הראנט דינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הראנט דינק
לידה 15 בספטמבר 1954
מלטיה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 2007 (בגיל 52)
איסטנבול, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Balıklı Armenian Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה
השכלה אוניברסיטת איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, עורך ובעל טור
סוג כתב העורך הראשי בעיתון אגוס
בן או בת זוג Rakel Dink (23 באפריל 1977–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Arat Dink עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ביירנסון (2006)
  • גיבורי חופש העיתונות העולמיים של מכון העיתונות הבינלאומי (2007)
  • פרס הרמן קשטן (2007)
  • פרס איגוד הסופרים הבינלאומי/אוקספם נוביב (2006)
  • פרס הנרי ננן
  • Johann Philipp Palm Award עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלטים בטורקית, כורדית וארמנית שנישאו בהלווייתו של דינק. בתרגום לעברית: "כולנו ארמנים" ו"כולנו הראנט דינק"

הראנט דינקארמנית: Հրանդ Տինք)‏ (15 בספטמבר 1954 - 19 בינואר 2007) היה עורך, עיתונאי ובעל טור טורקי-ארמני.

כעורך הראשי של העיתון הדו-לשוני אגוס (Ակօս), ייצג דינק את המיעוט הארמני בטורקיה. דינק נודע בתמיכתו בפיוס בין המיעוט הארמני ושאר טורקיה, בזכויות אדם ובזכויות המיעוט; פעמים רבות הוא ביקר את מדיניות ההכחשה בה נוקטת טורקיה באשר לרצח העם הארמני ואת הקמפיין להכרה בינלאומית בתפוצת הארמנים. דינק הועמד לדין שלוש פעמים על התבטאויות נגד מדינתו, וקיבל איומים רבים על חייו מלאומנים טורקים.

בינואר 2007, התנקש בחייו לאומן טורקי בן 17 בשם אוגון סמאסט. את הרצח ביצע המתנקש ביריה, ביציאה ממשרד העיתון בו עבד דינק. ההתנקשות אירעה זמן מעט לאחר פרימיירת הסרט התיעודי "Screamers" שעסק בשואת הארמנים, בו התראיין דינק בנושא ההכחשה הטורקית ובנושא החקירה שנערכה נגדו. לאחר שנלקח סמאסט למעצר התפרסמו תמונות שלו בחברת איש משטרה ואיש הכוחות המזוינים, מול דגל טורקיה. התמונות יצרו סקנדל בטורקיה, וגרמו לגל תחקירים ולפיטורם של המעורבים.

בהלווייתו יצאו 200,000 אבלים לצעדה במחאה על ההתנקשות בקריאות "כולנו ארמנים" ו"כולנו הראנט דינק". הביקורת על סעיף 301 (בו נאסרת השמצת המדינה, מוסדותיה ואנשיה) גברה לאחר הירצחו, דבר שהוביל להצעה פרלמנטרית שדרשה את ביטול הסעיף. נובר אסלניאן, ארמני המתגורר בישראל כתב פואמה לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הראנט דינק בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.