיות בית ספריות. עם כניסתו של יואב קיש לתפקיד שר החינוך במסגרת הממשלה ה-37, ביטל קיש את הרפורמה.[8]
משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר.[9]
בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.
תקציב משרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה.[10] בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לשני בגודלו מבין משרדי הממשלה, אחרי משרד הביטחון.[11] בשנת 2022, לראשונה נהיה המשרד בעל התקציב הגדול ביותר מבין משרדי הממשלה, תקציבו לשנה זו עמד על כ-70 מיליארד שקלים והיווה כ-14.9% מכלל תקציב המדינה.[12] לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל חזר תקציב החינוך למקום השני, וב-2025 עמד על 91 מיליארד שקלים. בהינתן שבשנה זו היו במערכת החינוך כ-2.8 מיליון תלמידים,[13] הרי שהתקציב החודשי לכל תלמיד עמד על כ-2,700 ש"ח.
מבנה המשרד ויחידותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המינהל הפדגוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחראי לגיבוש מדיניות ותכלול עבודת המטה ברמת המשקד לתכנון והפעלת מוסדות החינוך, בהתאמה לכל שכבות הגיל, האוכלוסיות והמגזרים השונים במערכת החינוך. המינהל מפתח ומקצה משאבים וכלים ואמצעים הנדרשים ליישום מדיניות המשרד במוסדות החינוך. במינהל פועלים כ-20 אגפים, בהם אגפי גיל המתכללים את פעילות מוסדות החינוך, אגפי אוכלוסיות מיוחדות ומענים מיוחדים, אגפי תפעול ומשאבים ואגפים העוסקים במעטפת התומכת של מוסדות החיונך בישראל.[14]
המזכירות הפדגוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזכירות הפדגוגית מהווה את זרוע לעיצובה של המדיניות הפדגוגית של המשרד על פי מדיניות שר החינוך והמנהל הכללי. המזכירות הפדגוגית, עוסקת בתכנון פדגוגי, פיתוח ואישור תוכניות לימודים, גיבוש מדיניות הוראת מקצועות לימוד, בחינה ואישור חומרי למידה, פיתוח תוכניות ויוזמות חינוכיות, ייצוג המשרד בנושאים פדגוגים כלפי ועדת החינוך של הכנסת, ופורמים מקצועיים ברמה המקומית והבינלאומית.[15]
מינהל חברה ונוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל חברה ונוער אחאי על החינוך הבלתי פורמלי לבני נוער וצעירים במערכת החינוך. המינהל מתמחה בפיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק החינוך לערכים, מנהיגות, מעורבות, אחריות חברתית ומחויבות למדינת ישראל. מינהל חברה ונוער מוביל תהליכי קביעת מדיניות ושיפור תהליכי עבודה בתחומי החינוך הבלתי פורמלי והחינוך החברתי, מקיים קשרי עבודה שוטפים עם משרדי ממשלה שונים, גופי חברה אזרחית ורשויות מקומיות. המינהל מייצג את משרד החינוך מול גורמים ופורומים בכירים העוסקים בתחומי החינוך הבלתי פורמלי והחינוך הלאומי. המינהל מקיים מגוון פעילויות כגון: טיולים, מנהיגות, התנדבות ושל״ח.[16]
מינהל עובדי הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל עובדי הוראה אחראי על איכות ההוראה במערכת החינוך, אחראי על תהליכי למידה של עובדי הוראה: מנהלים, מפקחים, מדריכים וכניסה של מורים חדשים, סטודנטים להוראה, תומכי הוראה ובנות שירות לאומי ומורות חיילות, החל משלב הכשרתם, דרך ליווי קליטתם והלמידה והפיתוח המקצועי לאורך הקריירה.[17]
אגף בכיר כוח אדם בהוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגף בכיר כוח אדם בהוראה מנהל את ההון האנושי של כלל עובדי ההוראה, בכל שלבי הגיל ובכל המגזרים. האגף מנהל למעלה מ-200,000 עובדי הוראה, החל מיום קליטתם למערכת החינוך ועד יום פרישתם. האגף עושה זאת באמצעות יחידת מטה ותשעה תחומים במחוזות. האגף אחראי גם על מינוי מנהלים בחינוך הרשמי, תמרוץ עובדי הוראה באזורי עדיפות לאומית, וטיפול בעובדי הוראה עם מוגבלות. האגף מקדם תהליכי שיפור מתמשכים תוך דיגיטציה של השירותים הניתנים לעובדי הוראה, מקיים שותפויות וממשקי עבודה עם גורמים שונים העוסקים בהעסקת גורמי הוראה בתוך משרד החינוך ומחוצה לה.[18]
מינהל החינוך הדתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל החינוך הדתי מהווה הסמכות הפדגוגית העליונה לגבי אופיים הפדגוגים של מוסדות החינוך הממלכתי-דתי. המינהל אחראי על קביעת מדיניות, בניית חזון, והפעלת תוכניות לימודים במקצועות הקודש ובתחום הערכי חברתי לחוזק ערכי הזהות הציונית דתית בכל מוסדות החינוך הדתי. המינהל מקיים קשר רציף על כל מחוזות להטמעת יעדי החינוך הדתי ולקידום מתן מענה למגוון אוכלוסיות אשר מבקשות להתחנך בחינוך דתי.[19]
מינהל חינוך טכנולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינלה חינוך טכנולוגי אחראי על קידום החיונך הטכנולוגי במערכת החינוך והטמעת למידה משולבת דיגיטל בכל תחומי הדעת בכלל שלבי החינוך. המנהל מחולק ל-8 אגפים.[20]
מינהל רישוי, בקרה ואכיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל רישוי, בקרה ואכיפה אחראי על מערך ההסדרה במשרד ומופקד על תהליכי רישוי של מוסודת החינוך המוכרים שאינם רשמיים, ולאישור מכונים פסיכומטריים, ומכינות קדם צבאיות. המינהל אחראי על תהליכי בקרת ביצוע חוקים, הוראות והכללים שבאחריות המשרד ועמידתם של המוסדות בתנאי הרישיון הדרושים על פי החוק וההוראות. בנוסף המינהל מבצע בקרות כספיות על ביצוע תקציבי החינוך המועברים לרשויות מקומיות ובעלויות על מוסדות חינוך.[21]
מינהל הון אנושי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל ההון האנושי אמון על התווית המדיניות ותהליכי העבודה המשקרדיים לניהול כוח האדם של עובדי הנהלת משרד החינוך, תכנון אסטרטגי של ההון האנושי, ניהול תקציבי השכר ותקציבי ההון האנושי. אחראי על ניהול מערכת יחסי העבודה של עובדי הנהלת משרד החינוך, הסכמי עבודה, הסכמים קיבוציים, אחראי על יחידות משאבי האנוש המחוזיים וכן ומייצג את הנהלת המשרד בפני גורמי מטה כגון נציבות שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר.[22]
הלשכה המשפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופקדת על מתן ייעוץ משפטי ליישום מדיניות המשרד בתחומי פעילותו השונים, ייזום וקידום חקיקה, הצעות חוק וחקיקת משנה, הופעה בפני ועדות שרים ובפני הכנסת וועדותיה. כמו כן, מרכזת הלשכה הליכים הקשורים בתביעות משפטיות המוגשות על ידי המשרד או נגדו וגיבוש העמדה המשפטית, ריכוז ותיאום הקשר עם פרקליטות המדינה, בתי משפט וגופים חוקרים. בנוסף אחראית הלשכה על ניהול משאים ומתנים לעריכת חוזים והתקשרויות של המשרד. הלשכה כוללת 7 מחלקות.[23]
מינהל כלכלה ותקציבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופקד על ביצוע מדיניות המשרד בהכנת התקציב, ואחראי על התכנון והביצוע של תקציב יחידות המשרד. המינהל מופקד על הפצת התקציב במערכת מרכב"ה, ועל מתן ההרשאות לעובדי המשרד לביצועו. המינהל מבצע ניתוחים כלכליים של הצעות והחלטות המשפיעות על תקציב המשרד, ומספק מידע ונתונים כלכליים וסטטיסטיים להנהלת המשרד בנושאים שונים במערכת החינוך. בנוסף, מייצג את הנהלת המשרד במשאים ומתנים עם גופים וארגונים שונים, כגון: ארגוני מורים, מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר ועוד, בנושאים בעלי אופי כלכלי ותקציבי.[24]
אגף כספים וחשבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופקד על פיקוח, בקרה ומעקב שוטף אחר ביצוע תקציב המשרד בהתאם לחוק התקציב, הוראות התכ"מ, חוק נכסי המדינה, חוקים ותקנות הנוגעות להוצאת כספים במשרדי הממשלה. במסגרת תפקידו אחראי על ביצוע תשלומים לספקים, גופים נתמכים, בעלויות ורשויות מקומיות הנמצאים בקשרי עבודה מול משרד החינוך לצורך הפעלת מוסדות החינוך והכל תוך הקפדה על החוקים וההוראות, ובכלל זה מנהל את הרישומים החשבונאיים בספרי הנהלת החשבונות של משרד החינוך בהתאם לכל הכללים החשבונאיים. בנוסף בחינוך הרשמי, האגף אחראי לביצוע שכרם של עובדי הנהלת משרד החינוך וביצוע שכרם של אוכלוסיית עובדי ההוראה העובדים באמצעות 7 מחוזות המשרד.[25]
אגף בכיר ביטחון בטיחות, שעת חירום, וסייבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחראי על ביצוע משימות בתחומי הבטיחות והאבטחה הפיזית של מתקני המשרד ומוסדות חינוך, טיולים, קייטנות מחנות קיץ ומשלחות נוער ומורים שליחים, תיאומי טיולים ושירותי רפואה ראשונית, לצד ביצוע הדרכות והכשרות בתחום הביטחון, לבעלי התפקידים השונים במוסדות החינוך, ברשויות המקומיות ולתלמידים. בתחום ההיערכות לחירום, האגף מופקד על הפעלת חדר מצב לניהול אירועי חירום והשמירה על הרציפות התפקודית בחירום. האגף אמון על מערך בדיקות הסינון הביטחוני לעובדי המשרד ועובדי ההוראה, על אבטחת בגרויות וכן על אבטחת מידע מסווג ומידע פיזי ודיגיטלי.[26]
מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופקד על מתן פתרונות ושירותים דיגיטליים למערכת החינוך ומשמש כגורם המייעץ להנהלת המשרד והיחידות השונות, בתחומים אלו. המינהל מקדם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לרבות מעבר לענן הממשלתי ופועל לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית ביחד עם היחידות המקצועיות על מנת להפחית את הנטל הבירוקרטי על קהלי היעד. המינהל אחראי על פיתוח מערכות מידע בהתאמה ליעדי המשרד ובהלימה לתוכנית העבודה המשרדית השנתית והרב שנתית.[27]
אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמון על תפעול כלל מתקני משרד החינוך הן במטה והן במחוזות בפריסה ארצית. אחריות על הקצאת משאבים לוגיסטיים וחומריים לכל עובד/ת לסביבת עבודה הולמת. אחריות על שירותי דיור ותשתיות, רכב, אפסנאות, ארכיב, מחשוב, תקשורת, שירותי הסעדה וממשלה ירוקה במתקני המשרד. בנוסף אחריות על תהליכי רכש של שירותים שניתנים במיקור חוץ, ריכוז וועדת המכרזים ומימוש החלטותיה, ניהול הקשר עם המציעים בהליך המכרזי, ליווי וייעוץ ליחידות המשרד לאורך תהליך הרכש, החל משלב תכנון ההתקשרות ועד לתום החוזה, גיבוש וליווי מכרזי דגל - מכרזים חברתיים בסיוע משרד ראש הממשלה.[28]
אגף בכיר תכנון אסטרטגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמון על קידום וגיבוש אסטרטגיה, תוכניות עבודה ייעודיות שנתיות ורב – שנתיות, הצעות מדיניות ומהלכי שינוי עם יחידות המשרד כולל מטרות הארגון, יעדי ביצוע ומדדי תוצאה מרכזיים ובכלל זה איסוף מידע אסטרטגי, תאורטי ואמפירי למשרד וניהול העתודות. האגף מופקד על עריכת תוכניות אב, ניסוח ניירות מטה בנושאים אשר על סדר היום של המשרד, קביעת מדדי הצלחה למדידת יישום תוכניות העבודה במשרד, מעקב אחר ביצוע, בקרה וניתוח חסמים ופעילות להסרתם. האגף מקדם פיתוח מתודולוגיות אסטרטגיות, ומוביל ממשקי פעילות בין משרדי ממשלה, גופי מטה, מגזרים שונים, אקדמיה ורשויות מקומיות. האגף מופקד על ניהול ידע ונתונים, שימור והפצת ידע, פיתוח ידע והנגשתו.[29]
אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מופקד על ניהול האסטרטגיה התקשורתית של המשרד והקו ההסברתי של מדיניות המשרד, לאור המטרות, היעדים והערכים שהוא הגדיר, תוך מתן מענהרציף ושוטף לסדר היום הציבורי תקשורתי. לצד אלה, הדוברות אחראית להנגיש לציבור הרחב את פעולות המשרד בעתות של שגרה וביתר שאת בעתות של חירום. היא נותנת שירות וסיוע ליחידות המשרד, למנהלי בתי הספר, לציבור אנשי החינוך ולתלמידים.[30]
יחידת ביקורת פנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידת הביקורת הפנימית במשרד פועלת לביצוע ביקורת פנימית בכפוף לחוק הביקורת הפנימית התשנ"ב 1992 ובהתאם לחוקים ולתקנות שביצועם מוטל עלהמשרד. במסגרת הביקורת מבצעת היחידה תוכנית ביקורת שמטרתה המרכזית היא שיפור וייעול פעילות המשרד, בסיסה ירוכזו כלל ממצאי הביקורת, ניתוח סיבות להתהוותם. בהמשך באחריות היחידה לקיים מעקב על ביצוע ותיקון הליקויים שעלו בדוח. היחידה מנהלת ממשקי עבודה מול מבקר המדינה, אגף המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה וגורמים נוספים בכל הקשור לדוחות מבקר המדינה על משרד החינוך. הפעילות כוללת טיפול בטיוטות ובדוחות מבקר המדינה, הפנייתם לגורמי המקצוע, ריכוז תגובות המבוקרים, קיום דיונים מקצועיים בנושא הדוח עם כלל גורמי המקצוע וביצוע מעקב אחר תיקון הליקויים שעלו בדוחות.[31]
אגף בכיר משמעת וטוהר המידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחראי על טיפול בהפרות משמעת ובעבירות פליליות שביצעו עובדים שמועסקים במערכת החינוך. האגף מתווה מדיניות אחידה וכלל ארצית בטיפול באירועי משמעת וביצוע מעקב, סיוע וליווי הליכים משפטיים שקשורים להליכי משמעת, נציבות, והליכים פליליים.[32]
רשות החדשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.
למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי שר החינוך, גדעון סער.[33]
מאוקטובר 2013 עד 2016 כיהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. החליף אותו ד"ר איתי אשר שנפטר בספטמבר 2019 בעודו מכהן.[34]
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחוז ירושלים
- מחוז הדרום
- מחוז תל אביב
- מחוז המרכז
- מחוז חיפה
- מחוז הצפון
- מנח"י
- מחוז חרדי
- מחוז התיישבותי
מרכזי הדרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החינוך מפעיל מספר מרכזי הדרכה ברמה הארצית[35]
מרכזי הדרכה ארציים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז הדרכה הכשרות והשתלמויות –"סמינר שיין"
- מרכז הדרכה ארצי חברתי
- מרכז הדרכה מנהיגות ופיתוח
- מרכז הדרכה פדגוגי טכנולוגי
- מרכז הדרכה הכנה לשירות משמעותי
- מרכז הדרכה של"ח וידיעת הארץ
- מרכז הדרכה מסעות לפולין
- מרכז הדרכה הנחלת זיכרון השואה
- מרכז הדרכה חברה ערבית
- מרכז הדרכה חינוך ממלכתי דתי
מרכזי הדרכה מחוזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז הדרכה ת"א
- מרכז הדרכה מרכז
- מרכז הדרכה ירושלים ומנח"י
- מרכז הדרכה חיפה
- מרכז הדרכה צפון
- מרכז הדרכה דרום
- מרכז הדרכה דרוזי
- מרכז הדרכה חרדי
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.
יחידות סמך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החינוך הוא השר בממשלת ישראל האחראי על עיצוב המדיניות החינוכית של מערכת החינוך במדינת ישראל, החל מהגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה (בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה).
סמכויות של שר החינוך מעוגנות חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקבוע את תוכנית הלימודים לכל מוסד חינוך רשמי, לרבות קביעת "תוכנית היסוד" כחובה (סעיף 4).
- קובע את רשימת ספרי הלימוד המאושרים לשימוש במוסדות החינוך (סעיף 4).
- רשאי לקבוע תוכניות השלמה למוסדות (עד 25% מהשעות), בכפוף להתייעצות או הסכמה של המועצות הרלוונטיות (סעיפים 5, 6, 16, 16א).
- רשאי לאשר לימוד שעות נוספות על תוכנית הלימודים, בכפוף למימון חיצוני (הורים או רשות מקומית) (סעיף 8).
- רשאי להנהיג במוסד רשמי תוכנית לימודים חריגה למטרת ניסוי (סעיף 9).
- מוסמך לקבוע, בתנאים מסוימים, מוסד כ"חינוך ממלכתי משלב" (סעיף 4ב).
- מאשר הפעלת שבוע לימודים של פחות מ-6 ימים, בכפוף לכללים ובאישור ועדת החינוך של הכנסת (סעיף 4א).
- רשאי לצוות על רשות מקומית למזג מוסדות חינוך רשמיים, למעט איסור על מיזוג מוסד ממלכתי עם ממלכתי-דתי (סעיף 10).
- רשאי לקבוע תנאים להכרזה על מוסדות כ"מוכרים לא רשמיים" ולתמיכה תקציבית בהם (סעיף 11).
- מוסמך לקבוע כללים למניעת פעילות במוסדות של גורמים חיצוניים הפועלים בניגוד למטרות החינוך הממלכתי או נגד חיילי צה"ל/מדינת ישראל (סעיף 2(ב).
- רשאי להורות על הפסקת תמיכה תקציבית במוסד מוכר לא רשמי אם הוכחו גילויי הזדהות עם טרור (סעיף 11ב).
- השר (באמצעות המנכ"ל) בעל סמכות לפטר עובדי הוראה בשל התנהגות מינית חמורה, הזדהות עם טרור או הרשעה בעבירות טרור/ביטחון (סעיף 18א).
- השר (באמצעות המנכ"ל) מוסמך למנוע העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (סעיף 18ב).
- ממנה את חברי ועד החינוך, המועצה לחינוך ממלכתי דתי והמועצה לחינוך ממלכתי משלב (סעיפים 12, 13, 13א).
- קובע את התקנונים לסדרי העבודה של ועד החינוך והמועצות (סעיף 17).
- מחויב להיוועץ עם המועצות והוועד לפני הפעלת סמכויותיו הנוגעות לחינוך דתי, משלב או כללי (סעיפים 13א, 14, 15).
- ממונה על ביצוע החוק ומוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות סדרי רישום, פיקוח, וניהול מוסדות (סעיף 34).
- רשאי להעביר לאחרים את סמכויותיו על פי החוק, פרט לסמכויות חקיקה (תקנות) וסמכויות ספציפיות המפורטות בחוק (סעיף 29).
שרי החינוך וסגניהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משרד החינוך והתרבות | |||||||
| 1 |  |
זלמן שזר
(1889–1974) |
מפא"י | 10 במרץ 1949 | 1 בנובמבר 1950 | הראשונה | |
| 2 | .jpg) |
דוד רמז
(1886-1951) |
1 בנובמבר 1950 | 19 במאי 1951
נפטר בכהונתו |
השנייה | ||
| 3 |  |
ראש הממשלה
(1886-1973) |
19 במאי 1951 | 8 באוקטובר 1951 | |||
| 4 |  |
בן-ציון דינור
(1884-1973) |
מפא"י לא ח"כ |
8 באוקטובר 1951 | 3 בנובמבר 1955 | השלישית | |
| הרביעית | |||||||
| החמישית | |||||||
| השישית | |||||||
| 5 |  |
זלמן ארן
(1899-1970) |
מפא"י | 3 בנובמבר 1955 | 10 במאי 1960 | השביעית | |
| השמינית | |||||||
| התשיעית | |||||||
| 6 |  |
אבא אבן
(1915-2002) |
10 במאי 1960 | 26 ביוני 1963 | |||
| העשירית | |||||||
| (5) | |
זלמן ארן
(1899-1970) |
26 ביוני 1963 | 15 בדצמבר 1969 | האחת עשרה | ||
| השתים עשרה | |||||||
| המערך הראשון | |||||||
| השלוש עשרה | |||||||
| העבודה | |||||||
| המערך השני | |||||||
| הארבע עשרה | |||||||
| 7 |  |
סגן רה"מ
(1918-1980) |
15 בדצמבר 1969 | 3 ביוני 1974 | החמש עשרה | ||
| השש עשרה | |||||||
| 8 |  |
אהרון ידלין
(1926-2022) |
3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | השבע עשרה | ||
| 9 |  |
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 20 ביוני 1977 | 13 בספטמבר 1984 | השמונה עשרה | |
| התשע עשרה | |||||||
| העשרים | |||||||
| 10 | .jpg) |
סגן רה"מ
(1921-2015) |
המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990 | העשרים ואחת | |
| העשרים ושתיים | |||||||
| העשרים ושלוש | |||||||
| מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר | 15 במרץ 1990 | 11 ביוני 1990 | |||||
| (9) | |
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | |
| 11 | .jpg) |
שולמית אלוני
(1927-2014) |
מרצ | 13 ביולי 1992 | 11 במאי 1993 | העשרים וחמש | |
| 12 | .jpeg) |
אמנון רובינשטיין
(1931-2024) |
מרצ | 7 ביוני 1993 | 22 בנובמבר 1995 | ||
| משרד החינוך, התרבות והספורט | |||||||
| 12 | |
אמנון רובינשטיין
(1931-2024) |
מרצ | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | |
| (9) | |
זבולון המר
(1936-1998) |
מפד"ל | 18 ביוני 1996 | 20 בינואר 1998
נפטר בכהונתו |
העשרים ושבע | |
| 13 |  |
יצחק לוי
(1947-) |
25 בפברואר 1998 | 6 ביולי 1999 | |||
| משרד החינוך | |||||||
| 14 | .JPG) |
יוסף שריד
(1940-2015) |
מרצ | 6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | |
| 15 |  |
לימור לבנת
(1950-) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | |
| משרד החינוך, התרבות והספורט | |||||||
| 15 | |
לימור לבנת
(1950-) |
הליכוד | 28 בפברואר 2003 | 14 בינואר 2006 | השלושים | |
| 16 | .jpg) |
מאיר שטרית
(1948-) |
קדימה | 18 בינואר 2006 | 4 במאי 2006 | ||
| משרד החינוך | |||||||
| 17 | .jpg) |
יולי תמיר
(1954-) |
עבודה-מימד העבודה |
4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | השלושים ואחת | |
| 18 | _(cropped)_(cropped).jpg) |
גדעון סער
(1966-) |
הליכוד | 31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | |
| 19 | .jpg) |
שי פירון
(1965-) |
יש עתיד | 18 במרץ 2013 | 4 בדצמבר 2014 | השלושים ושלוש | |
| מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | הליכוד | 4 בדצמבר 2014 | 4 במרץ 2015 | ||||
| 20 | .jpg) |
ראש הממשלה
(1949-) |
25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | |||
| 21 | .jpg) |
נפתלי בנט
(1972-) |
הבית היהודי | 14 במאי 2015 | 4 ביוני 2019 | השלושים וארבע | |
| הימין החדש | |||||||
| 22 |  |
רפי פרץ
(1956-) |
איחוד מפלגות הימין | 23 ביוני 2019 | 17 במאי 2020 | ||
| ימינה | |||||||
| ימינה | |||||||
| 23 | .jpg) |
יואב גלנט
(1958-) |
הליכוד | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | |
| 24 | .jpg) |
יפעת שאשא-ביטון
(1973-) |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | |
| 25 | .jpg) |
יואב קיש
(1968-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע | |
שרים נוספים במשרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | יחד עם השר | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) |
חיים ביטון
(1978–) |
ש"ס | יואב קיש | 29 בדצמבר 2022 | 20 ביולי 2025 | השלושים ושבע | |
סגני שר החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
_-_Soccer_Player_Yehoshua_Glazer_Receiving_Medal_(Zevulon_Hammer).jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
.jpg)
מנכ"לי משרד החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | ![](http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:תל_אביב_-_ד"ר_ברוך_בן_יהודה-JNF016366.jpeg) |
ברוך בן-יהודה | 1948 | 1951 |
| 2 | ![](http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:אליעזר_ריגרת,_בתקופה_שהיה_מנכ"ל_משרד_החינוך.jpg) |
אליעזר ריגר | 1951 | 1954 |
| 3 |  |
משה אבידור | 1954 | 1960 |
| 4 |  |
חנוך רינות | 1960 | 1967 |
| 5 | _(cropped).jpg) |
יעקב שריד | 1967 | 1970 |
| 6 |  |
אלעד פלד | 1970 | 1976 |
| 7 |  |
אליעזר שמואלי | 1976 | 1986 |
| 8 | _(cropped).jpg){kind=spacer} |
שמשון שושני | 1986 | 1989 |
| 9 |  |
דן שרון | 1989 | 1990 |
| 10 |  |
זבולון אורלב | 1990 | 1992 |
| (8) | |
שמשון שושני | 1993 | 1996 |
| 11 | |
בן ציון דל | 1996 | 1999 |
| 12 | |
שלומית עמיחי | 1999 | 2001 |
| 13 |  |
רונית תירוש | 2001 | 2005 |
| (מ"מ) | |
עמירה חיים[36] | 2005 | 2006 |
| 14 |  |
שמואל אבואב | 2006[37] | 2007 |
| (12) | |
שלומית עמיחי | 2007[38] | 2009 |
| (8) | |
שמשון שושני | 2009[39] | 2011 |
| 15 |  |
דלית שטאובר | 2011[40] | 2013 |
| 16 |  |
מיכל כהן | 2013[41] | 2017 |
| (14) | |
שמואל אבואב | 2017[42] | 2020 |
| 17 |  |
עמית אדרי | 2020[43] | 2021 |
| 18 |  |
יגאל סלוביק | 2021 | 2021 |
| (15) | |
דלית שטאובר | 2021 | 2023 |
| 19 | .jpg) |
אסף צלאל | 2023 | 2023 |
| 20 |  |
מאיר שמעוני | 2023 | מכהן |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיני פניות ציבור בנושאי חינוך, חדשנות מדע וטכנולוגיה במשרדי מדינת ישראל
- הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)
- הטלוויזיה החינוכית הישראלית
- המועצה להשכלה גבוהה
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים ומושגים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משרד החינוך
משרד החינוך, ברשת החברתית פייסבוק
משרד החינוך, ברשת החברתית X (טוויטר)
משרד החינוך, ביישום טלגרם
משרד החינוך, ברשת החברתית אינסטגרם
משרד החינוך, ברשת החברתית טיקטוק
משרד החינוך, סרטונים בערוץ היוטיוב
אתר משרד החינוך- תולדות החינוך, באתר משרד החינוך
ליאור דטל, משרד החינוך בע״מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד ש"ח, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2014- ליאור דטל, תקציב עתק ויחסי ציבור בחינם: איך נהפך שר החינוך לתפקיד נחשק?, באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
- תקציב החינוך לאורך שנים, אתר משרד החינוך
- על הוועד הישראלי לאונסק"ו
- חינוך ובתי ספר בישראל: פריטי מקור ומשאבי הוראה, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
- שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית ונכשלים, השילוח
- תקציב משרד החינוך במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
- שירה קדרי־עובדיה, קיווינו שיהיה אפשר אחרת, אבל אי אפשר. התפטרנו ממערכת החינוך, ואלה הסיבות, באתר הארץ, 19 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ https://next.obudget.org/i/budget/0020/2025
- ↑ העברת תחום מעונות היום לפעוטות למשרד החינוך באתר משרד ראש הממשלה
- ↑ יוסף יונאי, מתווה לחינוך במדינה העברית, דור לדור ל"א, תשס"ז, עמ' 13
- ↑ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019
- ↑ השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס ראשון(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 7.1.2014 ו-השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס שני(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021), 11.3.2014, באתר האינטרנט של "שיתופים – לקידום החברה האזרחית"
- ↑ אור קשתי, בג"ץ פסל נוהל של משרד החינוך שפגע בתמיכה בפעילות ארגוני יהדות פלורליסטים, באתר הארץ, 12 באפריל 2021;
בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל ואחרים נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־7 באפריל 2021 - ↑ אור קשתי, משרד החינוך מתעלם מפסיקת בג"ץ: פרסם נוהל שפוגע בארגוני יהדות פלורליסטיים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
- ↑ תמר טרבלסי חדד, שר החינוך קיש הודיע רשמית: רפורמת הבגרויות של שאשא ביטון מבוטלת, באתר ynet, 5 בינואר 2023
- ↑ ענן חינוכי(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
- ↑ מבקר המדינה, משרד החינוך - תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, באתר מבקר המדינה, 1 בנובמבר 2016
- ↑ זאב קליין, אושר תקציב המדינה לשנת 2019, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018
- ↑ הסדנא לידע ציבורי, מפתח התקציב, באתר next.obudget.org
- ↑ https://www.gov.il/he/pages/data-2025
- ↑ אודות המנהל הפדגוגי, באתר המִנהל הפדגוגי
- ↑ המזכירות הפדגוגית, באתר המזכירות הפדגוגית
- ↑ מינהל חברה ונוער, באתר משרד החינוך
- ↑ מינהל עובדי הוראה, באתר משרד החינוך
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר כוח אדם בהוראה
- ↑ משרד החינוך, מינהל חינוך דתי
- ↑ משרד החינוך, מינהל חינוך טכנולוגי
- ↑ משרד החינוך, מינהל בקרה,רישוי ואכיפה
- ↑ משרד החינוך, אגף הון אנושי
- ↑ משרד החינוך, הלשכה המשפטית
- ↑ משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר כספים וחשבות
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר ביטחון, היערכות לחירום וסייבר
- ↑ ממשרד החינוך, מינהל טכנולוגיות דיגיטליות במידע
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר תכנון אסטרטגיה
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר דוברות, תקשורת והסברה
- ↑ משרד החינוך, יחידת ביקורת פנים
- ↑ משרד החינוך, אגף בכיר משמעת וטוהר המידות
- ↑ אור קשתי, שר החינוך סער פיטר את המדען הראשי של משרדו לאחר עשרה חודשים בתפקיד, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2010
- ↑ ליאור דטל, מת המדען הראשי של משרד החינוך, ד"ר איתי אשר, באתר TheMarker, 24 בספטמבר 2019
- ↑ מרכזי הדרכה במשרד החינוך, באתר edu.gov.il
- ↑ הארכת מינויה של ממלאת מקום המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט, החלטה מספר 4744 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי המנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 42 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי המנהלת הכללית של משרד החינוך, החלטה מספר 2439 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי מנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 3717 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 762 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ מינוי מנהל כללי של משרד החינוך, החלטה מספר 2519 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה(הקישור אינו פעיל, 14.6.2021)
- ↑ עמית אדרי מונה למנכ"ל משרד החינוך, באתר ynet, 9 ביולי 2020
| שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| מנכ"לי משרד החינוך | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|