סלח נא אשמות

סלח נא אשמות
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: סְלַח נָא אֲשָׁמוֹת וּפִשְׁעֵי לְאֻמֶּךָ לַעֲוֹן בָּנֶיךָ בַּל יֶחֱרֶה זַעְמֶךָ סְלַח נָא גִּעוּלָם וְיִחְיוּ מִמְּקוֹר עִמֶּךָ לַעֲוֹן דְּגָלֶיךָ שָׂא וְתִנָּחֵם כְּנָאֳמֶךָ סְלַח נָא הַכֹּל מוֹדִים וְעוֹזְבִים כְּרִשּׁוּמֶךָ לְעָוֹן וָפֶשַׁע מְחַל לְמַעַן שְׁמֶךָ סְלַח נָא זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת לִבְרוּאֵי לִשְׁמֶךָ לַעֲוֹן חֲטָאֵימוֹ חַטֵּא בִּנְדִיבַת גִּשְׁמֶךָ סְלַח נָא טֶפֶשׁ טִפְלוּת רִשְׁעֵי אֻמֶּךָ לַעֲוֹן יְדִידֶיךָ יְבֻקַּשׁ וְאֵינֶנּוּ כְּנָאֳמֶךָ סְלַח נָא כַּחַשׁ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְעֻמֶּךָ לַעֲוֹן לְקוּחֶיךָ כַּפֵּר בְּטוּב טַעְמֶךָ סְלַח נָא מֶרִי מְיַחֲלֶיךָ וּמְיַחֲדֶיךָ בְּעוֹלָמֶךָ לַעֲוֹן נִדָּחִים מְחֵה וּבְנֵה אוּלָמֶךָ סְלַח נָא סִלּוּפָם וְגוֹנְנֵם בְּסֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ לַעֲוֹן עֲבָדֶיךָ עַלֵּם וּכְבוֹשׁבְּעִלּוּמֶךָ סְלַח נָא פֶּן יֵעָנְשׁוּ מִמְּרוֹמֶךָ לַעֲוֹן צֹאנְךָ שַׁכַּח וְהִיא תְהִלָּתְךָ וְרוֹמְמֶךָ סְלַח נָא קְלוֹנָם וַחֲמֹל עָלֵימוֹ מִמְּרוֹמֶךָ לַעֲוֹן רְחוּמֶיךָ תִּשָּׂא מִלְּצוּדָם בְּחֶרְמֶךָ סְלַח נָא שֶׁמֶץ תַּעְתּוּעַ תִּעוּב רְחוּמֶיךָ לַעֲוֹן תְּמִימֶיךָ הַעֲבֵר כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ

סלח נא אשמות היא סליחה שנהוגה בנוסח אשכנז בתפילת ערבית של יום הכיפורים. מחברה אינו ידוע, אולם ידוע שחי לפני המאה ה-12, שאז הפיוט כבר מוזכר במחזורי התפילה.

מבנה

הפיוט בנוי משנים-עשר בתים, כל בית בן שתי שורות. השורה הראשונה בכל בית פותחת במילים "סלח נא" ולאחר מכן ביטוי המתאר חטאים (למשל, בבית הראשון: "סלח נא אשמות ופשעי לאומך"). השורה השנייה בכל בית פותחת במילה "לעוון", ולאחריה ביטוי המבטא כפרה. מבנה הפיוט מבוסס על הפסוק "סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" (ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק י"ט), ולכן הפיוט נאמר לאחר פסוקים אלו בתפילה. יש נוהגים שהחזן קורא את בתי הפיוט והקהל עונה בסוף כל בית "סלח נא".

כל שורה, לאחר הביטויים הפותחים החוזרים ("סלח נא" ו"לעוון"), פותחת באות לפי סדר האלפבית.

לחנים וביצועים

קיימים מספר לחנים לפיוט, ביניהם של חסידות ברסלב.

קישורים חיצוניים

• הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך ב: יום כפור, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 27–28.