סורת מוחמד
.svg) | |
| שם מתורגם | סורת מוחמד |
|---|---|
| מספר הסורה | 47 |
| מספר פסוקים | 38 |
| מיקום | אל מדינה |
| ויקיטקסט | סורת מוחמד (תרגום רקנדורף) |
סורת מוחמד (בערבית: سورة محمد) היא הסורה ה-47 בקוראן, המונה 38 פסוקים.
שם הסורה נגזר מהפסוק השני, בו מוזכר שמו של נביא האסלאם מוחמד.[1]
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוקים 1–6 מתארים לכאורה את מעשיהם של אויביהם של המאמינים.
בפסוקים 7–15 נטען כי המאמינים זוכים לתמיכתו של אללה מול אויביהם.
פסוקים 16–32 מתארים לכאורה את תכונותיהם של המונאפיקון, אשר בין היתר מתוארים כאנשים אשר מעליבים את מוחמד ואת המסר שלו, ומשתפים פעולה באופן חשאי עם אויביו.
פסוקים 33–38 עוסקים בעיקר בנושא הג'יהאד.[2]
חלק מפרשני הקוראן גורסים כי ניתן לסכם את הסורה הזאת בשש נקודות עיקריות:
- השוואה בין אמונה לבין כפירה.
- ג'יהאד.
- המונאפיקון.
- החשיבות של הפקת לקחים מההיסטוריה.
- מלחמות כמבחן אלוהי.
- מתן צדקה כסוג של ג'יהאד.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סורת מוחמד, בתרגום הרמן רקנדורף, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ TheLastDialogue, Surah Muhammad Summary, The Last Dialogue, 7 במרץ 2019 (באנגלית)
- ^ Sura Muhammad, WikiShia (באנגלית)
- ^ Makārim Shīrāzī, Tafsīr-i nimūna, כרך 21, עמ' 388
