מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Pais-logo.png

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות היא גוף מיסודו של מפעל הפיס שמטרתו לקדם כישרונות מבטיחים בתחומי אמנויות הבמה, קולנוע, טלוויזיה, ספרות, שירה ואמנות חזותית. בכל שנה מחליטה המועצה מראש באילו תחומים להתמקד, ומחלקת את התקציב שנקבע לשם כך לפי פניות מהציבור ופניות יזומות מטעמה ליוצרים ולגופים העוסקים בתחומי היצירה.

מפעל הפיס יזם את הקמת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות בשנת 2001, במטרה לקדם את התרבות והאמנות בישראל ולאפשר לאלפי אמנים ויוצרים, ולמאות פרויקטים ויוזמות תרבותיות, להתממש ולהגיע לקהל רחב ומגוון ברחבי ישראל. מאז הקמתה הפכה מועצת הפיס לתרבות ולאמנות לאחד הגופים המשפיעים בקידום התרבות והאמנות בישראל.

מבנה המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה מונה עד 29 חברים, מרביתם אמנים ואישי ציבור מתחומי התרבות והאמנות וחלקם ראשי רשויות ונציגי דירקטוריון מפעל הפיס.

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות פועלת באמצעות שש ועדות משנה:

קריטריונים לתמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה משנה מדי שנה את הנושאים והפרויקטים בהם היא תומכת. גמישות זו מאפשרת להיענות לצרכים המשתנים ולסייע למיזמים ניסיוניים וחדשניים. הכללים המנחים לפעילות המועצה קובעים כי תוצרי פעילותה יהיו נגישים למגוון רחב של צרכני תרבות תוך מתן העדפה לתושבי הפריפריה, בין גאוגרפית ובין חברתית. התמיכה ניתנת לפעילויות בעלות ערך מבחינה אמנותית, ולפעילויות בעלות חשיבות לאומית בתחומי התרבות והאמנות. כמו כן מגדירים הכללים המנחים כי פעילותה של מועצת הפיס תאפשר הנגשה וקירוב של אוכלוסיות וקהלים חדשים לתחומי התרבות והאמנות, תוך שימת דגש על ילדים, נוער וצעירים כצרכני תרבות.

על פי קווי הפעולה המנחים את עבודת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, תמיכת מועצת הפיס לא תבוא במקום הקצאה ממלכתית אחרת. המועצה אינה מעניקה תקציבים שנתיים שוטפים למוסדות, אלא תומכת במגוון פעילויות ופרויקטים מוגדרים. ככלל, תמיכת מועצת הפיס היא חד-פעמית – לפרויקט מוגדר, על מנת לאפשר ליוצרים רבים יותר ליהנות ממנה. מועצת הפיס אינה דנה בפרויקטים בדיעבד, אלא רק בפרויקטים שעתידים להתקיים.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית עבודת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, המגדירה את הפרויקטים והנושאים בהם מוזמן הציבור להגיש בקשות לתמיכה, מתפרסמת ברבעון הראשון של כל שנה.

בין הפרויקטים שיזמה מועצת הפיס לתרבות:

מעבדות פיס לתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם תרבותי חברתי המיועד לטפח יצירה תרבותית בפריפריה. במסגרת התוכנית הוקמו גופי תרבות יוצרים בדימונה, נצרת, עכו, פרדס חנה-כרכור, מועצה אזורית מטה יהודה, בת ים, מעלות-תרשיחא, ירוחם ותל שבע.

התוכנית מציעה מודל ייחודי, שמטרתו הובלת שינוי השיח בשדה התרבותי אמנותי ביישובים באזור הפריפריה ומתמקדת בעידוד היצירה האמנותית המקורית, הנוצרת בתהליך עבודה מעמיק של צוות אמנותי השוהה ופועל, בין היתר, בשיתוף הקהילה.

ימי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה, במסגרת הפרויקט הייחודי, מאות מוסדות וגופי תרבות מובילים פותחים את שעריהם לקהל הרחב ומציעים מאות מופעי תרבות ואמנות ביישובים ברחבי הארץ, הכוללים מופעי תיאטרון, מחול, מוזיקה, ספרות, ילדים, קולנוע ותערוכות במוזיאונים והכל במחיר של עד 20 ₪ לכרטיס. חלק מהמופעים מוצגים בגופי התרבות וחלק מנוידים לאולמות ברחבי הארץ.

תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט כולל סדרה של ראיונות מצולמים של מיטב האמנים והיוצרים שכתבו את השירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. יואב קוטנר עורך ומנהל אמנותית את הפרויקט ומראיין כל אחד מהאמנים. המטרה היא ליצור ארכיון מצולם של מיטב יוצרי המוזיקה הישראלית שיהיה נגיש לקהל הרחב וכן ישמש למחקר, סיקור, תחקיר וכדומה.

נכון ל-2015 תועדו 23 יוצרים, ביניהם: תלמה אליגון, נחום היימן, יורם טהרלב, דן אלמגור, שמרית אור, שלמה בר, דובי זלצר, אריה לבנון ואחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]