דניאל לנדאו

דניאל לנדאו

דניאל לנדאו
לידה	1 במרץ 1973 (בן 53) ירושלים, ישראל
שם לידה	דניאל לנדאו
מדינה	ישראל
תחום יצירה	מדיה, וידאו, מיצב, פרפורמנס
השכלה	הקונסרבטוריון המלכותי של האג
www.daniel-landau.com

דניאל לנדאו (נולד ב-1973) הוא אמן, חוקר, ויזם ישראלי המתמחה בתחומי המדיה ובמציאות מדומה (Virtual Reality). משנת 2021 הוא משמש כמנכ״ל חברת טכנולוגיות למידה אווריס (AVRIS).

ביוגרפיה

לנדאו נולד וגדל בירושלים.

הוריו הם מאיה ופרופ' שמחה לנדאו, קרימינולוג בכיר מהאוניברסיטה העברית, שהקים את החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. אחותו הגדולה סיגלית היא אמנית ישראלית, ואחותו הקטנה איילת היא פרופ' לנוירופסיכולוגיה. סבו, יעקב סונטאג (1905–1984), היה המייסד והעורך של רבעון התרבות היהודי-הלונדוני Jewish Quarterly.

בנעוריו למד לנדאו בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, במגמת קומפוזיציה.

בשנת 1996 הוא עבר להולנד כדי ללמוד תואר ראשון ושני בקונסרבטוריון המלכותי של האג (KABK), והתמחה במחלקה לסונולגיה של מוזיקה אלקטרונית. במהלך לימודיו עסק בפיתוח מערכות אינטראקטיביות שמעבדות סאונד ותמונה בזמן אמת, ומהוות כלים דיגיטליים חדשים ובמה וירטואלית ליצירות אמנותיות.

קריירה אמנותית

משנת 1996 לנדאו פועל כאמן מדיה. הוא מתמחה ביצירה ובשילוב של טכנולוגיות חדשות ובפיתוח של כלים טכנולוגיים כפלטפורמות מופע. לרוב ניתן לראות ביצירותיו מפגשים בין טכנולוגיה לבין גופים אנושיים, עבודות וידאו והקרנה.

במקביל ללימודיו בקונסרבטוריון המלכותי של האג, כתב לנדאו מספר יצירות מוזיקליות להרכבי מוזיקה עכשווית הולנדיים, בהם: ניו-אנסמבל, Orkest De Volharding, ו-Slagwerkgroep Den Haag. יצירותיו נוגנו במגוון פסטיבלי מוזיקה באירופה, ביניהם פסטיבל המוזיקה הבינלאומי Gaudeamus Festival שנערך בהולנד ובפסיטבל האביב בבית האופרה של פריז, שבצרפת.

בשנת 2001 הקים לנדאו יחד עם יזאק גולדשניידר (Isak Goldschneider) את "BZAZ Foundation", קולקטיב אמנותי שבמסגרתו יצרו השניים מופעי מדיה. בין היצירות שלהם נמנות: Ana Shahid, Pulsing Chambers, The Worlds of Milosh I+II, Channel Shabab, Grid City ועוד. היצירות של הקולקטיב הוצגו בגרמניה, הונגריה, אנגליה, בלגיה, מקסיקו, ספרד, וישראל.

בשנת 2006 חזר לנדאו לישראל.

בשנת 2008 יצר את המופע "אדם חד המימד" (One Dimensional Man), הפקה בריטית וישראלית בהשראת ספר בעל אותו שם מאת הרברט מרקוזה. באמצעות טכנולוגיה שפותחה עבור המופע, שחקנים-רקדנים שהשתתפו ביצירה הפכו לסוג של סרט חי על הבמה, כשעל פניהם הוקרנו פרצופים ודימויים בווידאו. המופע עלה בבכורה במרכז סוזן דלל שבתל אביב והתקבל בביקורות משבחות.

בעקבות היצירה הוזמן לנדאו על ידי המרכז לאמנות דיגיטלית שבחולון ליצור עבודה חדשה באירוע "מפגן ויצמן" - ערב מיצגי אמנות שנערך בכיכר ויצמן בעיר בשנת 2010. היצירה, ״גר 1.1: הם לא נחמדים״, התבססה על וידאו דוקומנטרי, ונוצרה בהשראת פגישה עם האקטיביסט ראובן אברג'ל, ממייסדי תנועת הפנתרים השחורים. היצירה הזו הייתה הראשונה מתוך סדרה של יצירות בשם "גֵר", שלנדאו יצר בן השנים 2012-2010. הסדרה עסקה במערכת היחסים שנרקמת בין קהילות של מהגרים לחברה אליה היגרו, ושילבה מיצג, וידאו וחומרים דוקומנטריים.

קריירה אקדמית

במקביל לעשייתו האמנותית, פועל לנדאו כמרצה וחוקר מדיה.

בין השנים 2013-2015 שימש כראש תחום לימודי המדיה של הפקולטה לאמנויות - המדרשה, שבבית ברל. משנת 2015 הוא מכהן כעמית מחקר בכיר במעבדה למציאות מתקדמת של אוניברסיטת רייכמן שבהרצליה. בשנת 2016 החל את לימודי הדוקטורט שלו במעבדת המדיה של אוניברסיטת אלטו, שבהלסינקי, פינלנד. במהלך שנת 2017 לימד סמסטר במחלקה למדיה ועיצוב של אוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, ארצות הברית.

לנדאו השתתף כמרצה אורח בכנסים ובפסטיבלים, והרצה באוניברסיטאות שונות, בהם: אוניברסיטת סטנפורד, המכון הטכנולוגי של קליפורניה ואוניברסיטת סן דייגו, שבארצות הברית; יריד שנזן, סין; פסטיבל rixc, לטביה; פסטיבל B3 הביאנלה של התמונה הנעה בפרנקפורט, גרמניה; פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה; והספרייה הלאומית לטכנולוגיה, פראג, שבצ'כיה.

יזמות טכנולוגית

בשנת 2014 ייסד לנדאו יחד עם ד"ר כרמל ויסמן פלטפורמה דיגיטלית שמשמת כמרחב וירטואלי לקיום כנסים בינלאומיים, סדנאות וקבוצות מחקר, שנקראת "oh-man, oh-machine".

בשנת 2021 הקים יחד עם צוות יזמים בתחומי הטכנולוגיה את החברה אווריס (AVRIS), והוא משמש כמנכ"לה. החברה מתמחה ביצירת פלטפורמות למידה דיגיטליות באמצעות טכנולוגיות מציאות מדומה ובינה מלאכותית.

חיים אישיים

לנדאו נשוי למיכל אופנהיים לנדאו, מוזיקאית ומדריכה קולית. לזוג שלושה ילדים והם גרים בתל אביב.

גלריית תמונות

• 
  זאת לא נרגילה, פסטיבל עכו, מיפוי וידאו, 7 דקות, 2014
• 
  המערה, מוזיאון תל אביב, מיצב וידאו 360, 2015
• 
  גובלין רחוב, רקמת גובלין, 2014
• 
  תיכף אשוב, שיתוף פעולה עם איריס ארז, מיצג וידאו עבור מופע מחול, 55 דקות, 2015
• 
  כיסאות מוזיקליים, ביאנלה של נאקאנוג׳ו, יפן, מיצב וידאו, 2015
• 
  מקניונים לכוכבים, וידאו טריפטיך ותזמורת, 110 דקות, 2010
• 
  גר' 1.0: הם לא נחמדים, LA MEP, פריז, וידאו 8 דקות, 2012
• 
  אדם חד־ממדי, מרכז סוזן דלל, מופע 62 דקות, 2009
• 
  שמים פתוחים, גלריית Circle 1, ברלין, וידאו 5 דקות, 2013
• 
  משאלה, כיכר הבימה, תל אביב, מיצב אורות תלוי מקום, 2013
• 
  ‏גֵר 1.1: ג'סי כהן, בכורה 'קזרנה' בזל, שווייץ, מופע 65 דקות, 2011
• 
  מחקר זמן תנועה, בשיתוף עם ארקדי זיידס, גלריית ג'יימס, ניו יורק, מיצב וידאו 360, 2016
• 
  ‏גֵר 1.4: דרפור, הר ציון, אוהבים אמנות ת”א, מיצג, 30 דקות, 2012
• 
  האדם המושלם, London Roundhouse‏, מיצב וידאו, 2016

יצירות נבחרות

• 2021 - אני יושב בחדר | מופע ניסוי | פסטיבל עכו
• 2019 - Self-Study_02 | Open Lab performance | CCA, Tel Aviv
• 2018 - Visitors | media installation | Israel Museum, Jerusalem
• 2017 - Self-Study_01 | VR performance | B3 Film Festival, Frankfurt
• 2016 - “The Perfect Post Human” / מיצב וידאו, London Roundhouse
• 2016 - “Time Motion Study” / מיצב וידאו 360, בשיתוף עם ארקדי זיידס, גלריית ג'יימס, ניו יורק
• 2015 - “I will be right back” / 55 דק׳, מיצג וידאו עבור מופע מחול, שיתוף פעולה עם איריס ארז
• 2015 - “Cave Study” / מיצב וידאו 360, מוזיאון תל אביב
• 2015 - “Isu Tori Game” / מיצב וידאו, ביאנאלה של נאקאנוג׳ו, יפו
• 2014 - Eye Drum / וידאו 6 דק׳ / מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2013 - Wake A Mish / מיצב אורות תלוי מקום, כיכר הבימה, תל אביב
• 2012 - Not Very Nice People / וידאו 8 דק' / LA MEP, פריז
• 2011 - גֵר 1.1: ג'סי כהן / מופע 65 דק' / בכורה 'קזרנה' בזל, שווייץ
• 2010 - הם לא נחמדים / מיצג 22 דק' / המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון
• 2010 - From Canyons to Stars / וידאו טריפטיך ותזמורת / 110 דק' / המבורג
• 2009 - One Dimensional Man / מופע 62 דק' / סוזן דלל
• 2008 - אנא בת ים / וידאו 20 דק' / ברשות הרבים, ת”א
• 2007 - Ana Shahid, פסטיבל הסתיו, בית האופרה של פריז
• 2007 - For your eyes only / וידאו 10 דק' / “רשות הרבים” / יפו
• 2004 - Peace in our time / וידאו 5 דק' / שודר בערוץ Nachtpodium VPRO / הולנד
• 2003 - Planeta Kennel / וידאו 10 דק' / פסטיבל Sitges, ספרד
• 2003 - Grid City / מופע 45 דק' / פרימיירה Bath Festival / אנגליה
• 2003 - Ana Shahid / יצירה לאנסמבל, קנון ואובייקטים, 11 דק' / הולנד
• 2002 - The Worlds of Milosh / מופע 70 דק' / מקסיקו, הולנד, גרמניה
• 2002 - Eye Drum / וידאו 4 דק' / בשיתוף עם סיגלית לנדאו / מוזיאון ישראל
• 2000 - Pulsing Chambers / וידאו פרפורמנס 60 דק' / הולנד
• 1999 - Ana Shahid - I Witness / מופע 45 דק' / הולנד
• 1998 - Losing It Again / מוזיקה לפסנתר ואלקטרוניקה 7 דק' / אמסטרדם, פריז, ניו-יורק
• 1997 - A Car and a Bench / מוזיקה למחול 60 דק' /, כוריאוגרפיה: יסמין גודר
• 1995 - Abstract on Black / מיצב אינטראקטיבי מוזיקה ווידאו-דאנס / ירושלים, אמסטרדם

פרסומים אקדמאיים

Daniel Landau and others, "A Self-Compassion Experience in Immersive Video: Opportunities and Pitfalls", PsyArXiv Preprints, November 28, 2022

Daniel Landau, “Becoming Other; Virtual Embodiment – Blurring the Self-Other Binary”, Aalto University publication series, 2020

Daniel Landau and others, “The enemy’s gaze: Immersive virtual environments enhance peace promoting attitudes and emotions in violent intergroup conflicts”, Plos one, September 11, 2019

Daniel Landau and others, “Virtual reality-based conflict resolution: The impact of immersive 360° video on changing view points and moral judgment in the context of violent intergroup conflict”, Sage Journals, Volume 23, Issue 8

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל לנדאו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דניאל לנדאו
• האתר של חברת טכנולוגיית הלמידה אווריס (AVRIS)
• אנטוני טומסיני, A Formidable Piece by Messiaen, Inspired by Two Breathtaking Places, בעיתון הניו יורק טיימס, 25 בינואר 2012