דניאל לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל לנדאו
Daniel Landau 1.jpg
דניאל לנדאו
שם לידה דניאל לנדאו
תאריך לידה 1 במרץ 1973 (בן 43)
מקום לידה ירושלים, ישראל
תחום יצירה מדיה, וידאו, מיצב, פרפורמנס

דניאל לנדאו (נולד ב-1973) אמן, מרצה וחוקר מדיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל לנדאו נולד וגדל בירושלים. הוא למד בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול במגמת קומפוזיציה, והמשיך את לימודיו הגבוהים בקונסרבטוריון המלכותי בהאג (אנ') שם השלים את התואר הראשון והשני שלו. הוא היה תלמידם של חיליאס ואן ברחייק, לאויס אנדריסן וקלארנס בארלו. כבר במסגרת לימודיו כתב לנדאו מוזיקה להרכבי מוזיקה-עכשווית הולנדיים מובילים כמו: ניו-אנסמבל (אנ'), ‏ (אנ') Orkest De Volharding, ‏ Slagwerkgroep Den Haag אשר הופיעו עם יצירותיו באולמות ופסטיבלים: Concertgebouw, Paradiso, Rotterdamse Schouwburg, Gaudeamus International Music Festival. באותה עת, במסגרת לימודיו במחלקת הסונולוגיה למוזיקה אלקטרונית - פיתח לנדאו מערכות אינטראקטיביות של עיבוד סאונד ותמונה בזמן אמת במטרה לפתח כלים המשמשים הרחבה דיגיטלית של הגוף הפרפורמטיבי.

בשנת 2001 יחד עם היוצר Isak Goldschneider הקים את קולקטיב האמנות BZAZ Foundation שבמסגרתו יצרו מופעי מדיה באורך מלא ביניהם: Ana Shahid, Pulsing Chambers, The Worlds of Milosh I+II, Channel Shabab, Grid City. הופעות אלו הועלו בין השאר בגרמניה, הונגריה, בלגיה, מקסיקו, ספרד, אנגליה וישראל וזכו לביקורות חיוביות מצד המדיה והקהל.

בשנת 2006, לאחר כעשר שנים שבהן חי בהולנד, חזר לנדאו לארץ והחל לעבוד על פלטפורמת מופע מבוססת הקרנה ותנועה. בשיתוף פעולה עם אמנים, רקדנים, מהנדסים ומעצבים העלה ב-2008 את המופע One Dimenstional Man. המופע היה הפקה בריטית ישראלית בהשראת ספרו של הרברט מרקוזה הנושא את שם העבודה והייתה המשך ישיר לעיסוקו של לנדאו במפגש של גוף עם טכנולוגיה. המופע עלה במרכז סוזן דלל וזכה לביקורות חיוביות. בעקבות המופע קיבל לנדאו הזמנה מהמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ליצור עבודה חדשה לאירוע ״מפגן ויצמן״. חזרתו של לנדאו לארץ הביאה אותו לעסוק בשאלות סוציו-פוליטיות של החברה הישראלית והוא לקח את ההזדמנות לנתב את הפרויקט לכיוון דוקומנטרי. במפגש משמעותי עם האקטיביסט ראובן אברג'ל, ממיסדיי תנועת הפנתרים השחורים הישראלית, נחשף לנדאו לנראטיב אלטרנטיבי - המציגה קריאה מעמדית, טכנו קפיטליסטית של החברה הישראלית. טקסטים של אדוארד סעיד, פרנץ פנון, ניל פוסטמן, קתרין הילס ודון היידה, היוו חלק משמעותי בעיצוב עמדה טכנו-ביקורתית הנמצאת בבסיס עבודותיו. לנדאו יצר סדרת עבודותו בשם ׳גֵר׳ אשר עשו שימוש בפלטפורמת הדוקו-מופע שיצר.

ב-2014 יסד לנדאו יחד עם ד״ר כרמל ויסמן את oh-man, oh-machine, פלטפורמה דרכה הם יוזמים כנסים בינלאומיים, סדנאות, סלון וקבוצת מחקר הבאות לקדם את השיח הביקורתי דרך המסגרת הפילוסופית של פוסט-הומניזם.

לנדאו מרצה על עבודותיו בארץ ובעולם. בין השנים 2013–2015 עמד בראש תחום לימודי המדיה הדיגיטלית בפקולטה לאמנויות - המדרשה וכעת הוא מכהן כעמית מחקר בכיר במעבדה למציאות מתקדמת במרכז הבינתחומי הרצליה. עבודותיו הוזמנו והוצגו בפסטיבלים ומוזיאונים בארץ ובעולם, בין השאר: התזמורת הסימפונית של המבורג, תזמורת הרדיו הפילהרמונית של הולנד, פסטיבל האביב (פריז), מוזיאון הצילום בפריז (אנ'), פסטיבל סנטרו היסטוריקו (מקסיקו), פסטיבל באת' (אנגליה) (אנ'), קזרנה (שווייץ), פסטיבל בארטוק (הונגריה) והביאנאלה של נאקנוג׳ו (יפן).

לנדאו מעביר בארץ ובעולם סדנאות לאמנים, כוריאוגרפים ומתכנתים. את הסדרה מעביר לנדאו בשיתוף עם ערן הדס, ד״ר לימור לחיאני, דניאל יהל, ד״ר אייל גרוס, ד״ר דורון פרידמן ושלו מורן.

בינואר 2017 ייצא לנדאו ללמד סמסטר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס במחלקה למדיה ועיצוב.

חיים אישיים

דניאל הוא בנם של שמחה ומאיה לנדאו והאח האמצעי לשתי אחיות - סיגלית ואיילת. שמחה עלה לישראל מרומניה ב-1950 ומאיה מלונדון ב-1964. שמחה הוא פרופסור אמריטוס לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית והקים את החוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל. סיגלית היא אמנית ישראלית ואיילת, דוקטור לנוירופסיכולוגיה. לנדאו נשוי למיכל אופנהיים לנדאו, מוזיקאית, מלחינה ומדריכה קולית. לדניאל ומיכל שלושה ילדים והם גרים בתל אביב. סבו, יעקב סונטאג (1905–1984), היה המייסד והעורך של רבעון התרבות היהודי הלונדוני Jewish Quartly (אנ'). [1]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות ומיצגים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016 “Time Body Experiment” / ניסוי פרפורמטיבי, פסטיבל PrintScreen
  • 2016 “The Perfect Post Human” / מיצב וידאו, London Roundhouse (אנ')
  • 2016 “Time Motion Study” / מיצב וידאו 360, בשיתוף עם ארקדי זיידס, גלריית ג'יימס, ניו יורק
  • 2015 “I will be right back” / 55 דק׳, מיצג וידאו עבור מופע מחול, שיתוף פעולה עם איריס ארז
“Cave Study” / מיצב וידאו 360, מוזיאון תל אביב
“Isu Tori Game” / מיצב וידאו, ביאנאלה של נאקאנוג׳ו, יפן
  • 2014 Ceci nest pas une narguilé / וידאו מפינג 7 דק׳ / פסטיבל עכו
  • 2014 Open Skies / ווידאו 5 דק׳ / Circle 1, ברלין
  • 2014 HeLa / אוצר תערוכה קבוצתית בירקון 19 - במסגרת פרויקט Oh man Oh Machine
  • 2014 Reside 1.4 / 30 דק׳ / מיצב אינטראקטיבי, ארטפורט, תל אביב
  • 2014 Eye Drum / וידאו 6 דק׳ / מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2013 OPEN SKIES / וידאו 5 דק׳ / בית בנימיני, תל אביב
  • 2013 Wake A Mish / מיצב אורות תלוי מקום, כיכר הבימה, תל אביב
  • 2012 Not Very Nice People / וידאו 8 דק' / LA MEP, פריז
  • 2012 טבע הדברים / וידאו 4 דק' / מוזיאון ישראל, מיצג רון ארד
  • 2012 גֵר 1.4: דרפור, הר ציון / מיצג 30 דק' / אוהבים אמנות ת"א
  • 2012 גֵר 1.3: ברקו סלמונוביץ' / מיצג 17 דק' / אש לילה, יפו העתיקה
  • 2011 גֵר 1.2: המלך פייסל 57 / מיצג 20 דק' / אוהבים אמנות ת"א, יהודה הימית
  • 2011 גֵר 1.1: ג'סי כהן / מופע 65 דק' / בכורה 'קזרנה' בזל, שווייץ
  • 2010 הם לא נחמדים / מיצג 22 דק' / המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון
  • 2010 דיר אל באלאח / מיצג 15 דק' / מוזיאון ישראל
  • 2010 From Canyons to Stars / וידאו טריפטיך ותזמורת / 110 דק' / המבורג
  • 2009 One Dimensional Man / מופע 62 דק' / סוזן דלל
  • 2008 אנא בת ים / ווידאו 20 דק' / ברשות הרבים, ת”א
  • 2007 Ana Shahid, פסטיבל הסתיו, בית האופרה של פריז
  • 2006 Mexico-Berlin /וידאו ‘‘21‘6 / “סדוקציה” / בית בנמל, ת”א
  • 2005 Eye Drum / וידאו 4 דק' / “אומנות הארץ” / רידינג, תל אביב
For your eyes only / וידאו 10 דק' / “רשות הרבים” / יפו
Ana Frank, Bat-Yam / וידאו 22 דק' / “רשות הרבים” / יפו
  • 2004 Peace in our time / וידאו 5 דק' / שודר בערוץ Nachtpodium VPRO / הולנד
Channel Shabab / מופע 70 דק' / הולנד, הונגריה, גרמניה
Deadly Affairs / מופע 50 דק' / Netherlands Philharmonic / הולנד
  • 2003 Planeta Kennel / וידאו 10 דק' / פסטיבל Sitges, ספרד
Grid City / מופע 45 דק' / פרימיירה Bath Festival / אנגליה
Ana Shahid / יצירה לאנסמבל, קנון ואובייקטים, 11 דק' / הולנד
  • 2002 The Worlds of Milosh / מופע 70 דק' / מקסיקו, הולנד, גרמניה
  • 2001 Scratch / וידאו 8 דק' / מקסיקו, הולנד
Eye Drum / וידאו 4 דק' / בשיתוף עם סיגלית לנדאו / מוזיאון ישראל
  • 2000 Pulsing Chambers / וידאו פרפורמנס 60 דק' / הולנד
  • 1999 Ana Shahid - I Witness / מופע 45 דק' / הולנד
  • 1998 Losing It Again / מוזיקה לפסנתר ואלקטרוניקה 7 דק' / אמסטרדם, פריז, ניו-יורק
  • 1997 A Car and a Bench / מוזיקה למחול 60 דק' / , כוריאוגרפיה: יסמין גודר
  • 1996 Stair Music / מוזיקה 8 דק' / פסטיבל פנומנה / ירושלים
  • 1995 Abstract on Black / מיצב אינטראקטיבי מוזיקה ווידאו-דאנס / ירושלים, אמסטרדם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל לנדאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות כתב העת, באתר Jewish Quartly