סופוניסבה אנגוויסולה
![דיוקן עצמי, בגיל 24[1]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Self-portrait_at_the_Easel_Painting_a_Devotional_Panel_by_Sofonisba_Anguissola.jpg) | |
| דיוקן עצמי, בגיל 24[1] | |
| לידה |
1532 קרמונה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1625 (בגיל 93 בערך) פלרמו |
| לאום | איטלקייה |
| תקופת הפעילות |
1545–1625 (כ־80 שנה) |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות |
מנייריזם, רנסאנס |
| הושפעה על ידי |
Bernardino Campi, ברנרדינו גאטי |
| יצירות ידועות |
דיוקן עצמי, Portrait Group with the Artist’s Father, Brother and Sister, Portrait of the Artist's Sisters Playing Chess |
| בן או בת זוג |
Orazio Lomellino (1584–1625) |
  | |
סופוניסבה אנגוויסולה (באיטלקית: Sofonisba Anguissola[3]; 1532, קרמונה – 16 בנובמבר 1625, פלרמו) הייתה ציירת רנסאנס איטלקייה.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופוניסבה נולדה ב-1532 בקרמונה. הוריה אמילקרה אנגויסולה שלא היה אמן, ואשתו השנייה ביאנקה לבית פונזוני, השתייכו למעמד האצולה העירוני[4]. סופוניסבה הייתה הבכורה מבין שבעת צאצאיהם, 6 בנות ובן. הבנות קיבלו חינוך הומניסטי, דבר שלא היה מקובל בחינוך בנות באותה עת. ואכן גם ארבע מאחיותיה: לוצ'יה, אירופה, אנה-מריה ואלנה, עסקו בציור.
סופוניסבה הייתה בת 14[5] כשאביה שלח אותה ללמוד בסטודיו של הצייר הקרמונאי ברנרדינו קמפי (אנ'). ב-1549 קמפי עזב את קרמונה וסופונוסיבה עברה לסטודיו של ברנרדינו גטי (אנ'). בשנת 1568 היסטוריון האמנות וזארי ביקר בביתם בקרמונה והשאיר בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר תיאור פרטני של המשפחה ושל ציורים של סופוניסבה.
ב-1554, בגיל 22, נסעה לרומא שם הוצגה בפני מיכלאנג'לו שהכיר בכשרונה והדריך אותה לפיתוח יכולותיה. בין השאר הציע לה לצייר ילד בוכה והיא ציירה את "הילד שננשך על ידי סרטן". בהמשך שלח לה סקיצות משלו, היא ציירה על פיהן ושלחה לו להערות. הדרכה מרחוק זו נמשכה כשנתיים.
ב-1558 הוזמנה למילנו לצייר דיוקן של פרננדו אלווארז דה טולדו, הדוכס השלישי מאלבה, מבכירי האימפריה הספרדית ומקורב ביותר לחצר המלוכה הספרדית. בעקבות המלצתו הוזמנה ב-1559 לחצר המלוכה הספרדית שם שימשה כחונכת למלכה אליזבת דה ולואה שהייתה ציירת חובבת, בתואר של "בת-לוויה למלכה" (Lady-in-waiting). בהמשך התמנתה לתפקיד "צייר של המלך" על ידי המלך פליפה השני. ב-1571 נישאה בשידוך, ביוזמת המלך, לאציל הסיציליאני פבריציו מונקדה פיניאטלי (אי') המלך נתן לה נדוניה של 12,000 סקודי וקצבה שנתית של 1,000 דוקטים. בעקבות נישואיה עברה לגור בארמון של פבריציו בפטרנו (אנ') שבסיציליה.
פבריציו נפטר ב-1579. לאחר מותו נדרשה סופוניסבה על ידי מלך ספרד לחזור למדריד, אולם התחמקה בטענה שהיא מתגעגעת למולדתה, וב-1581 עברה לגור בפיזה. על הספינה במהלך ההפלגה לאיטליה פגשה את אורציו לומליני (Orazio Lomellini), "גבר נאה ממשפחה מכובדת"[6] והתאהבה בו. ב-1584 נישאה לו ועברה לגור בג'נובה.
ב-1585 חזרה לגור בסיציליה ונשארה שם עד מותה, בפלרמו ב-1625, בגיל 93. היא קבורה בפלרמו בכנסיית סאן ג'ורג'ו דאי ג'נובזי (אנ').
יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגוויסולה הייתה יוצרת פורייה מאוד, ציירה בעיקר דיוקנאות. התרכזותה בציור דיוקנאות הייתה פועל יוצא מהמגבלות שהיו עליה בהיותה אשה. היא לא יכלה ללמוד אנטומיה, היא לא ראתה מודלים עירומים מה שמנע ממנה לצייר קומפוזיציות גדולות מרובות דמויות בתנוחות מגוונות כמקובל בתמונות דתיות ומיתולוגיות גדולות. בציור דיוקנאות עשתה חידושים בהם השתחררה מהצורה המקובלת, והעמדת הדמויות בתנוחות וברקעים מגוונים[7]. מאידך בדיוקנאות שציירה בבית המלכות הספרדי היא סגלה לעצמה את הסגנון הפורמלי המקובל.
במהלך חייה הפכה לציירת דיוקנאות מפורסמת שקיבלה הזמנות מכל רחבי אירופה. היא הייתה מוערכת מאוד גם על ידי הציירים בני דורה, רבים מהם באו לבקרה וללמוד ממנה. ביניהם אנתוני ואן דייק הפלמי, שביומניו ציין שלמד ממנה הרבה, הוא גם צייר תמונת דיוקן שלה.
מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-50 ציורים המיוחסים לאנגיסולה ידועים כיום[8]. ביניהן:
- אחותה אלנה אנגוויסולה בבגדי נזירה, אחת העבודות המוקדמותם הידועות כיום, 1551, שמן על בד, 53.3X68.5 ס"מ, הגלריה לאמנות של סאות'המפטון (אנ').
- "משחק השח" ,1555, שמן על בד, 72X97 ס"מ, המוזיאון הלאומי בפוזנן (אנ').
- "המלכה אליזבט דה ולואה", סביבות 1599, שמן על בד, 68X54 ס"מ, המוזיאון לתולדות האמנות (וינה).
- "המלך פיליפה השני", 1565, שמן על בד, 88X72 ס"מ, מוזיאון הפראדו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
"משחק השח", 1555, שמן על בד 72X97 ס"מ. -
אחותה אלנה אנגוויסולה בבגדי נזירה, 1551, שמן על בד, 53.3X68.5 ס"מ. -
המלכה אליזבט דה ולואה, סביבות 1599, שמן על בד, 68X54 ס"מ. -
המלך פיליפה השני, 1565, שמן על בד, 88X72 ס"מ.
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות ומידע על 36 מיצירותיה באתר The Athenaeum(אנגלית).
- גישה ליצירות סופוניסבה אנגוויסולה באוספים השונים באמצעות אתר artcyclopedia (אנגלית).
- מאמר מפורט על סופוניסבה אנגוויסולה (איטלקית).
- סופוניסבה אנגוויסולה ב"חיי אישים" של וזארי (אנגלית).
- סופוניסבה אנגוויסולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כוכבת הרנסאנס: Alessandra Pagano, This Italian artist became the first female superstar of the Renaissance, National Geographic, March 24, 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1556, המוזיאון של לנצוט, פולין.
- ^ 1610, שמן על בד, קרן גוטפריד-קלר.
- ^ לעיתים נכתב Anguisciola
- ^ המקורות חלוקים ביחס למעמדם:לפי חלק מהמקורות השתייכו למעמד הסוחרים, ויש הטוענים למצב כלכלי לא טוב.
- ^ 11 לפי הוויקיפדיה הגרמנית.
- ^ סופוניסבה אנגוויסולה בספר Women painters of the world, from the time of Caterina Vigri, 1413-1463, to Rosa Bonheur and the present day מאת Sparrow, Walter Shaw עמודים 24-28(אנגלית)
- ^ כך על פי הוויקיפדיה האנגלית המסתמכת על מאמר
- ^ טבלה הכוללת תמונות של רוב יצירותיה נמצאת בוויקיפדיה האנגלית (אנ').