בורסה (עיר)
 סמל בורסה | |
 | |
| פוטומונטז' של בורסה | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מרמרה |
| נפה | בורסה |
| ראש העיר |
אלינור אקטש (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| שפה רשמית |
טורקית  |
| תאריך ייסוד | 202 לפנה"ס |
| שטח | 10,422 קמ"ר |
| גובה | 100 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,214,571[1] (2023) |
| ‑ במטרופולין | 2,083,698 (2023) |
| ‑ צפיפות | 308.4 נפש לקמ"ר (2023) |
| קואורדינטות | 40°11′29″N 29°04′50″E / 40.191330555556°N 29.080538888889°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.bursa-bld.gov.tr | |
  | |
בורסה (בטורקית: Bursa) היא עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir – "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2023 אוכלוסייתה מנתה כ-3.2 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה במחוז מרמרה ולרביעית בטורקיה כולה (אחרי איסטנבול, אנקרה ואיזמיר).
השם בורסה מקורו בשם היווני פרוסה (Προύσα), על שם פרוסיאס הראשון, מלך ביתיניה (Bithynia) שכבש את העיר. השם שובש בהמשך ל"ברוסה" ושובש שוב ל"בורסה". העיר נוסדה במאה השנייה לפנה"ס. לאחר כיבושה בידי העות'מאנים בשנת 1326 שימשה כבירתם במהלך המאה ה-14.
בורסה שוכנת לרגלי הר אולו (אנ') (2,493 מטר) שבו נמצא אתר הסקי הגדול במדינה. האזור משופע במעיינות חמים ההופכים את המקום למרכז תיירות חורף. העיר מהווה מרכז לתעשיית המשי הטורקית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עת עתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב האנושי הקדום ביותר הידוע בסביבת מיקומה הנוכחי של בורסה היה בתל איליפינאר (Ilıpınar Höyüğü), סביב שנת 5200 לפנה"ס.[2] לאחר מכן הוקמה במקום העיר היוונית העתיקה קיוס, אשר הוענקה בשנת 202 לפנה"ס על ידי פיליפוס החמישי ממוקדון לפרוסיאס הראשון, מלך ביתיניה. פרוסיאס בנה מחדש את העיר בהדרכתו של חניבעל מצביא קרתגו, שמצא אצלו מקלט לאחר שהובס בהמלחמה הרומית-סלווקית, ושינה את שמה ל"פרוסיאס".[3] בשל מיקומה למרגלות האולימפוס הביתיני (כיום הר אולו), כונתה העיר גם "פרוסה אד אולימפום".[4] לאחר 128 שנות שלטון ביתיני, ניקומדס הרביעי, מלכה האחרון של ביתיניה, הוריש את ממלכת ביתיניה כולה לרפובליקה הרומית בשנת 74 לפנה"ס. בראשית המאה ה-20 התגלה בסמוך לבורסה אוצר רומי קדום, שכלל כלי כסף שהשתייכו לאישה. כיום שמור האוצר במוזיאון הבריטי.[5]
בימי האימפריה הביזנטית, הפכה בורסה לעיר חיל מצב בשנת 562, ובה הוצבו משמרות קיסריים. כבר במחצית המאה ה־6 נודעה בורסה כמרכז חשוב לייצור אריגי משי.[6]
תחת השלטון העות'מאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורסה הייתה לעיר הבירה המשמעותית הראשונה של האימפריה העות'מאנית לאחר שאלו כבשוה מהביזנטים בשנת 1326 (לפניה שימשו סוגוט ולאחריה איזניק). במאה ה-14 חוותה העיר תנופת בנייה עירונית משמעותית, שכללה הקמת בתי חולים, חאנים ומדרסות, וכן נוסד בה המטבעה הרשמית הראשונה של האימפריה.[6] עם כיבוש אדירנה שבתראקיה המזרחית בידי העות'מאנים בשנות ה-60 של המאה ה-14, החליפה זו את בורסה כבירת האימפריה; אף על פי כן, שמרה בורסה על מעמדה הרוחני והמסחרי.[7]
הסולטאן באיזיד הראשון הקים בעיר בין השנים 1390–1395 את מתחם באיזיד הראשון (Bayezid Külliyesi), שכלל מוסדות דת וחינוך,[8] ובין השנים 1396–1400 בנה את מסגד אולו ג'אמי – מסגד יום השישי המרכזי של בורסה.[9] לאחר תבוסתו ושביו של באיזיד בקרב אנקרה בשנת 1402 בידי כוחותיו של טימור לנג, הוחרבה העיר ונשרפה בפקודת נכדו, מוחמד סולטאן מירזה.[10] למרות זאת, שמרה בורסה על מעמדה כמרכז המנהלי והמסחרי החשוב ביותר באימפריה עד לכיבוש קונסטנטינופול (איסטנבול/קושטא) בידי הסולטאן מהמט השני בשנת 1453. מהמט קבע את קונסטנטינופול כבירת האימפריה, ומאותה עת שימשה כעיר הבירה העות'מאנית עד קץ ימיה של האימפריה. בשנת 1487 מנתה אוכלוסיית בורסה כ-45,000 נפש.[11]
בימי השלטון העות'מאני הייתה בורסה מרכז חשוב למסחר המשי. העיר שימשה נקודת חלוקה של משי ושל מוצרי יוקרה אחרים מהמזרח, ובעיקר מסין של שושלת מינג, אל יתר אזורי אגן הים התיכון, ובייחוד לערי מדינה באיטליה כדוגמת גנואה ופירנצה.[12][13] בבורסה ובסביבותיה יושם גם מנגנון הדֶוְשִׁירְמֶה: גיוס בכוח של נערים נוצרים ואסלומם על מנת שישרתו את הסולטאן. במהלך גיוס שנערך בשנים 1603–1604 טענו תושבי הכפר הנוצרי אֵגרג'ילר (כיום אגרג'ה), שסיפק כבשים לאיסטנבול, כי ילדיהם נחוצים להם כרועי צאן. לדבריהם, אף שלא היו מחויבים למסור ילדים לצבא, נטלו הקצינים אחדים מהם בכל זאת. על כן, הם דרשו את השבתם. המדינה קיבלה ברצינות את טענת תושבי הכפר לגבי הצורך הדחוף ברועים, והורתה בצו רשמי על החזרת הילדים.[14]
בורסה התפרסמה גם בזכות ריבוי החמאמים שנבנו בה בתקופת שלטונו של הסולטאן סולימאן המפואר, ובהם "ייני קפליצ’ה". בין השנים 1867 ל-1922 הייתה בורסה בירת וילאייט חודאונדיקאר (Hüdavendigâr vilayet). מעמדה כמרכז תרבותי ומסחרי משך אליה סוחרים, רובם ארמנים, שחלקם צברו הון רב.[15]
ביולי 1915 חיפשו אלפי נוצרים יוונים-אורתודוקסים מקלט בבורסה לאחר שגורשו מיישובים בהם התגוררו בסמוך לחוף בפקודת ממשלת הטורקים הצעירים. הדבר החמיר את מצבם של היוונים המקומיים, ששרדו גל של פרעות וחרמות בשנת 1914. זמן קצר לאחר מכן נחתמו צווי גירוש נגד הארמנים של בורסה. הארמנים הפרוטסטנטים ניצלו תחילה מן הגירוש, אולם כפריים שניסו להתנגד נטבחו. רוב המגורשים נספו במה שנודע כרצח העם הארמני. בעקבות זאת יושבו בבתי ובכפרי הנוצרים המגורשים אוכלוסיות חדשות, כורדים, צ'רקסים וכן סורים מהדרום, ושינוי זה ערער באופן עמוק את ההרכב הדמוגרפי של העיר והאזור.[16]
על פי ההיסטוריון הטורקי מוסטפא זהית אונר, בזמן סיומה של המלחמה היוונית–טורקית בשנת 1922 ניסה הצבא היווני להצית את מרכז העיר בורסה. אולם בעלי בריתם מנעו זאת, והיוונים הצליחו להצית רק את תחנת הרכבת, יחד עם אזרחים טורקים שהיו בה.[17] התותחן ואסיליוס מוסטאקיס תיאר את האירוע כך: "החי"ר עבר והצית את התחנה. ראינו גנרל אנגלי רכוב על סוס, שהורה לכבות את השריפה, שכן אילו הייתה בורסה נשרפת, היה הדבר פוגע ביוון".[18]
עם ייסוד הרפובליקה הטורקית בשנת 1923 הפכה בורסה לאחד המרכזים התעשייתיים הגדולים במדינה. הפיתוח הכלכלי הביא לגידול דמוגרפי, ובורסה נעשתה לעיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בטורקיה.
יהודי בורסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בתקופה הביזנטית ישבו בבורסה יהודים רומניוטים (דוברי יוונית). בשנת 1324, לאחר הכיבוש העות'מאני, התיר הסולטאן אורחאן לבנות את בית הכנסת "עץ החיים". לאחר הגעת יהודים ספרדים מגירוש ספרד, התערבבו בתוכם היהודים המקומיים. בין בתי הכנסת המפורסמים, היה בית כנסת "הגירוש". בשנת 1955 נותרו בבורסה כ-500 יהודים וכיום כ-60 בלבד.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוגלו לעיר מנהיגי "השומר". אבשלום פיינברג שהה שם כשהמתין לאישור יציאה לאירופה, משום שבעיר גרו מספר קרובים שלו אחרי גירושם מארץ ישראל בהיותם מקורבים לארגון "השומר".
יהודי בורסה בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודי בורסה, כיהודי טורקיה ויוון, עלו במרוצת הדורות לארץ ישראל והתיישבו בערים הוותיקות כחלק מן היישוב הספרדי. בירושלים קיים בית תפילה השוכן ברחוב הנביאים. שמו בית כנסת עולי בורסה והוא נוסד בשנת 1932. בית הכנסת משמר עדיין את המנגינות הישנות של הנוסח הספרדי ובימי שבת וחג מתקיים בו מניין מצומצם. בבית הכנסת ישנם ספרי תורה רבי ערך וביניהם ספר תורה שניצל מן העיר העתיקה, לפני שנפלה בידי הלגיון הערבי, ספר תורה מבית כנסת "גירוש" שהובא מבורסה שבטורקיה וכן ספר תורה שהיה מופקד בקבר רחל.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרמשטאדט, הסן, גרמניה (מ־1971)
סרייבו, בוסניה והרצגובינה (מ־1972)
מולטאן, פנג'אב, פקיסטן (מ־1975)
אואולו, פינלנד (מ־1979)
טיפין (אנ'), אוהיו, ארצות הברית (מ־1983)
קירואן, תוניסיה (מ־1987)
דניזלי, טורקיה (מ־1988)
לפקושה, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (מ־1990)
אנשאן, ליאונינג, הרפובליקה העממית של סין (מ־1991)
ביטולה, מקדוניה (מ־1996)
הרצליה, ישראל (מ־1997) (עד מבצע עופרת יצוקה)
צ'אדיר לונגה, מולדובה (מ־1997)
קזילאורדה, קזחסטן (מ־1997)
מואסקר, אלג'יריה (מ־1998)- קולמבאך (אנ'), בוואריה, גרמניה (מ־1998)
פלבן, בולגריה (מ־1998)- פלובדיב, בולגריה (מ־1998)
טירנה, אלבניה (מ־1998)
קושיצה, סלובקיה (מ־2000)
ויניצה, ויניצה, אוקראינה (מ־2004)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אות מאבשלום, נאוה מקמל-עתיר. מספר, בין השאר, על שהותו של אבשלום פיינברג בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בורסה (בטורקית)
בורסה, ברשת החברתית פייסבוק
בורסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בורסה, ברשת החברתית אינסטגרם
בורסה, סרטונים בערוץ היוטיוב- עיריית בורסה
- בורסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בורסה (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Roodenberg, J. J. (1995). The Ilıpınar Excavations I. the University of Michigan: Nederlands Historisch-Archaeologisch Institut in het Nabije Oosten te Istanbul. ISBN 9062580734.
- ^ Strabo. Geography. Book XII. תורגם ע"י Jones, Howard Leonard. p. 457.
And Prusias restored them from their ruins and named the city Cius "Prusias" after himself and Myrleia "Apameia" after his wife.
- ^ Anthon, Charles (1851). A Classical Dictionary. New York: Harper. p. 1135. נבדק ב-23 באוגוסט 2025.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "British Museum - Collection search: You searched for Bursa, tomb". British Museum. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2014. נבדק ב-25 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Dumper, Michael; Stanley, Bruce E. (2007). Cities of the Middle East and North Africa (באנגלית). ABC-CLIO. p. 101. ISBN 9781576079195.
- ^ "Ottoman Capital Bursa". Official website of the Ministry of Culture and Tourism of the Republic of Turkey. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2015. נבדק ב-19 בדצמבר 2014.
...in 1363 the Ottoman capital moved from Bursa to Edirne, although Bursa retained its spiritual and economic importance.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bayezid I Complex". ArchNet. אורכב מ-המקור ב-2011-05-25. נבדק ב-2009-06-28.
- ^ "Great Mosque of Bursa". ArchNet. אורכב מ-המקור ב-2011-09-19. נבדק ב-2009-06-28.
- ^ Mohammad Habib, Khaliq Ahmad Nizami, A Comprehensive History Of India Vol.-V: The Delhi Sultanat (1970), p. 128
- ^ The city in the Islamic world, Volume 1, ed. Salma Khadra Jayyusi, Renata Holod, Attilio Petruccioli, André Raymond, page 362.
- ^ Chen, Yuan Julian (2021-10-11). "Between the Islamic and Chinese Universal Empires: The Ottoman Empire, Ming Dynasty, and Global Age of Explorations". Journal of Early Modern History. 25 (5): 443. doi:10.1163/15700658-bja10030. ISSN 1385-3783. S2CID 244587800.
- ^ Lowry, Heath. Ottoman Bursa in Travel Accounts. Indiana University. pp. 9–10.
- ^ Yılmaz, Gülay (2015-12-01). "The Devshirme System and the Levied Children of Bursa in 1603-4". Belleten (בטורקית). 79 (286): 901–930. doi:10.37879/belleten.2015.901. ISSN 0041-4255.
- ^ "Armenian trade networks".
- ^ Ryan Gingeras (2016). Fall of the Sultanate: The Great War and the End of the Ottoman Empire, 1908-1922. Oxford University Press. pp. 171–. ISBN 978-0-19-967607-1. OCLC 1026510365.
- ^ Anadolu'da Yunan Zulüm ve Vahşeti (בטורקית). Mustafa Zahit Öner. İstanbul, Türkiye: DBY Yayınları. 2021. pp. 265–267. ISBN 978-625-7760-27-0.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) - ^ Μουστάκης, Βασίλειος Δ. (2000). Λόγια του κανονιέρη. 1079 μέρες συνοδοιπόροι με το θάνατο! (ביוונית). New York, USA. p. 64.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||