סטינגרימור הרמנסון

סטינגרימור הרמנסון
Steingrímur Hermannsson

לידה	22 ביוני 1928 רייקיאוויק, איסלנד
פטירה	1 בפברואר 2010 (בגיל 81) רייקיאוויק, איסלנד
מדינה
השכלה	המכון הטכנולוגי של קליפורניה
מפלגה	המפלגה הפרוגרסיבית
ראש ממשלת איסלנד ה־19 (כהונה ראשונה) 28 במאי 1983 – 9 ביולי 1987 (4 שנים ו־6 שבועות) → גונאר תורודסן ת'ורסטיין פאלסון ←
ראש ממשלת איסלנד ה־19 (כהונה שנייה) 28 בספטמבר 1988 – 30 באפריל 1991 (שנתיים ו־30 שבועות) → ת'ורסטיין פאלסון דוד אודסון ←

סטינגרימור הרמנסון (באיסלנדית: Steingrímur Hermannsson;‏ 22 ביוני 1928 – 1 בפברואר 2010) היה פוליטיקאי איסלנדי שכיהן כראש ממשלת איסלנד בשתי תקופת כהונה בשנים 1983–1987 ובשנים 1988–1991.

ראשית חייו

אביו של סטינגרימור הרמנסון, הרמן יונסון, היה גם הוא ראש ממשלת איסלנד בשתי תקופות כהונה בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה ה-20. כבנו של איש ציבור בכיר, נהנה סטינגרימור מילדות מאושרת יחסית בארץ שהוכתה על ידי השפל הגדול. כנער צעיר הוא חווה באופן בלתי אמצעי את מהלכי המדיניות האיסלנדית בתקופת מלחמת העולם השנייה והוא זכה לשמוע דיונים ארוכים בענייני המדינה בחדר המגורים של בית אביו.

מתוך רצון שלא ללכת בדרכי אביו ולהיכנס לפוליטיקה, יצא סטינגרימור הרמנסון בשנת 1948 לארצות הברית. ב-1951 הוא סיים לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו וב-1952 סיים לימודי תואר שני במכון הטכנולוגי של קליפורניה. לאחר שובו לארצו, ולאחר שהתמודד עם קשיים הן בחייו הפרטיים והן בקריירה העסקית שלו, הוא נכנס בסופו של דבר בשנות השישים אל העולם הפוליטי. ב-1971 הוא נבחר מטעם המפלגה הפרוגרסיבית של איסלנד לאלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) וב-1979 הוא נבחר לתפקיד יושב הראש שלה.

קריירה פוליטית

סטינגרימור הרמנסון כיהן כראש ממשלת איסלנד בין השנים 1983 – 1987 ושוב בין השנים 1988 – 1991. לזמן מה הוא גם כיהן כשר המשפטים, הדתות והחקלאות (1978 – 1979), כשר הדיג והתקשורת (1980 – 1983) וכשר החוץ (1987 – 1988). בין השנים 1979 – 1994 הוא כיהן כיושב ראש המפלגה הפרוגרסיבית ולאחר מכן הוא כיהן כמנהל הכללי של הבנק המרכזי של איסלנד עד לפרישתו ב-1998.

מדיניות חוץ

בשדה היחסים הבינלאומיים הייתה שעתו הגדולה של הרמנסון בשנת 1986, כאשר הוא אירח את פסגת רייקיאוויק בהשתתפות מנהיג ברית המועצות, מיכאיל גורבצ'וב ונשיא ארצות הברית, רונלד רייגן. אף על פי שפסגה זו לא נחשבה להצלחה באותה העת, היא סללה את הדרך לסיום המלחמה הקרה וניהול האירוע על ידי ממשלת איסלנד זכה לשבחים מרובים. ב-1991 במהלך אירועי ינואר בליטא, הביע הרמנסון תמיכה חזקה ביושב ראש הסיימאס (הפרלמנט הליטאי), ויטאוטאס לנדברגיס. זמן קצר לאחר מכן הייתה איסלנד המדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא כמדינה נפרדת מברית המועצות.

לאחר פרישתו

הרמנסון שמר על פרופיל נמוך לאחר פרישתו ולעיתים רחוקות הביע את דעתו בענייני השעה. אף על פי כן הוא נמנה עם החברים המייסדים של הארגון "השקפת עולם" (באיסלנדית: Heimssýn), ארגון שהתנגד לכניסתה של איסלנד לאיחוד האירופי והיה בהדרגה לציר מרכזי במדיניותה של המפלגה הפרוגרסיבית. הוא הביע תמיכה ציבורית ב"תנועת איסלנד", תנועה בעלת זיקה לסוגיות איכות הסביבה שהתמודדה (ללא הצלחה) בבחירות לאלת'ינגי ב-2007, והופיע בתשדירי התעמולה שלה בטלוויזיה. כתוצאה מפעילויותיו אלו הוא איבד את מעמדו הבלתי רשמי כ"זקן הגדול" של המפלגה הפרוגרסיבית.

בשנותיו האחרונות היה הרמנסון מדינאי קשיש אהוד ומכובד והוא נחשב כמועמד אפשרי להתמודדות בבחירות לתפקיד נשיא איסלנד ב-1996. אך עד מהרה הוא דחה את ההצעה בציינו שבכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים בגיל 70. ספר זיכרונותיו, שכלל שלושה כרכים ושפורסם בשנים 1998 – 2000, היה לרב מכר.

משפחתו

הרמנסון היה נשוי פעמיים ונולדו לו שישה ילדים. בנו הצעיר גודמונדור סטינגרימסון מכהן מאז 2009 כחבר האלת'ינגי. התמודדותו הראשונה בבחירות הייתה ב-2007 מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אך שנתיים אלחר מכן הוא נבחר מטעם המפלגה שבראשה עמדו אביו וסבו. ב-2013 הוא פרש מהמפלגה ונבחר מטעם מפלגה חדשה בשם "עתיד בהיר".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטינגרימור הרמנסון בוויקישיתוף

• מידע אודותיו באתר האלת'ינגי (הפרלמנט האיסלנדי) (באיסלנדית)
• אלעזר לוין, הניסיון האיסלנדי, כותרת ראשית, 19 בספטמבר 1984