סביהה גקצ'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סביהה גקצ'ן
Sabiha Gökçen
לידה 22 במרץ 1913
בורסה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 2001 (בגיל 88)
אנקרה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Military Cemetery of Cebeci עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה האמריקאית אוסקודאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית זהב של FAI עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסלה של גקצ'ן במוזיאון התעופה באיסנטבול (אנ')

סבּיהה גקצ'ן (Sabiha Gökçen;‏ 22 במרץ, 1913, בורסה, האימפריה העות'מאנית – 22 במרץ 2001, אנקרה, טורקיה) הייתה הטייסת הטורקית הראשונה ונחשבת לטייסת הקרב הראשונה בעולם.[1][2] גקצ'ן הייתה אחת משמונה ילדיו המאומצים של אתאטורק, והוא שהעניק לה את שמה.[3]

קורות חייה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביהה גקצ'ן נולדה בעיר בורסה להורים ממוצא בוסני, שמתו בילדותה.[4] היא אומצה ב-1925, בגיל 12, על ידי אתאטורק, והודות לכך קיבלה חינוך בבתי-ספר פרטיים באנקרה ובאיסטנבול. בתמיכתו של אתאטורק, שראה חשיבות רבה בטיפוח התעופה בטורקיה, התקבלה לבית הספר הממלכתי לטיסה. ב-1935 החלה בלימודי דאייה ונשלחה לרוסיה להשלמתם, ובהמשך עברה לכלי טיִס ממונעים. ב-1936 התקבלה לבית הספר הצבאי לטיסה באסקישהיר שבו הוכשרה לטיִס במשימות צבאיות.

ב-1937 השתתפה בתמרונים צבאיים באזור תראקיה והים האגאי. באותה שנה מילאה משימות הפצצה במבצע הצבאי לדיכוי מרד הכורדים שהנהיג סֶיִיד ריזה (אנ'), מבצע המוכר כטבח דרסים. על חלקהּ בתקיפות האוויריות הוענק לה עיטור בטקס ממלכתי, שבו השתתפו נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל, ונקבע מעמדה כגיבורה לאומית. באותה שנה לקחה גקצ'ן חלק בפעולות בחבל אלכסנדרטה (האטיי) נגד מפגינים שמחו על התוכניות לקריעתו מסוריה וסיפוחו לטורקיה בתום המנדט הצרפתי. בשבוע הראשון של יוני 1938 ביצעה טיסות יחיד בין איסטנבול, אתונה, סופיה, בלגרד ובוקרשט, וזכתה בכך לפרסום עולמי. גקצ'ן השתחררה משירות צבאי אחרי מותו של אתאטורק. היא מונתה למדריכה בבית הספר לטיִס של האגודה האווירונאוטית הטורקית (אנ') ומילאה תפקיד זה עד שנת 1955. כמו כן נמנתה עם חברי מועצת המנהלים של האגודה. גקצ'ן המשיכה להטיס מטוסים עד שנת 1964. לזכותה כ-8,000 שעות טיסה, מתוכן 32 שעות במשימות קרביות.

ב-1991 קיבלה מדליית זהב מאת הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. ב-1996 הייתה האישה היחידה בכרזה של "20 האוויראים הגדולים בהיסטוריה", שהפיק חיל האוויר האמריקאי.[5] יום הולדתה ה-96 (22 במרץ 2009) נחגג בשרבוט גוגל.

סביהה גקצ'ן הייתה לאחד מסמלי טורקיה המודרנית והחילונית וגילמה בחייה את התמורות המהפכניות שהנהיג אתאטורק במעמד האישה. נמל התעופה הבינלאומי השני של איסטנבול על שמה – סביהה גקצ'ן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סביהה גקצ'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר השיאים של גינס
  2. ^ קדמו לה כטייסות צבאיות יבגניה שחובסקאיה (אנ') הרוסייה במלחמת העולם הראשונה ומארי מארוַנט (אנ') הצרפתייה, אבל הן לא היו בוגרות בי"ס לטיִס צבאי ולא השתתפו כטייסות בתקיפות-אוויר מלחמתיות
  3. ^ Gök בטורקית פירושו שמיים ו-Gökçen – שמיימי/ת; השם ניתן לה ב-1934, עם חקיקת חוק שמות המשפחה הטורקי
  4. ^ מוצאה של גקצ'ן נתון במחלוקת חריפה מאז 2004, שאז פרסם הראנט דינק בעיתונו "אגוס" (Agos) את הטענה לפיה מוצאה ארמֶני ושמהּ בלידתה היה האטוּן סיבּילג'יאן וכי כתינוקת שרדה את הטבח של 1915. עצם הרעיון שהגיבורה הלאומית עשויה להיות ארמנית עורר בטורקיה סערה. שאלת מוצאה של גקצ'ן לא יושבה, למרות תחקירים, אך היא הלהיטה את הרוחות לגבי הכחשת רצח העם הארמני
  5. ^ סרטון חדשות של הרשות לרדיו וטלוויזיה בטורקיה